Menachot 106

Kapitel 106

א בן ידיד זה אברהם דכתיב (ירמיהו יא, טו) מה לידידי בביתי ויבנה ידיד זה בית המקדש דכתיב (תהלים פד, ב) מה ידידות משכנותיך לידיד זה הקב"ה דכתיב (ישעיהו ה, א) אשירה נא לידידי

1 Der Sohn des Geliebten, das ist Abraham, wie es heißt:was will mein Geliebter in meinem Hause. Baue das Geliebte, das ist der Tempel, wie es heißt:wie geliebt sind deine Wohnstätten. Für den Geliebten, das ist der Heilige, gepriesen sei er, wie es heißt:ich will meinem Geliebten singen.

ב בחלקו של ידיד זה בנימין שנאמר (דברים לג, יב) לבנימין אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל דכתיב (ירמיהו יב, ז) נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה

2 Im Gebiete des Geliebten, das ist Binjamin, wie es heißt:zu Binjamin sprach er: Geliebter des Herrn, er ruhe in Sicherheit. Damit die Geliebten Sühne erlangen, das sind die Jisraéliten, wie es heißt:ich habe das Geliebte meiner Seele in die Hände seiner Feinde gegeben.

ג יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים יבא טוב זה משה דכתיב (שמות ב, ב) ותרא אותו כי טוב הוא ויקבל טוב זו תורה דכתיב (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם מטוב זה הקב"ה דכתיב (תהלים קמה, ט) טוב ה' לכל לטובים אלו ישראל דכתיב (תהלים קכה, ד) הטיבה ה' לטובים

3 Es komme der Gute und empfange das Gute vom Guten für die Guten. Es komme der Gute, das ist Moše, wie es heißt:und sie sah, daß er gut war. Empfange das Gute, das ist die Tora, wie es heißt:eine gute Lehre habe ich euch gegeben. Vom Guten, das ist der Heilige, gepriesen sei er, wie es heißt:der Herr ist gut gegen alle. Für die Guten, das sind die Jisraéliten, wie es heißt:erweise Gutes, o Herr, den Guten.

ד יבא זה ויקבל זאת מזה לעם זו יבא זה זה משה דכתיב (שמות לב, א) כי זה משה האיש ויקבל זאת זו התורה דכתיב (דברים ד, מד) וזאת התורה אשר שם משה מזה זה הקב"ה דכתיב (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו לעם זו אלו ישראל שנאמר (שמות טו, טז) עם זו קנית

4 Es komme dieser und empfange dieses von diesem für dieses Volk. Es komme dieser, das ist Moše, wie es heißt:denn dieser Mann, der Moše. Empfange dieses, das ist die Tora, wie es heißt:dies ist die Tora, die Moše vorlegte. Von diesem, das ist der Heilige, gepriesen sei er, wie es heißt:dieser ist mein Gott, ich will ihn verherrlichen. Für dieses Volk, das sind die Jisraéliten, wie es heißt:dieses Volk, das du dir geeignet hast.

ה א"ר יצחק בשעה שחרב בית המקדש מצאו הקב"ה לאברהם שהיה עומד בבית המקדש אמר לו מה לידידי בביתי

5 R. Jiçḥaq sagte: Als der Tempel zerstört wurde, traf der Heilige, gepriesen sei er, Abraham im Tempel stehen. Da sprach er zu ihm: Was sucht mein Geliebter in meinem Hause?

ו אמר לו על עיסקי בני באתי אמר לו בניך חטאו וגלו אמר לו שמא בשוגג חטאו אמר לו (ירמיהו יא, טו) עשותה המזימתה אמר לו שמא מיעוטן חטאו אמר לו הרבים

6 Dieser erwiderte: Ich bin in der Angelegenheit meiner Kinder gekommen. Er entgegnete: Deine Kinder haben gesündigt und sind vertrieben worden. Dieser sprach: Vielleicht haben sie versehentlich gesündigt? Er erwiderte:Bosheiten verübt. Jener sprach: Vielleicht hat nur die Minderheit gesündigt? Er erwiderte: Die Mehrheit. –

ז היה לך לזכור ברית מילה אמר לו (ירמיהו יא, טו) ובשר קודש יעברו מעליך אמר לו שמא אם המתנת להם היו חוזרין בתשובה אמר לו (ירמיהו יא, טו) כי רעתיכי אז תעלוזי

7 Du solltest ihnen der Beschneidung gedenken. Er erwiderte:Das heilige Fleisch ließen sie entfernen. Jener sprach: Vielleicht würden sie, wenn du ihnen gewartet hättest, Buße getan haben. Er erwiderte:Deine Missetat, wenn du frohlockst.

ח מיד הניח ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה ואמר לו שמא חס ושלום אין להם תקנה יצתה בת קול ואמרה לו (ירמיהו יא, טז) זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך מה זית זו אחריתו בסופו אף ישראל אחריתן בסופן

8 Hierauf schlug er die Hände über das Haupt und schrie und weinte, indem er sprach: Vielleicht gibt es gar, behüte und bewahre, kein Mittel für sie!? Da ertönte eine Hallstimme und sprach zu ihm:Einen frischgrünen Olivenbaum, prangend mit schöner Frucht, nannte dich der Herr. Wie der Olivenbaum seine Zukunft erst spät erreicht, ebenso erreichen auch die Jisraéliten ihre Zukunft erst spät.

ט (ירמיהו יא, טז) לקול המולה גדולה הצית אש עליה ורעו דליותיו אמר רבי חיננא בר פפא לקול מיליהן של מרגלים ניתרועעו דליותיהן של ישראל דאמר רבי חיננא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה (במדבר יג, לא) כי חזק הוא ממנו אל תיקרי ממנו אלא ממנו כביכול שאפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם

9 Beim Tone des gewaltigen Geräusches legte er Feuer an ihn und zersplitterte seine Äste. R. Ḥenana b. Papa sagte: Wegen des Tones der Kundschaftersind die Äste der Jisraéliten zersplittert worden. R. Ḥenana b. Papa sagte nämlich: Ein starkes Wort sprachen die Kundschafter in jener Stunde:er ist stärker als wir, und man lese nicht als wir, sondern als er; selbst der Hausherr kann, als ob man dies sagen könnte, seine Geräte von da nicht holen.

י מתקיף לה ר' חייא בר' חיננא האי לקול המולה גדולה לקול מלה מיבעיא ליה אלא אמר לו הקב"ה לאברהם קולך שמעתי וחמלתי עליהם אני אמרתי ישתעבדו בארבע מלכיות כל אחת ואחת כשיעור ארבע מלכיות

10 R. Ḥija b. Ḥenana wandte ein: Wieso heißt es demnach: beim Tone des gewaltigen Geräusches, es sollte ja heißen: beim Tone der Worte!? Vielmehr, der Heilige, gepriesen sei er, sprach zu Abraham: Ich habe deine Stimme gehört und erbarmtemich ihrer. Anfangs sagte ich: sie sollen in vier Reichen geknechtet werden, in jedem so lange wie in allen vierzusammen,

יא השתא כל חדא וחדא מאי דפסיק לה ואיכא דאמרי אני אמרתי בזה אחר זה עכשיו בבת אחת

11 nun aber nur so lange wie später festgesetzt worden ist. Manche sagen: Anfangs sagte ich: nach einander, nun aber soll es gleichzeitig erfolgen.

יב אמר רבי יהושע בן לוי למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעוה"ז ולא בעולם הבא ואמר רבי יוחנן למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין

12 R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Die Jisraéliten werden deshalb mit einem Olivenbaume verglichen, um dir zu sagen, wie die Blätter des Olivenbaumes weder im Sommer noch in der Regenzeit abfallen, ebenso gibt es auch für die Jisraéliten ewig kein Aufhören, weder auf dieser Welt noch in der zukünftigen Welt. Auch sagte R. Joḥanan: Die Jisraéliten werden deshalb mit einem Olivenbaume verglichen, um dir zu sagen, wie die Olive ihr Öl nur durch Pressen hergibt, ebenso wenden sich die Jisraéliten nur durch Züchtigungen zum Guten.

יג ר"מ אומר השאור בודה להן מתוכן ומחמיצן [וכו'] מאי חסירה או יתירה

13 R. MEÍR SAGTE: DER SAUERTEIG WURDE DIESEN SELBST ENTNOMMEN UND DIESER SÄUERTE SIE &C. Was heißt zu viel oder zu wenig.

יד אמר רב חסדא עיסת השאור עבה נמצאת יתירה מדת העשרון רכה נמצאת חסירה

14 R. Ḥisda erwiderte: Ist der Sauerteig hart, so ist es zu viel, ist er weich, so ist es zu wenig. –

טו סוף סוף כי קא כייל לעשרון קא כייל

15 Schließlich wird es ja aber in das I͑saronhineingemessen!? –

טז רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו לכמות שהן היתה משערינן

16 Rabba und R. Joseph erklärten beide, man richte sich nach dem früheren Zustande. –

יז ולישקול פורתא מיניה וליחמציה מאבראי וליתיה ונילושיה בהדיה גזירה דלמא אתי לאיתויי מעלמא

17 Sollte man doch etwas davonnehmen, es anderwärts säuern lassen und damit zusammen kneten!? – Es wird berücksichtigt, man könnte [Sauerteig] von anderwärts holen.

יח ת"ר אין מחמיצין

18 Die Rabbanan lehrten: Man darf nichtmit Äpfeln säuern;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel