Menachot 57

Kapitel 57

א ותמני סרי דקנים הא עשרין ותרתין כפתורין נמי אחד עשר כפתורין תרי דידה וששה דקנים וכפתר וכפתר וכפתר הא חד סר

1 und achtzehn der Armesind zusammen zweiundzwanzig. Ebenso waren es elf Knäufe: seinezwei Knäufe, sechs Knäufe der Arme und drei weitere Knäufe, das sind also elf.

ב אלא פרחים תשעה מנלן פרחים תרי דידה וששה דקנים תמניא הוו אמר רב שלמן כתיב (במדבר ח, ד) עד ירכה עד פרחה מקשה היא

2 Wieso aber waren es neun Blüten; unter ‘Blüten’sind zwei zu verstehen, und mit den sechs der Arme sind es ja acht!? R. Šalmon erwiderte: Es heißt:bis auf seinen Fuß und bis auf seine Blüte getriebene Arbeit.

ג אמר רב גובהה של מנורה תשעה טפחים איתיביה רב שימי בר חייא לרב אבן היתה לפני מנורה ובה שלש מעלות שעליה הכהן עומד ומטיב את הנרות

3 Rabh sagte: Die Höhe des Leuchters betrug neun Handbreiten. R. Šimi b. Ḥija wandte gegen Rabh ein: Vor dem Leuchter befand sich ein Stein mit drei Stufen, auf dem der Priester standund die Lampen putzte!? Dieser sprach:

ד א"ל שימי את כי קאמינא משפת קנים ולמעלה

4 Bist du Šimi!? Ich meine, von der Basis der Arme und darüber.

ה כתיב (דברי הימים ב ד, כא) והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מיכלות זהב מאי מיכלות זהב אמר רב אמי שכילתו לכל זהב סגור של שלמה דא"ר יהודה אמר רב עשר מנורות עשה שלמה וכל אחת ואחת הביא לה אלף ככר זהב והכניסוהו אלף פעמים לכור והעמידוהו על ככר

5 Es heißt:Die Blüten, die Lampen und die Zangen aus Gold, vollends Gold. Was heißt: vollends Gold? R. Ami erwiderte: Es vollendete alles geschmolzene Golddes Šelomo. R. Jehuda sagte nämlich im Namen Rabhs: Zehn Leuchter fertigte Šelomo; für jeden holte man tausend Talente Gold und tat es tausendmal in den Schmelztiegel, bis man es auf ein Talent brachte. –

ו איני והכתיב (מלכים א י, כא) וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה זהב סגור קא אמרינן

6 Dem ist ja aber nicht so, es heißt ja:und alle Trinkgefäße des Königs Šelomo waren aus Gold und alle Geräte des Libanonhauses waren aus geschmolzenem Golde; nichts aus Silber, denn dieses war in den Tagen Šelomos nicht geachtet!? – Wir sprechen vom geschmolzenen Golde. –

ז ומי חסר כולי האי והתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר מעשה והיתה [מנורת] בית המקדש יתירה על של משה בדינר זהב קורדיקיני והכניסוה פ' פעמים לכור והעמידוה על ככר כיון דקאי קאי

7 Kann dennso viel fehlen, es wird ja gelehrt: R. Jose b. R. Jehuda erzählte: Einst war der Leuchter des Tempels um einen gordianischen Golddenar größer als der von Moše gefertigte; da brachte man ihn achtzigmal in den Schmelztiegel, bis man ihn auf ein Talent brachte!? – Man hatte ihn bereits auf diesen Stand gebracht.

ח א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב (ויקרא כד, ד) על המנורה הטהורה שירדו מעשיה ממקום טהרה אלא מעתה (ויקרא כד, ו) על השלחן הטהור שירדו מעשיו ממקום טהור אלא טהור מכלל שהוא טמא הכא נמי טהורה מכלל שהיא טמאה

8 R. Šemuél b. Naḥmani sagte im Namen R. Jonathans: Eis heißt:auf dem reinen Leuchter; seine Fertigung kam aus dem Orte der Reinheit. – Es heißt ja auch:auf dem reinen Tische, demnach wäre auch dies zu erklären: dessen Fertigung kam aus dem Orte der Reinheit!? Vielmehr ist zu erklären: rein, demnach ist erverunreinigungsfähig, ebenso ist auch hierbei zu erklären: rein, demnach ist er verunreinigungsfähig. –

ט בשלמא התם כדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב על השולחן הטהור מכלל שהוא טמא כלי עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה אלא מלמד שמגביהין אותו לעולי רגלים ומראים להם לחם הפנים ואומר להם ראו חיבתכם לפני המקום

9 Allerdings ist diese Erklärung da nötig, wegen einer Lehre des Reš Laqiš, denn Reš Laqiš sagte: Es heißt: auf dem reinen Tische, demnach ist er verunreinigungsfähig; er ist ja ein ruhendes Holzgerät, und ein ruhendes Holzgerät ist ja nicht verunreinigungsfähig!? Dies lehrt vielmehr, daß man ihn hochzuheben, den Wallfahrern die Schaubrote zu zeigen und zu ihnen zu sprechen pflegte: Schauet eure Beliebtheit bei Gott! –

י מאי חיבתכם כדריב"ל דא"ר יהושע בן לוי נס גדול נעשה בלחם הפנים סילוקו כסידורו שנאמר (שמואל א כא, ז) לשום לחם חם ביום הלקחו

10 Worin besteht die Beliebtheit? – Nach einer Lehre des R. Jehošua͑ b. Levi, denn R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Ein großes Wunder geschah mit dem Schaubrote: beim Fortnehmen war es ebenso [frisch] wie beim Anrichten, denn es heißt:frisches Brot aufzulegen am Tage, da es fortgenommen wird.

יא אלא הכא טהורה מכלל שהיא טמאה פשיטא כלי מתכות נינהו וכלי מתכות מקבלין טומאה אלא שירדו מעשיה ממקום טהרה

11 Wieso aber sollte man hierbei auslegen: rein, demnach ist er verunreinigungsfähig, dies ist ja selbstverständlich, er ist ein Metallgerät, und Metallgeräte sind verunreinigungsfähig!? Vielmehr [erkläre man:] seine Fertigung kam aus dem Orte der Reinheit.

יב תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר ארון של אש ושלחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים וראה משה ועשה כמותם שנאמר (שמות כה, מ) וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר

12 Es wird gelehrt: R. Jose b. R. Jehuda sagte: Eine Lade aus Feuer, ein Tisch aus Feuer und ein Leuchter aus Feuer kamen vom Himmel herab; Moše besah sie und fertigte solche, denn es heißt:siehe, daß du sie fertigst nach ihrer Gestalt, die dir auf dem Berge gezeigt worden ist. –

יג אלא מעתה (שמות כו, ל) והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר הכי נמי הכא כתיב כמשפטו התם כתיב כתבניתם

13 Es heißt ja auch:richte die Wohnung auf nach ihrer Vorschrift, die dir auf dem Berge gezeigt worden ist; ist etwa auch hierbei ebenso zu erklären!? – Hierbei heißt es: nach ihrer Vorschrift, dort aber: nach ihrer Gestalt.

יד א"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן גבריאל חגור כמין פסיקיא היה והראה לו למשה מעשה מנורה דכתיב וזה מעשה המנורה

14 R. Ḥija b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Gabriél war mit einer Art Schürze bekleidet und zeigte Moše die Fertigung des Leuchters, denn es heißt:dies ist die Arbeit des Leuchters.

טו תנא דבי רבי ישמעאל שלשה דברים היו קשין לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו ואלו הן מנורה וראש חדש ושרצים מנורה דכתיב (במדבר ח, ד) וזה מעשה המנורה ראש חודש דכתיב (שמות יב, ב) החודש הזה לכם ראש חדשים שרצים דכתיב (ויקרא יא, כט) וזה לכם הטמא ויש אומרים אף הלכות שחיטה שנאמר (שמות כט, לח) וזה אשר תעשה על המזבח:

15 In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Drei Dinge konnte Moše schwer [erfassen], bis der Heilige, gepriesen sei er, sie ihm mit dem Finger zeigte; folgende sind es: der Leuchter, der Neumondund [das Gesetz] von den Kriechtieren. Der Leuchter, denn es heißt: dies ist die Arbeit des Leuchters. Der Neumond, denn es heißt:dieser Monat soll euch der erste Monat sein. [Das Gesetz] von den Kriechtieren, denn es heißt: dies sei für euch unrein. Manche sagen, auch die Vorschriften über das Schlachten, denn es heißt:dies ist es, was du auf dem Altar herrichten sollst.

טז שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו ואפילו כתב אחד מעכבן: פשיטא

16 DIE ZWEI ABSCHNITTE DER MEZUZA SIND VON EINANDER ABHÄNGIG; SIE SIND SOGAR VON EINEM SCHRIFTZEICHEN ABHANGIG. Selbstverständlich!?

יז אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכה אלא לקוצה של יוד והא נמי פשיטא אלא לכאידך דרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב כל אות שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה פסולה

17 R. Jehuda erwiderte im Namen Rabhs: Dies ist wegen eines Häkchens des Jod nötig. – Auch dies ist ja selbstverständlich!? – Vielmehr, wegen einer anderen Lehre R. Jehudas im Namen Rabhs. R. Jehuda sagte nämlich im Namen Rabhs, ein Buchstabe, der nicht an allen vier Seiten vom Pergamente umgebenist, sei untauglich.

יח אמר אשיאן בר נדבך משמיה דרב יהודה ניקב תוכו של ה"י כשר יריכו פסול א"ר זירא לדידי מפרשה לי מיניה דרב הונא ורבי יעקב אמר לדידי מפרשה לי מיניה דרב יהודה ניקב תוכו של ה"י כשר יריכו אם נשתייר בו כשיעור אות קטנה כשר ואם לאו פסול

18 Ašjan b. Nadbakh sagte im Namen R. Jehudas: Ist das Inneredes Hedurchlöchert, so ist es tauglich, wenn aber der [rechte] Schenkel, so ist es untauglich. R. Zera sagte, ihm sei von R. Hona erklärt worden, und R. Ja͑qob sagte, ihm sei von R. Jehuda erklärt worden, wenn das Innere des He durchlöchert ist, sei es tauglich, und wenn der Schenkel, sei es, falls etwas in der Größe eines kleinen Buchstabens zurückgebliebenes ist, tauglich, wenn aber nicht, untauglich.

יט אגרא חמוה דר' אבא

19 Einst wurde Agra, dem Schwiegervater R. Abbas,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel