Meilah 7

Kapitel 7

א והא קתני אם אחרים מביא לידי פיגול הוא עצמו לא כ"ש

1 Er lehrt ja aber: wenn die Verwerflichmachung bei anderemerfolgen kann, um wieviel mehr bei diesem selber!? –

ב הא נמי איסורא דמייתי לידי פיגול

2 Dies ist ebenfalls zu verstehen, das Verbot, das zur Verwerflichkeit bringt.

ג אמר ליה רבינא לרב אשי והאמר אילפא מחלוקת בשתי עבודות

3 Rabina sprach zu R. Asi: Ilpha lehrte ja aber, der Streit besiehe nur bei zwei Dienstverrichtungen,

ד כגון דאמר הריני שוחט סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו אבל בעבודה אחת דכולי עלמא עירובי מחשבות הואי

4 wenn er beispielsweise gesagt hat, er wolle das eine Organaußerhalb der Frist und das andere Organ außerhalb des Ortes durchschneiden, bei einer Dienstverrichtung aber stimmen alle überein, daß dies eine Vermischung der Absichtensei!? –

ה ה"נ לכי זריק תיגלי מילתא אי בעבודה אחת אי בשתי עבודות

5 Hierbei ergibt es sich ebenfalls erst beim Sprengen, ob es bei einer Dienstverrichtung oder bei zwei Dienstverrichtungen erfolgt ist. –

ו אי הכי גבי תודה נמי עד דזריק

6 Demnach sollte esauch beim Dankopfer erst beim Blutsprengen erfolgen!? –

ז מאי קדש ליפסל דבעי שריפה

7 Unter ‘heilig’ ist zu verstehen, um untauglich zu werden, daß es verbrannt werdenmuß.

ח לימא מסייע ליה הפיגול לעולם מועלין בו לאו אע"ג דאיזריק דם ומסייע ליה

8 Ihm wäre eine Stütze zu erbringen. Am Verwerflichen kann man immer eine Veruntreuung begehen. Doch wohl, auch nachdem das Blut gesprengt worden ist; somit ist dies eine Stütze für ihn. –

ט לא דלא זרק הדם אי דלא זרק הדם מאי למימרא

9 Nein, solange das Blut noch nicht gesprengt worden ist. – Wozu braucht dies, wenn das Blut noch nicht gesprengt worden ist, gelehrt zu werden!? –

י אלא לעולם דזריק וכי תניא ההיא בעולה אי בעולה פשיטא דגבוה היא כולה

10 Vielmehr, tatsächlich, wenn es bereits gesprengt ist, nur spricht diese Lehre von einem Brandopfer. – Von einem Brandopfer ist es ja selbstverständlich, denn es ist ja vollständig Gottes!?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel