Menachot 47

Kapitel 47

א והניחו בביסא ונגע טבול יום באחד מהן מהו כי תנן כלי מצרף מה שבתוכו לקדש ה"מ היכא דנגעי בהדדי אבל היכא דלא נגעי בהדדי לא או דילמא ל"ש
1 und in die Schalegetan hat, und ein am selben Tage Untergetauchtereine von diesenberührt hat? Gilt die Lehre, beim Geheiligten verbindeein Gefäß seinen Inhalt, nur von dem Falle, wenn sieeinander berühren, nicht aber, wenn sie einander nicht berühren, oder gibt es hierbei keinen Unterschied?
ב אמר להו איהו מי תנן כלי מחבר כלי מצרף תנן כל דהו הושיט אחד לביניהן מהו
2 Da sprach er zu ihnen: Wir haben ja nicht gelernt, das Gefäß verbinde, sondern das Gefäß vereinige, in jedem Falle. – Wie ist es,
ג א"ל צריך לכלי כלי מצרפו אין צריך לכלי אין כלי מצרפו
3 wenn man zwischen diese eineshineingetan hat? – Was des Gefäßes benötigt, wird durch das Gefäß vereinigt, was des Gefäßes nicht benötigt, wird durch das Gefäß nicht vereinigt. –
ד הושיט טבול יום את אצבעו ביניהן מהו אמר להו אין לך דבר שמטמא מאוירו אלא כלי חרס בלבד
4 Wie ist es, wenn ein am selben Tage Untergetauchter zwischen sie seinen Finger gesteckt hat? Er erwiderte ihnen: Außer einem Tongefäße hast du nichts, was durch seinen Luftraumverunreinigt.
ה הדר איהו בעא מינייהו מהו לקמוץ מזה על זה צירוף דאורייתא או דרבנן
5 Hierauf richtete er an sie eine Frage: Darf man den Haufen von der einen [Hälfte] für die andere abheben: ist die Vereinigung aus der Toraoder rabbanitisch!?
ו אמרו לו זו לא שמענו כיוצא בו שמענו דתנן שני מנחות שלא נקמצו ונתערבו זו בזו אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה כשירות ואם לאו פסולות
6 Sie erwiderten ihm: Dies haben wir nicht gehört, aber ähnliches haben wir gehört. Wir haben gelernt: Sind zwei Speisopfer, von denen der Haufe nicht abgehoben worden ist, mit einander vermischt worden, so sind sie, wenn man ihn von dem einen besonders und vom anderen besonders abheben kann, tauglich, wenn aber nicht, untauglich.
ז כי יכול לקמוץ מיהא כשירות אמאי הך דמערב הא לא נגע
7 Wenn man ihn aber abhebenkann, so sind sie tauglich; wieso denn, das vermischte wird ja nichtberührt!?
ח אמר רבא דלמא בגושין המחולקין העשויין כמסרק
8 Raba entgegnete: Vielleicht, wenn sie in der Art eines Kammes geteiltsind!? –
ט מאי הוי עלה אמר רבא ת"ש דתניא (ויקרא ו, ח) והרים ממנו מן המחובר שלא יביא עשרון בשני כלים ויקמוץ הא בכלי אחד דומיא דשני כלים קמיץ
9 Wie bleibt es damit? Raba erwiderte: Komm und höre: Es wird gelehrt:<i>Er hebe davon ab</i>, vom daran Haftenden; man darf das I͑saron nicht in zwei Gefäßen bringen und den Haufen abheben. Demnach darf man ihn aus einem Gefäße gleich zwei Gefäßenwohl abheben.
י א"ל אביי דילמא שני כלים ה"ד כגון קפיזא בקבא דאע"ג דעריבי מעילאי כיון דמיפסק מחיצתא דקפיזא מתתא
10 Abajje sprach zu ihm: Vielleicht ist unter ‘zwei Gefäße’ ein Kapizin einem Kabzu verstehen; obgleich sie obenvereinigt sind, sind sie dennoch unten durch die Wand des Kapiz getrennt.
יא הא כלי אחד דומיא דב' כלים ה"ד כגון עריבתה של תרנגולין ואע"ג דמיפסקן מחיצתא הא נגיע אבל הכא דלא נגיע כלל תיבעי לך
11 Unter ‘einem Gefäße gleich zwei Gefäßen’ ist ein solches wie ein Hühnernapfzu verstehen, wobei sie einander berühren, obgleich sie durch eine Wand getrenntsind. Hierbei aber, wo sie einander überhaupt nicht berühren, ist es fraglich.
יב בעי רבי ירמיה צירוף כלי וחיבור מים מהו
12 R. Jirmeja fragte: Wie verhält es sich bei einer Vereinigung durch das Gefäß und einer Verbindung durch Wasser:
יג כי תנן כלי מצרף מה שבתוכו לקדש ה"מ דגואי אבל דבראי לא או דילמא כיון דמחבר מחבר
13 bezieht sich die Lehre, beim Heiligen vereinige ein Gefäß seinen Inhalt, nur auf das darin befindliche, nicht aber auf das außerhalb befindliche, oder aber, sie sind ja verbunden?
יד ואם תימצי לומר כיון דמחבר מחבר חיבור מים וצירוף כלי ונגע טבול יום מבחוץ מהו
14 Und wie verhält es sich, wenn du entscheidest, sie sind verbunden, bei einer Verbindung durch Wasser und einer Vereinigung durch das Gefäß; wenn nämlich ein am selben Tage Untergetauchter das außerhalb befindliche berührt hat:
טו כי תנן כלי מצרף ה"מ דנגע מגואי אבל מבראי לא או דילמא לא שנא תיקו:
15 bezieht sich die Lehre, das Gefäß vereinige [seinen Inhalt], nur auf den Fall, wenn er innerhalb berührt worden ist, nicht aber, wenn außerhalb, oder gibt es hierbei keinen Unterschied? – Dies bleibt unentschieden.
טז בעי רבא עשרון שחלקו ונטמא אחד מהן והניחו בביסא וחזר טבול יום ונגע באותו טמא מהו מי אמרינן שבע לו טומאה או לא
16 Raba fragte: Wie ist es, wenn man das I͑saron geteilt und eine [Hälfte] unrein geworden ist, und nachdem man sie in die Schalegetan hat, ein am selben Tage Untergetauchter sie wiederum berührt hat: sagen wir, sie sei bereits mit Unreinheit gesättigtoder nicht?
יז אמר ליה אביי ומי אמרינן שבע ליה טומאה והתנן סדין טמא
17 Abajje sprach zu ihm: Sagen wir denn, [eine Sache] sei mit Unreinheit gesättigt, wir haben ja gelernt: Hat man aus einem durch Auftreten unreinen
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel