Meilah 40

Kapitel 40

א <big>גמ׳</big> מאן תנא דכל מילתא דמימלך עלה שליח תרתי מילי הויין

1 GEMARA. Wer ist der Autor, welcher lehrt, daß bei allem, wobei der Vertreter sich überlegen muß, es zwei Handlungen sind?

ב א"ר חסדא דלא כר"ע דתנן הנודר מן הירק מותר בדילועין ור"ע אוסר

2 R. Ḥisda erwiderte: Es ist nicht R. A͑qiba, denn wir haben gelernt: Wer sich Kräuter abgelobt, dem sind Kürbisse erlaubt, nach R. A͑qiba aber verboten.

ג אביי אמר אפילו תימא ר"ע מי לא בעי לאימלוכי כי אמרו רבנן קמיה דרבא אמר להו שפיר קאמר נחמני

3 Abajje erwiderte: Du kannst auch sagen, es sei R. A͑qiba, denn er sollte anfragen. Als die Jünger dies Raba vortrugen, sprach er zu ihnen: Naḥmani hat recht. –

ד מאן תנא דפליג עליה דר"ע רשב"ג היא דתניא הנודר מן הבשר אסור בכל מיני בשר ואסור בראש וברגלים בקנה ובכבד ובלב ואסור בבשר עופות ומותר בבשר דגים וחגבים רשב"ג מתיר בראש וברגלים בקנה ובכבד ובעופות ובדגים ובחגבים

4 Wer ist der Autor, der gegen R. A͑qiba streitet? – Es ist R. Šimo͑n b. Gamliél, denn es wird gelehrt: Wer sich Fleisch abgelobt, dem ist jede Fleischart verboten, auch sind ihm Kopf, Füße, Schlund, Leber, Herz und Geflügelfleisch verboten; erlaubt ist ihm nur das Fleisch von Fischen und Heuschrecken. R. Šimo͑n b. Gamliél erlaubt ihm Kopf, Füße, Schlund und Leber, Geflügel; Fische und Heuschrecken.

ה וכן היה רשב"ג אומר קרביים לאו בשר הן ואוכליהן לאו בר איניש

5 Ebenso sagte R. Šimo͑n b. Gamliél, das Eingeweide sei kein Fleisch, und wer dieses ißt, sei kein Mensch. –

ו ולת"ק מ"ש בבשר עופות משום דרגיל איניש דאמר לא אשכחי בשרא דחיותא ואתאי בשרא דציפרא אי הכי הכי נמי עביד איניש למימרא לא אשכחי בשרא דחיותא ואתאי דגים

6 Nach dem ersten Autor ist ihm Geflügelfleisch deshalb [verboten], weil manzu sagen pflegt: ich habe kein (Vieh)fleisch gefunden und Geflügelfleisch geholt, und ebenso pflegt man ja zu sagen: ich habe kein (Vieh)fleisch gefunden und Fische geholt!?

ז אמר רב פפא ביום הקזה עסקינן דלא אכיל איניש דגים

7 R. Papa erwiderte: Dies gilt von einem Aderlaßtage, an dem man keine Fische ißt. –

ח אי הכי ציפרא נמי (לא) ניכול דאמר שמואל דמסוכר ואכל ציפרא פרח ליביה כציפרא ועוד תניא אין מקיזין דם לא על הדגים ולא על העופות ולא על בשר מליח

8 An einem solchen ißt man ja auch kein Geflügel, denn Šemuél sagte, wer sich zur Ader gelassen hat und Fleisch von einem Vogel ißt, dem fliegt das Herz fort, wie ein Vogel!? Ferner wird gelehrt, man lasse sich nicht zur Ader nach [dem Genusse von] Fischen, Geflügel und gesalzenem Fleische!?

ט אלא אמר רב פפא ביומא דכייבין ליה עיניה עסקינן דלא אכיל דגים

9 Vielmehr, erwiderte R.Papa, dies gilt von einem Tage, an dem einem die Augen schmerzen, an dem man keine Fische ißt.

י אמר לו תן לו חתיכה כו' שמע מינה מוסיף על שליחותו הוי שליח

10 WENN ER ZU IHM GESAGT HAT, DASS ER IHNEN JE EIN STÜCK VORSETZE &C. Hieraus ist zu entnehmen, daß, wer über seinen Auftrag hinaus handelt, noch als Beauftragter gilt?

יא אמר רב ששת דאמר שליח טול אחת מדעתו ואחת מדעתי

11 R. Šešeth erwiderte: Wenn der Beauftragte gesagt hat: nimm ein Stück auf Wunsch [des Hausherrn] und ein Stück von mir aus.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel