Nazir 123

Kapitel 123

א יכול לא יהו נזירין ת"ל איש האיתמר א"ר יוחנן הלכה היא בנזיר

1 man könnte glauben, sie können überhaupt nicht Naziräer sein, so heißt es jemand!? – Es wird ja gelehrt, R. Joḥanan sagte, dies seieine überlieferte Halakha beim Nazir. –

ב אי הכי (ויקרא כז, ב) איש כי יפליא נדר בערכך בערכין למה לי מכדי האיתקש ערכין לנדרים דאמר קרא איש כי יפליא נדר בערכך והתניא גבי נדרים איש מה ת"ל (ויקרא כב, ד) איש איש לרבות את העובדי כוכבים שהן נודרים נדרים ונדבות כישראל

2 Wozu heißt es demnach beim Schätzgelübde:wenn jemand ein Gelübde ausspricht, die Schätzung!? Merke, das Schätzgelübde gleicht ja dem Gelübde, denn die Schrift sagt: wenn jemand ein Gelübde ausspricht, somitbraucht es ja beim Schätzgelübde nicht zu heißen: wenn jemand ausspricht. Hinsichtlich des Gelübdes wird nämlich gelehrt:Jemand, wozu heißt es zweimal jemand? – Dies schließt Nichtjuden ein, daß auch sie gleich den Jisraéliten geloben und freiwillig spenden können. –

ג איש כי יפליא בערכין למה לי אלא האי איש מיבעי ליה לאיתויי מופלא סמוך לאיש

3 Vielmehr, [das Wort] jemand ist dazu nötig, das Gelübde dessen, der dem Mannesalter naheist, einzuschließen. –

ד הניחא למ"ד מופלא סמוך לאיש דאורייתא אלא למ"ד דרבנן איש כי יפליא למה לי לאיתויי מופלא סמוך לאיש דעובד כוכבים

4 Einleuchtend ist dies nach demjenigen, welcher sagt, das Gelübde dessen, der dem Mannesalter nahe ist, sei nach der Tora [gültig], wozu aber sind [die Worte] wenn jemand ausspricht nach demjenigen nötig, welcher sagt, das Gelübde dessen, der dem Mannesalter nahe ist, sei nur rabbanitisch [gültig]!? – Dies schließt das Gelübde eines Nichtjuden ein, der dem Mannesalter nahe ist. –

ה הניחא למאן דאמר בני ישראל נערכין ואין העובדי כוכבים נערכין יכול לא יהו מעריכין תלמוד לומר איש שפיר

5 Einleuchtend ist dies nach demjenigen, der wie folgt auslegt: die Kinder Jisraél, nur der Schätzungswert von diesen kann gelobt werden, nicht aber kann der Schätzungswert von Nichtjuden gelobt werden; man könnte glauben, daß sie auch kein Schätzgelübde tun können, so heißt es jemand.

ו אלא למ"ד בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר איש אפי' תינוק בן חדש בר עירוכי הוא כי יפליא למה לי

6 Wozu aber sind [die Worte] wenn jemand ausspricht nötig nach demjenigen, der wie folgt auslegt: die Kinder Jisraél, diese können ein Schätzgelübde tun, nicht aber können Nichtjuden ein Schätzgelübde tun; man könnte glauben, deren Schätzungswert könne auch nicht gelobt werden, so heißt es jemand; auch ein einen Monat altes Kind kann ja geschätzt werden!?

ז א"ר אדא בר אהבה לאיתויי עובד כוכבים גדול דאע"ג דגדול הוא אינו יודע להפלות

7 R. Ada b. Ahaba erwiderte: Dies schließt einen Nichtjuden aus, der das Gelübde nicht aussprechen kann, selbst wenn er erwachsen ist. –

ח אלא כי יפליא דכתב רחמנא גבי נזירות למה לי מכדי האיתקש נזירות לנדרים כי יפליא למה לי

8 Wozu schrieb der Allbarmherzige beim Nazirat: wenn jemand ausspricht; merke, das Nazirat gleicht ja dem Gelübde, somit sind ja [die Worte] wenn jemand ausspricht nicht nötig!? –

ט לאיתויי ידים שאינן מוכיחות דאיתמר ידים שאינן מוכיחות אביי אמר הויין ידים רבא אמר לא הויין ידים לאביי ניחא אלא לרבא מאי איכא למימר

9 Dies schließt Ansätze, die nichts beweisen, ein. Es wird nämlich gelehrt: Ansätze, die nichts beweisen, gelten, wie Abajje sagt, als Ansätze, und wie Raba sagt, nicht als Ansätze. – Erklärlich ist dies nach Abajje, wie ist es aber nach Raba zu erklären!? –

י אלא כי יפליא מיבעי ליה לכדרבי טרפון דתניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון אין אחד מהן נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה הניחא לרבי טרפון אלא לרבנן מאי איכא למימר

10 Vielmehr, [die Worte] wenn jemand ausspricht sind wegen einer Lehre R. Tryphons nötig. Es wird nämlich gelehrt: R. Jehuda sagte im Namen R. Tryphons: keiner von beidenist Nazir, weil das Nazirat bestimmt ausgesprochen werdenmuß. – Einleuchtend ist dies nach R. Tryphon, wie ist es aber nach den Rabbanan zu erklären!? –

יא אלא מיבעי ליה לכדתניא היתר נדרים פורחין באויר ואין להן על מה שיסמוכו

11 Vielmehr, dies ist wegen der folgenden Lehre nötig. Die Auflösung von Gelübden schwebt in den Lüften und es gibt keine Stützedafür;

יב רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמוכו שנא' (ויקרא כז, ב) איש כי יפליא (במדבר ו, ב) כי יפליא שתי פעמים אחד הפלאה לאיסור ואחד הפלאה להיתר:

12 R. Elie͑zer sagt, es gebe wohl eine Stütze dafür, denn es heißtzweimal: wenn jemand ausspricht, wenn jemand ausspricht, einmal wegen des verbindlichen Aussprechens und einmal wegen des entbundenen Aussprechens.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel