Menachot 120

Kapitel 120

א מנחת חובה ונאמר הכא מנחת נדבה מה מנחת נדבה טעונה הגשה אף מנחת חובה טעונה הגשה

1 es wird von der Darbringung des Pflichtigen Speisopfers gesprochen und es wird von der Darbringung des freiwilligen Speisopfers gesprochen, wie das freiwillige Speisopfer des Heranbringens benötigt, ebenso benötigt auch das pflichtige Speisopfer des Heranbringens.

ב מה למנחת נדבה שכן טעונה שמן ולבונה מנחת סוטה תוכיח

2 [Entgegnet man:] wohl das freiwillige Speisopfer, weil es des Öls und des Weihrauchs benötigt, so beweist das Eifersuchts-Speisopfer

ג מה למנחת סוטה שכן טעונה תנופה מנחת נדבה תוכיח

3 [das Entgegengesetzte; erwidert man:] wohl das Eifersuchts- Speisopfer, weil es des Schwingens benötigt, so beweist das freiwillige Speisopfer[das Entgegengesetzte].

ד וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן ששוו לקמיצה ושוו להגשה אף אני אביא מנחת חוטא ששוה להן לקמיצה תשוה להן להגשה

4 Die Replikation wiederholt sich nun: die Eigenheit des einen gleicht nicht der Eigenheit des anderen und die Eigenheit des anderen gleicht nicht der Eigenheit des einen; das Gemeinsame bei ihnen ist, daß sie hinsichtlich des Abhäufens einander gleichen, und sie gleichen einander hinsichtlich des Heranbringens, somit ist auch das Sünd-Speisopfer einzuschließen, es gleicht ihnen hinsichtlich des Abhäufens, und es gleiche ihnen auch hinsichtlich des Heranbringens.

ה מה להצד השוה שבהן שכן הוכשרו לבא בעשיר כבעני תאמר במנחת חוטא שלא הוכשרה לבא בעשיר כבעני תלמוד לומר את המנחה

5 Aber das Gemeinsame bei ihnen ist auch, daß sie für Reiche wie für Arme geeignet sind, während das Sünd-Speisopfer nicht für Reiche wie für Arme geeignetist, daher heißt es: das Speisopfer.

ו רבי שמעון אומר והבאת לרבות מנחת העומר להגשה וכן הוא אומר (ויקרא כג, י) והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן והקריבה לרבות מנחת סוטה להגשה וכן הוא אומר (במדבר ה, כה) והקריב אותה אל המזבח

6 R. Šimo͑n sagte: Und bringe es, dies schließt das Speisopfer der Schwingegarbe hinsichtlich des Heranbringens ein, denn es heißt:ihr sollt die Erstlingsgarbe eurer Ernte zum Priester bringen. Er reiche es, dies schließt das Eifersuchts-Speisopfer hinsichtlich des Heranbringens ein, denn es heißt:er reiche es zum Altar.

ז ודין הוא ומה מנחת חוטא שאינה טעונה תנופה טעונה הגשה מנחת סוטה שטעונה תנופה אינו דין שטעונה הגשה מה למנחת חוטא שכן באה חיטין

7 Dies wäre durch einen Schluß zu folgern: wenn das Sünd-Speisopfer, das des Schwingens nicht benötigt, des Heranbringens benötigt, um wieviel mehr benötigt das Eifersuchts-Speisopfer, das des Schwingens benötigt, des Heranbringens. [Entgegnet man:] wohl das Sünd-Speisopfer, weil es aus Weizen dargebracht wird,

ח מנחת העומר תוכיח מה למנחת העומר שכן טעונה שמן ולבונה מנחת חוטא תוכיח

8 so beweist das Speisopfer der Schwingegarbe[das Entgegengesetzte; erwidert man:] wohl das Speisopfer der Schwingegarbe, weil es des Öls und des Weihrauchs benötigt, so beweist das Sünd-Speisopfer [das Entgegengesetzte].

ט וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן ששוו לקמיצה ושוו להגשה אף אני אביא מנחת סוטה ששוותה להן לקמיצה תשוה להן להגשה

9 Die Replikation wiederholt sich nun: die Eigenheit des einen gleicht nicht der Eigenheit des anderen und die Eigenheit des anderen gleicht nicht der Eigenheit des einen; das Gemeinsame bei ihnen ist, daß sie hinsichtlich des Abhäufens einander gleichen, und sie gleichen einander hinsichtlich des Heranbringens, somit ist auch das Eifersuchts-Speisopfer einzuschließen, es gleicht ihnen hinsichtlich des Abhäufens, und gleiche ihnen auch hinsichtlich des Heranbringens.

י מה להצד השוה שבהן שכן לא הוכשרו לבא קמח תאמר מנחת סוטה שהוכשרה לבא קמח תלמוד לומר והקריבה

10 Aber das Gemeinsame bei ihnen ist auch, daß sie aus grobem Mehl nicht tauglichsind, daher heißt es: er reiche es.

יא ר' יהודה אומר והבאת לרבות מנחת סוטה להגשה וכן הוא אומר (במדבר ה, טו) והביא את קרבנה עליה

11 R. Jehuda sagte: Und bringe es, dies schließt das Eifersuchts-Speisopfer hinsichtlich des Heranbringens ein, denn es heißt:er bringe ihr Opfer;

יב אבל מנחת העומר לא צריכא קרא מאי טעמא מדינא קא אתיא ומה מנחת חוטא שאינה טעונה תנופה טעונה הגשה מנחת העומר שטעונה תנופה אינו דין שטעונה הגשה

12 hinsichtlich des Speisopfers der Schwingegarbe aber ist kein Schriftversnötig, denn hinsichtlich dessen ist es durch einen Schluß zu folgern: wenn das Sünd- Speisopfer, das des Schwingens nicht benötigt, des Heranbringens benötigt, um wieviel mehr benötigt das Speisopfer der Schwingegarbe, das des Schwingens benötigt, des Heranbringens.

יג מה למנחת חוטא שכן באה חיטין מנחת סוטה תוכיח מה למנחת סוטה שכן באה לברר עון דמזכרת עון היא מנחת חוטא תוכיח

13 [Entgegnet man:] wohl das Sünd-Speisopfer, weil es aus Weizen dargebracht wird, so beweist das Eifersuchts-Speisopfer [das Entgegengesetzte; erwidert man:] wohl das Eifersuchts-Speisopfer, weil es zur Aufklärung der Sündedient, so beweist das Sünd-Speisopfer [das Entgegengesetzte].

יד וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שכן שוו לקמיצה ושוו להגשה אף אני אביא מנחת העומר ששוותה להן לקמיצה תשוה להן להגשה

14 Die Replikation wiederholt sich nun: die Eigenheit des einen gleicht nicht der Eigenheit des anderen und die Eigenheit des anderen gleicht nicht der Eigenheit des einen; das Gemeinsame bei ihnen ist, daß sie hinsichtlich des Abhäufens einander gleichen, und sie gleichen einander hinsichtlich des Heranbringens, somit ist auch das Speisopfer der Schwingegarbe einzuschließen, es gleicht ihnen hinsichtlich des Abhäufens, und es gleiche ihnen auch hinsichtlich des Heranbringens.

טו ומאי פרכת רבי שמעון פריך הכי מה להצד השוה שבהן שכן מצויין

15 Dagegenist nichts einzuwenden. R. Šimo͑naber wendet wie folgt ein: das Gemeinsame bei ihnen ist, daß sie häufiger sind. –

טז ורבי יהודה אדרבה הא מצוייה טפי הנך זימנין דלא משכחת לה כלל

16 Und R. Jehuda!? – Im Gegenteil, dieses ist häufiger, denn bei jenen kann es vorkommen, daß sie überhaupt nicht [dargebracht werden]. –

יז או אינו אומר והבאת אלא שיחיד מתנדב ומביא מנחה אחרת חוץ מאלה שבענין

17 Vielleicht besagt [das Wort] bringen, daß ein einzelner noch andere außer den im Abschnitte genannten Speisopfernfreiwillig darbringen dürfe!?

יח ודין הוא ציבור מביא מנחה מן החיטין חובה ומביא מנחה מן השעורים חובה אף יחיד שמביא מנחה מן החיטין נדבה (יכול) יביא מנחה מן השעורין נדבה תלמוד לומר אלה אין לי אלא אלה

18 Dies ist auch aus einem Schluß zu folgern: die Gemeinde bringt Pflichtige Speisopfer aus Weizen und pflichtige Speisopfer aus Gerste, ebenso bringe ein einzelner, der freiwillige Opfer aus Weizen bringt, auch freiwillige Opfer aus Gerste. – Es heißt:diese, nur diese. –

יט או אינו אומר אלה אלא לאומר הרי עלי מנחה שמביא חמישתן תלמוד לומר מאלה רצה אחת מביא רצה חמישתן מביא

19 Vielleicht deutet [das Wort] diese darauf, daß, wenn jemand gesagt hat, er spende ein Speisopfer, er alle fünfdarbringen müsse!? – Es heißt von diesen, er kann nach Belieben sowohl eines als auch alle fünf darbringen.

כ רבי שמעון אומר את המנחה לרבות שאר מנחות כגון מנחת נכרים מנחת נשים להגשה יכול שאני מרבה אף שתי הלחם ולחם הפנים תלמוד לומר מאלה

20 R. Šimo͑n sagte: Das Speisopfer, dies schließt andere Speisopfer, beispielsweise Speisopfer von Nichtjuden, und Speisopfer von Frauen, hinsichtlich des Heranbringens ein. Man könnte nun glauben, auch die zwei Brote und das Schaubrot seien einzuschließen, so heißt es von diesen. –

כא ומה ראית לרבות שאר מנחות ולהוציא שתי הלחם ולחם הפנים מרבה אני שאר מנחות שיש מהן לאישים ומוציא אני שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהן לאישים

21 Was veranlaßt dich, andere Speisopfer einzuschließen und die zwei Brote und das Schaubrot auszuschließen? – Ich schließe andere Opfer ein, weil von ihnen aufs Altarfeuer kommt, und ich schließe die zwei Brote und das Schaubrot aus, weil von ihnen nichts aufs Altarfeuer kommt.

כב והלא מנחת נסכים כולה לאישים יכול יהא טעונה הגשה תלמוד לומר והקריבה

22 Man könnte nun glauben, das Speisopfer des Gußopfers, das vollständig aufs Altarfeuer kommt, benötige des Heranbringens, so heißt es reiche es. –

כג והא אפיקתיה והקריב והקריבה ומה ראית לרבות שאר מנחות ולהוציא מנחת נסכים

23 Dieses ist ja verwandtworden!? – [Es heißt] reiche es. – Was veranlaßt dich, andere Opfer einzuschließen und das Speisopfer des Gußopfers auszuschließen? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel