Nazir 4

Kapitel 4

א גבי יש נוחלין נמי מפרש עיקר נחלה ברישא

1 und bei der Beerbung nennt er das Grundgesetz der Erbschaftzuerst. –

ב אלא [הכא] לפרוש כינויי ברישא אלא היינו טעם ידות הואיל ואתיין ליה מדרשא חביבין ליה

2 Demnachsollte er auch hierbei die Umschreibungen zuerst nennen!? – Vielmehr aus folgendem Grunde: [die Gültigkeit] der Ansätze wird durch eine Schriftauslegung gefolgert, und diese ist ihm lieb. –

ג וליפתח בהון ברישא תנא כי מתחיל מתחיל בעיקר קרבן ולענין פירושי מפרש ידות ברישא:

3 Sollte er damit auch eingangs beginnen!? – Der Autor beginnt mit dem, was hauptsächlich zum Opfer [verpflichtet], bei der Erklärung aber nennt er die Ansätze zuerst.

ד האומר אהא הרי זה נזיר: דלמא אהא בתענית קאמר אמר שמואל כגון שהיה נזיר עובר לפניו

4 SAGTE JEMAND: ICH WILL SEIN, SO IST ER NAZIR. Vielleicht meinte er: ich will im Fasten verweilen!? Šemuél erwiderte: Wenn ein Nazir an ihm vorüberging. –

ה לימא קסבר שמואל ידים שאינן מוכיחות לא הוויין ידים אמרי בזמן שנזיר עובר לפניו ליכא לספוקא במילתא אחרינא אבל ודאי אין הנזיר עובר לפניו אמרינן דלמא אהא בתענית קאמר

5 Es wäre anzunehmen, daß Šemuél der Ansicht ist, Ansätze, die nichtsbeweisen, gelten nicht als Ansätze? – Ich will dir sagen, wenn ein Nazir an ihm vorüberging, so ist eine andere Absicht nicht zu vermuten, wenn aber ein Nazir nicht vorüberging, sagen wir, er meinte vielleicht: ich will im Fasten verweilen. –

ו ודלמא לפוטרו מן קרבנותיו קאמר דקאמר בלבו

6 Vielleicht meinte er, er wolle ihn seiner Opfer entheben!? – Wenn er im Herzen [das Richtige] gedacht hat. –

ז אי הכי מאי למימרא מהו דתימא בעינן פיו ולבו שוין קמ"ל:

7 Wozu braucht dies demnach gelehrt zu werden!? – Man könnte glauben, Mund und Herz müssen übereinstimmen, so lehrt er uns.

ח אהא נאה נזיר: ודלמא אנאה לפניו במצות כדתניא (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו אנאה לפניו במצות אעשה לפניו סוכה נאה לולב נאה ציצית נאה אכתוב לפניו ספר תורה נאה ואכרכנו בשיראין נאים

8 ICH WILL SCHÖN SEIN, SO IST ER NAZIR. Vielleicht meinte er: ich will mich schön zeigen in der Ausübung der Gebote!? Es wird nämlich gelehrt:Dieser ist mein Gott, ich will ihn verherrlichen; ich will ihn verherrlichenbei der Ausübung der Gebote: ich will ihm [zu Ehren] eine schöne Festhütte, einen schönen Feststrauß, schöne Çiçithmachen, eine schöne Torarolle schreiben und sie in schöne Seide hüllen.

ט אמר שמואל שתפוס בשערו ואמר אנאה

9 Šemuél erwiderte: Wenn er sich an das Haar faßte und sprach: ich will schönsein. –

י נזירא מילתא דעבירה ואמרי' ליה נאה

10 Diesist ja eine Übertretung, und das soll schön heißen!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel