Menachot 151

Kapitel 151

א <big>מתני׳</big> כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה שיפה ובעיטה בחיטין ור' יוסי אומר בבצק כל המנחות באות עשר עשר חוץ מלחם הפנים וחביתי כהן גדול שהם באות שתים עשרה דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר כולם באות שתים עשרה חוץ מחלות תודה ונזירות שהן באות עשר עשר:

1 BEI ALLEN SPEISOPFERN ISTEIN DREIHUNDERTMALIGES REIBEN UND EIN FÜNFHUNDERTMALIGES STAMPFEN ERFORDERLICH. DAS REIBEN UND STAMPFEN ERFOLGT AM WEIZEN; R. JOSE SAGT, AM TEIGE. ALLE SPEISOPFER BESTEHEN AUS JE ZEHN [KUCHEN], AUSGENOMMEN DIE SCHAUBROTE UND DAS PFANNENOPFER DES HOCHPRIESTERS, DIE AUS JE ZWÖLF BESTEHEN – SO R. JEHUDA; R. MEÍR SAGT, ALLE BESTEHEN AUS JE ZWÖLF, AUSGENOMMEN DIE KUCHEN DES DANKOPFERS UND DES NAZIROPFERS, DIE AUS JE ZEHN BESTEHEN.

ב <big>גמ׳</big> תנא שף אחת בועט שתים שף שתים בועט שלש בעי רבי ירמיה אמטויי ואתויי חד או דלמא אמטויי ואתויי תרי מאי תיקו:

2 GEMARA. Es wird gelehrt: Einmal reiben und zweimal stampfen, zweimal reiben und dreimal stampfen. R. Jirmeja fragte: Gilt das Hin und Herführenals einmal oder als zweimal? Dies bleibt unentschieden.

ג שיפה ובעיטה בחיטין רבי יוסי אומר בבצק: איבעיא להו בבצק ולא בחיטין או דלמא אף בבצק תא שמע דתניא שיפה ובעיטה בחיטין רבי יוסי אומר שיפה ובעיטה בבצק:

3 DAS REIBEN UND STAMPFEN ERFOLGT AM WEIZEN; R. JOSE SAGT, AM TEIGE. Sie fragten: Am Teige und nicht am Weizen, oder auch am Teige? – Komm und höre, es wird gelehrt: Das Reiben und Stampfen erfolgt am Weizen; R. Jose sagt, das Reiben am Weizen, das Stampfen am Teige.

ד כל המנחות באות כו' שתים עשרה: לחם הפנים בהדיא כתיב ביה

4 ALLE SPEISOPFER BESTEHEN &C. ZWÖLF. Hinsichtlich des Schaubrotes ist diesausdrücklich geschrieben,

ה חביתי כהן גדול אתיא חוקה חוקה מלחם הפנים

5 hinsichtlich des Pfannenopfers des Hochpriesters ist dies durch [das Wort] Satzungvom Schaubrote zu folgern,

ו כל המנחות דבאות עשר עשר מנלן גמר מלחמי תודה מה להלן עשר אף כאן עשר ולילף מלחם הפנים מה להלן שתים עשרה אף כאן שתים עשרה

6 woher aber, daß alle übrigen Speisopfer aus zehn bestehen? – Dies ist von den Broten des Dankopfers zu folgern, wie dieseaus zehn, ebenso auch die übrigen aus zehn. – Sollte es doch vom Schaubrote gefolgert werden, wie dieses aus zwölf, ebenso auch die übrigen aus zwölf!? –

ז מסתברא מלחמי תודה הוה ליה למילף שכן יחיד המתנדב שמן נפסל שלא בשבת ושלא בטומאה

7 Es ist einleuchtend, daß es von den Broten des Dankopfers gefolgert werde, denn sie werdenvon einem einzelnen, freiwillig und mit Öl dargebracht, sie werden untauglichund nicht am Šabbath oder in Unreinheit dargebracht. –

ח אדרבה מלחם הפנים הוה ליה למילף שכן הקדש ולבונה מצה ועצם

8 Im Gegenteil, es sollte ja vom Schaubrote gefolgert werden, denn siesind hochheilig, und werden mit Weihrauch, ungesäuert und selbständig dargebracht!? –

ט הנך נפישן

9 Jenesind mehr. –

י ואי סבירא לן דבר הלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד בבנין אב נילף מחביתי כהן גדול מה להלן שתים עשרה אף כאן שתים עשרה

10 Wenn wir aber der Ansicht sind, man könne von dem, was durch Wortanalogie gefolgert wird, durch die Hauptnormfolgern, so sollte es doch vom Pfannenopfer des Hochpriestersgefolgert werden, wie dieses aus zwölf besteht, ebenso auch die übrigen aus zwölf!? –

יא מסתברא מלחמי תודה הוה ליה למילף שכן הדיוט שהתנדב חצאין

11 Es ist einleuchtend, daß es von den Broten des Dankopfers gefolgert werde, denn siewerden von einem Gemeinen, freiwillig und [un]geteilt dargebracht,

יב לפיגול שלא בשבת ושלא בטומאה

12 sie werden verwerflich und werden nicht am Šabbath oder in Unreinheit dargebracht. –

יג אדרבה מחביתי כוהן גדול הוי ליה למילף שכן עשרון כלי הקדש ולבונה

13 Im Gegenteil, es sollte ja vom Pfannenopfer des Hochpriesters gefolgert werden, denn siebestehen aus einem I͑saron [Mehl], werden durch das Gefäß geheiligt, mit Weihrauch,

יד מצה ועצם הגשה ואישים והני נפישן

14 gesäuert und selbständig dargebracht, benötigen des Heranbringensund sind Feueropfer, auch sind diesemehr!? –

טו הדיוט מהדיוט עדיף ליה

15 Er folgert lieber hinsichtlich [des Opfers] eines Gemeinen von dem eines Gemeinen.

טז רבי מאיר אומר כולן באות שתים עשרה מאי קסבר אי סבירא ליה דדבר הלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד בבנין אב יליף מחביתי דכהן גדול דהני נפישן

16 R. MEÍR SAGT, ALLE BESTEHEN AUS JE ZWÖLF. Ist er der Ansicht, man könne von dem, was durch Wortanalogie gefolgert wird, durch die Hauptnorm folgern, so folgert er es vom Pfannenopfer des Hochpriesters, denn diesesind mehr,

יז אי סבירא ליה דדבר הלמד בגזירה שוה אינו חוזר ומלמד בבנין אב יליף מלחם הפנים הקדש מהקדש עדיף ליה:

17 und ist er der Ansicht, man könne von dem, was durch Wortanalogie gefolgert wird, nicht durch die Hauptnorm folgern, so folgert er es vom Schaubrote, denn er folgert lieber hinsichtlich des [Hoch]heiligen vom [Hoch]heiligen.

יח חוץ מלחמי תודה ונזירות שהן באות עשר עשר: לחמי תודה בהדיא כתיב בהו

18 AUSGENOMMEN DIE KUCHEN DES DANKOPFERS, UND DES NAZIROPFERS, DIE AUS JE ZEHN BESTEHEN. Hinsichtlich der Brote des Dankopfers ist dies ausdrücklichgeschrieben,

יט נזירות דאמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר

19 und hinsichtlich der des Naziropfers sagte der Meister:seine Dankopfer, diesschließt das Heilsopfer des Nazirs ein.

כ אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל לחמי תודה שאפאן ארבע חלות יצא והא בעינן ארבעים למצוה

20 R. Ṭobi b. Qisana sagte im Namen Šemuéls: Hat man die Dankopferbroteaus vier Kuchen bestehendgebacken, so hat man seiner Pflicht genügt. – Es sind ja vierzig erforderlich!? – Als Gebot. –

כא והא בעי אפרושי תרומה מינייהו וכי תימא דמפריש מכל חדא וחדא אחד אמר רחמנא שלא יטול פרוס דאפרשינהו בלישה

21 Man muß ja von ihnen die Hebeabsondern!? Wolltest du sagen, man sondere sie von jedem ab, so sagt ja der Allbarmherzigeeines, es darf kein Angebrochenes sein!? – Wenn man sie beim Kneten abgesondert hat.

כב מיתיבי כל המנחות שריבה במדת חלתן או שמיעט במדת חלתן כשרות חוץ מלחם הפנים וחביתי כוהן גדול ולחמי תודה ונזירות הוא

22 Man wandte ein: Hat man die Kuchen des Speisopfers zu groß oder zu kleingemacht, so sind sie tauglich, ausgenommen das Schaubrot, das Pfannenopfer des Hochpriesters, die Brote des Dankopfers und des Naziropfers!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel