Meilah 32

Kapitel 32

א אמר רב יהודה אמר רב אכילת שרצים לוקה עליו בכזית מאי טעמא אכילה כתיב בהו
1 R. Jehuda sagte im Namen Rabhs: Die Geißelung wegen Essens von Kriechtieren erfolgt bei Olivengröße, denn bei diesen wird [der Ausdruck] ‘essen’gebraucht. –
ב והתני רבי יוסי בר ר' חנינא קמיה דרבי יוחנן (ויקרא כ, כה) והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא פתח הכתוב באכילה וסיים בטומאה
2 R. Jose b. R. Ḥanina lehrte ja aber vor R. Joḥanan:<i>Ihr sollt zwischen dem reinen Vieh und dem unreinen unterscheiden, zwischen dem unreinen Vogel und dem reinen, daß ihr eure Seelen nicht beekelt durch Vieh und Geflügel und alles, was auf dem Erdboden sich regt, das ich euch als unrein ausgesondert habe;</i> die Schrift beginnt mit dem Essenund schließt mit der Unreinheit,
ג מה טומאה בכעדשה אף אכילה בכעדשה וקלסיה ר' יוחנן וקשיא לדרב
3 [um zu lehren:] wie die Unreinheit bei Linsengröße, ebenso das Essen bei Linsengröße. Und R. Joḥanan lobte ihn. Dies ist ja ein Einwand gegen Rabh!? –
ד לא קשיא כאן במיתתן כאן בחייהן
4 Das ist kein Einwand; eines gilt von totenund eines gilt von lebenden.
ה אמר ליה אביי והא רב אמתני' קאי ומתני' כל השרצים קתני אפילו במיתתן (לאו דאיכא פורתא מהאי ופורתא מהאי) אמר ליה רב יוסף ההיא דיוקא דילך הוא רב שמעתא בעלמא קאמר
5 Abajje sprach zu ihm: Er bezieht sich ja auf unsere Mišna, und unsere Mišna spricht ja von allen Kriechtieren, auch von toten, (undnicht ein wenig von diesen und ein wenig von jenen)!? R. Joseph erwiderte ihm: Dasist deine Bezugnahme.
ו וקלסיה ר' יוחנן מיתיבי האיברין אין להן שיעור אפי' פחות מכזית נבלה ופחות מכעדשה מן השרץ מטמאין ואמר רבי יוחנן אין לוקין עליהן אלא בכזית
6 Rabh trug eine unabhängige Lehre vor, und R. Joḥanan lobte ihn. Man wandte ein: Bei [ganzen] Gliederngibt es kein festgesetztes Quantum; auch weniger als eine Olive vom Aase und weniger als eine Linse vom Kriechtiere sind verunreinigend. Hierzu sagte R. Joḥanan, zu geißeln sei dieserhalb nur bei Olivengröße.
ז אמר רבא במובדלין דבר הכתוב
7 Raba erwiderte: Die Schrift spricht von den ausgesonderten.
ח א"ל רב אדא בר אהבה לרבא אלא מעתה בהמה נמי ליפלגי בין מובדלת לשאינה מובדלת
8 R. Ada b. Ahaba sprach zu Raba: Demnach sollte auch beim Viehzwischen ausgesondert und nicht ausgesondertunterschieden werden!?
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel