Menachot 219

Kapitel 219

א ונשבעות לה' צבאות הלכו לאלכסנדריא של מצרים ובנו מזבח והעלו עליו לשם שמים שנאמר (ישעיהו יט, יט) ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים

1 und dem Herrn der Heerscharen schwören. Hierauf gingen sie nach Miçrajim, wo sie einen Altar errichteten und auf ihm Opfer auf den Namen Gottes darbrachten, wie es heißt: an jenem Tage wird ein Altar für den Herrn inmitten des Landes Miçrajim sein.

ב (ישעיהו יט, יח) עיר ההרס יאמר לאחת מאי עיר ההרס יאמר לאחת כדמתרגם רב יוסף קרתא דבית שמש דעתיד למיחרב איתאמר דהיא חדא מנהון וממאי דעיר ההרס לישנא דשימשא היא דכתיב (איוב ט, ז) האומר לחרס ולא יזרח

2 Heresstadt wird die eine genannt. Was heißt Heresstadt (wird die eine genannt)? – Nach der Übersetzung R. Josephs: Von der Stadt Beth Šemeš [Sonnenstadt], die dereinst zerstört werden wird, heißt es, daß sie eine von ihnenist. – Woher, daß Ḥeres(stadt) Sonne bedeutet? – Es heißt: der zur Sonne (ḥeres) spricht, daß sie nicht scheine.

ג (ישעיהו מג, ו) הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ הביאי בני מרחוק אמר רב הונא אלו גליות של בבל שדעתן מיושבת עליהן כבנים ובנותי מקצה הארץ אלו גליות של שאר ארצות שאין דעתן מיושבת עליהן כבנות

3 Bringet meine Söhne aus der Ferne und meine Töchter aus den Enden der Erde. Bringet meine Söhne aus der Ferne, das sind, wie R. Hona sagte, die Exulanten von Babylonien, die gesetzten Sinnes sind, gleich Söhnen; und meine Töchter aus den Enden der Erde, das sind die Exulanten aus den übrigen Ländern, die nicht gesetzten Sinnes sind, gleich Töchtern.

ד אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים

4 R. Abba b. R. Jiçḥaq sagte im Namen R. Ḥisdas, und wie manche sagen, sagte es R. Jehuda im Namen Rabhs: Von Çor bis Karthagene kennt man Jisraél und seinen Vater im Himmel, und von Çor westwärts und von Karthagene ostwärts kennt man weder Jisraél noch seinen Vater im Himmel.

ה איתיביה רב שימי בר חייא לרב (מלאכי א, יא) ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה אמר ליה שימי את דקרו ליה אלהא דאלהא

5 R. Šimi͑ b. Ḥija wandte gegen Rabh ein:Vom Aufgange der Sonne bis zu ihrem Niedergange ist mein Name groß unter den Völkern, an jeglichem Orte wird mir geräuchert und meinem Namen dargebracht, eine reine Opfergabe!? Dieser erwiderte: Du bist Šimi!? Man nennt ihn den Gott der Götter.

ו בכל מקום מוקטר מוגש לשמי בכל מקום סלקא דעתך אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי

6 An jeglichem Orte wird mir geräuchert und meinem Namen dargebracht. An jeglichem Orte, wieso dies? R. Šemuél b. Naḥmani erwiderte im Namen R. Jonathans: Das sind die Schriftgelehrten, die sich an allen Orten mit der Tora befassen; ich rechne es ihnen an, als würden sie mir räuchern und Opfer darreichen.

ז ומנחה טהורה זה הלומד תורה בטהרה נושא אשה ואחר כך לומד תורה

7 Eine reine Opfergabe. Dies bezieht sich auf den, der das Gesetz in Reinheit studiert; der eine Frau nimmt und dann das Gesetz studiert.

ח (תהלים קלד, א) שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות מאי בלילות אמר ר' יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה

8 Ein Stufenlied. Preiset den Herrn, alle Diener des Herrn, die ihr in den Nächten im Hause des Herrn steht. Was heißt: in den Nächten? R. Joḥanan erwiderte: Das sind die Schriftgelehrten, die sich nachts mit der Tora befassen; die Schrift rechnet es ihnen an, als würden sie sich mit dem Opferdienste befassen.

ט (דברי הימים ב ב, ג) לעולם זאת על ישראל אמר רב גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן

9 Ewig dies für Jisraél. R. Gidel sagte im Namen Rabhs: Das ist der [droben] erbaute Altar, an dem Mikhaél, der oberste Fürststeht und Opfer darbringt.

י ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם

10 R. Joḥanan sagte: Das sind die Schriftgelehrten, die sich mit den Vorschriften über den Opferdienst befassen; die Schrift rechnet es ihnen an, als würde der Tempel in ihren Tagen erbaut worden sein.

יא אמר ריש לקיש מאי דכתיב (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם

11 Reš Laqiš sagte: Es heißt:dies ist das Gesetz für das Brandopfer, für das Speisopfer, für das Sündopfer und für das Schuldopfer. Wenn jemand sich mit der Tora befaßt, so ist es ebenso, als würde er Brandopfer, Speisopfer, Sündopfer und Schuldopfer darbringen.

יב אמר רבא האי לעולה למנחה עולה ומנחה מיבעי ליה אלא אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם

12 Raba sprach: Wieso heißt es demnach: für das Brandopfer, für das Speisopfer, es sollte ja heißen: ein Brandopferund ein Speisopfer!? Vielmehr, erklärte Raba, wer sich mit der Tora befaßt, braucht weder eines Brandopfers noch eines Sündopfers noch eines Speisopfers noch eines Schuldopfers.

יג אמר רבי יצחק מאי דכתיב (ויקרא ו, יח) זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם:

13 R. Jiçḥaq sagte: Es heißt:dies ist das Gesetz des Sündopfers,dies ist das Gesetz des Schuldopfers. Wenn jemand sich mit dem Gesetze des Sündopfers befaßt, so ist es ebenso als würde er ein Sündopfer darbringen, und wenn jemand sich mit dem Gesetze des Schuldopfers befaßt, so ist es ebenso als würde er ein Schuldopfer darbringen.

יד <big>מתני׳</big> נאמר בעולת בהמה (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובעולת עוף (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובמנחה (ויקרא ב, ב) אשה ריח ניחוח לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים:

14 BEIM VIEH-BRANDOPFER HEISST ES:ein Feueropfer angenehmen Geruches, BEIM GEFLÜGEL-BRANDOPFER:ein Feueropfer angenehmen Geruches, UND BEIM SPEISOPFER:ein Feueropfer angenehmen Geruches, UM DIR ZU SAGEN: OB VIEL ODER WENIG, WENN ER NUR SEIN HERZ ZUM HIMMEL RICHTET.

טו <big>גמ׳</big> אמר ר' זירא מאי קראה (קהלת ה, יא) מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל

15 GEMARA. R. Zera sagte: Hierauf deutet folgender Schriftvers:süß ist der Schlaf des Arbeitenden, ob viel oder wenig, er wird genießen.

טז רב אדא בר אהבה אמר מהכא (קהלת ה, י) ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליו:

16 R. Ada b. Ahaba entnimmt dies hieraus:ist des Guten viel, so sind auch viel der Esser, und welchen Gewinn hat der Besitzerdavon?

יז תניא אמר רבי שמעון בן עזאי בוא וראה מה כתיב בפרשת קרבנות שלא נאמר בהן לא אל ולא אלהים אלא ה' שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק

17 Es wird gelehrt: R. Šimo͑n b. A͑zaj sagte: Komm und sieh, was im Abschnitte von den Opfern geschrieben steht; in diesem kommt weder El noch Elohimvor, sondern nur Adonaj, um den Streitenden keine Gelegenheitzu geben.

יח ונאמר בשור הגס (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובעוף הדק (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובמנחה (ויקרא ב, ב) אשה ריח ניחוח לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לשמים

18 Ferner heißt es von einem großen Ochsen: ein Feueropfer angenehmen Geruches, von einem kleinen Vogel: ein Feueropfer angenehmen Geruches, und ebenso vom Speisopfer: ein Feueropfer angenehmen Geruches, um dir zu sagen: ob viel oder wenig, wenn er nur sein Herz zum Himmel richtet.

יט ושמא תאמר לאכילה הוא צריך תלמוד לאמר (תהלים נ, יב) אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה ונאמר (תהלים נ, י) כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה

19 Vielleicht glaubst du, er brauche [das Opfer] zum Essen, so heißt es:wenn mich hungerte, dir sagte ich es nicht, denn mein ist das Weltall und sein Inhalt. Ferner heißt es: denn mein sind alle Tiere des Waldes, das Vieh auf den Bergen der Tausende; ich kenne alle Vögel auf den Bergen, und, was sich im Gefilde regt, ist mir bekannt. Esse ich etwa das Fleisch von Stieren oder trinke ich das Blut von Böcken?

כ לא אמרתי אליכם זבחו כדי שתאמר אעשה רצונו ויעשה רצוני לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם אתם זובחים שנאמר (ויקרא יט, ה) לרצונכם תזבחהו

20 Ich gebot euch zu schlachten nur deshalb, damit ihr sagt: ich will seinen Willen erfüllen, damit er meinen Willen erfülle. Ihr schlachtet somit nicht um meinetwillen, sondern um euretwillen, wie es heißt:zu eurer Wohlgefälligkeit sollt ihr es schlachten.

כא דבר אחר לרצונכם תזבחהו לרצונכם זבחו לדעתכם זבחו

21 Eine andere Erklärung: Zu eurer Wohlgefälligkeit sollt ihr es schlachten, schlachtet mit eurem Willen, und schlachtet in der Absicht.

כב כדבעא מיניה שמואל מרב הונא מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול שנאמר ושחט את בן הבקר שתהא שחיטה לשם בן בקר

22 So fragte Šemuél den R. Hona: Woher, daß [das Opfer] untauglich ist, wenn man sich beim Opfern nur beschäftigt? – Es heißt:er schlachte das junge Rind, das Schlachten muß auf den Namen des jungen Rindes erfolgen.

כג אמר לו זו בידינו הוא לעכב מנין תלמוד לאמר לרצונכם תזבחהו לדעתכם זבחו:

23 Jener entgegnete: Das wissen wir, woher aber, daß dies unerläßlichist? – Es heißt: zu eurer Wohlgefälligkeit sollt ihr es schlachten, schlachtet mit eurem Willen, und schlachtet in der Absicht.

כד <big>הדרן עלך הרי עלי עשרון וסליקא לה מסכת מנחות</big>

Vorheriges Kapitel