Nazir 89

Kapitel 89

א מכדי שערי ניקנור היכא קיימין בשערי לוייה

1 Merke, das Nikanortorbefand sich ja zwischen den levitischen Toren,

ב והתניא טמא מת מותר ליכנס במחנה לוייה ולא טמא מת בלבד אלא אפי' מת עצמו שנאמר (שמות יג, יט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו מאי עמו עמו במחיצתו עמו במחנה לוייה

2 und es wird gelehrt: Der an einem Toten Verunreinigte darf in das levitische Lager kommen, und nicht nur der an einem Toten Verunreinigte, sondern auch ein Toter, denn es heißt: da nahm Moše die Gebeine Josephs mit sich, und unter mit sich ist zu verstehen, in seine Abgrenzung, in das levitischeLager!?

ג אלא (אמר אביי) טבול יום של זב כזב דמי ואפ"ה כיון דמחוסר כפרה לא עייל

3 Vielmehr, erklärte Abajje, gleicht der am selben Tage untergetauchte Flußbehaftete nichtdem Flußbehafteten, dennoch darf er, da ihm die Sühne fehlt, nichteintreten. –

ד ואי במחנה לוייה קאי אמאי קא קרי ליה אהל מועד למימרא מה התם מחוסר כפרה לא עייל אף למחנה לוייה נמי מחוסר כפרה לא עייל

4 Weshalb spricht er, wenn er sich im levitischen Lagerbefindet, [vom Eintritt in das] Offenbarungszelt!? – Dies besagt, wie der der Sühne Ermangelnde das levitische Lagernicht betreten darf, ebenso darf der der Sühne Ermangelnde danicht eintreten. –

ה והתם מנלן דתניא (במדבר יט, יג) טמא יהיה לרבות טבול יום עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפרה:

5 Woher dies von jenem? – Es wird gelehrt:Unrein ist er, dies schließt den am selben Tage Untergetauchten ein; noch haftet seine Unreinheit an ihm, dies schließt den der Sühne Ermangelnden ein.

ו <big>מתני׳</big> תגלחת הטהרה כיצד היה מביא ג' בהמות חטאת עולה ושלמים ושוחט את השלמים ומגלח עליהם דברי רבי יהודה רבי אלעזר אומר לא היה מגלח אלא על החטאת שהחטאת קודמת בכל מקום ואם גלח על אחת משלשתן יצא

6 WIE ERFOLGT DAS SCHEREN IN REINHEIT? ER BRINGT DREI TIERE, EIN SÜNDOPFER, EIN BRANDOPFER UND EIN HEILSOPFER, SCHLACHTET DAS HEILSOPFER [ZUERST] UND SCHERT SICH NACH DIESEM – SO R. JEHUDA. R. ELEA͑ZAR SAGT, ER SCHERE SICH NACH DEM SÜNDOPFER, DENN DAS SÜNDOPFER GEHT [STETS] VORAN. LIESS ER SICH NACH EINEM VON DIESEN DREIEN SCHEREN, SO HAT ER DER PFLICHT GENÜGT

ז רשב"ג אומר הביא ג' בהמות ולא פירש הראויה לחטאת תקרב חטאת לעולה תקרב עולה לשלמים תקרב שלמים:

7 . R. ŠIMO͑N B. GAMLIÉL SAGTE: WENN ER DREI TIERE GEBRACHT UND SIE NICHT BEZEICHNET HAT, SO IST DAS ZUM SÜNDOPFER GEEIGNETE ALS SÜNDOPFER, DAS ZUM BRANDOPFER GEEIGNETE ALS BRANDOPFER UND DAS ZUM HEILSOPFER GEEIGNETE ALS HEILSOPFER DARZUBRINGEN.

ח <big>גמ׳</big> ת"ר (במדבר ו, יח) וגלח הנזיר פתח אהל מועד וגו' בשלמים הכתוב מדבר שנאמר (ויקרא ג, ב) ושחטו פתח אהל מועד

8 GEMARA. Die Rabbanan lehrten:Der Nazir schere sich an der Tür des Offenbarungszeltes &c. Die Schrift spricht vom Heilsopfer, denn es heißt:er schlachte es an der Tür des Offenbarungszeltes,

ט אתה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו אלא פתח אהל מועד ממש אמרת אם כן דרך בזיון הוא

9 Du sagst, die Schrift spreche vom Heilsopfer, vielleicht ist dem nicht so, sondern wörtlich, daß es an der Tür des Offenbarungszeltes erfolge? Wenn du soerklärst, so erfolgt es ja auf schimpfliche Weise.

י רבי יאשיה אומר אינו צריך הרי אמרה תורה (שמות כ, כו) לא תעלה במעלות על מזבחי ק"ו לדרך בזיון

10 Daher sind die Worte: der Nazir schere sich an der Tür des Offenbarungszeltes, zu erklären, die Schrift spreche vom Heilsopfer.

יא [נ"א במדרש בפרשה נשא (ד' רמ"ב) וגלח הנזיר רבי יאשיה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו וכו' אם כך אמרה תורה לא תעלה וכו' ק"ו לדבר שלא יגלח פתח אהל מועד אלא בשלמים הכתוב מדבר]

11 R. Jošija sagte: Die Schrift spricht vom Heilsopfer. Du sagst, die Schrift spreche vom Heilsopfer, vielleicht ist dem nicht so, sondern wörtlich, daß es an der Tür des Offenbarungszeltes erfolge? Ich will dir sagen, die Schrift sagt:du sollst meinen Altar nicht auf Stufenbesteigen, um wieviel weniger darf dies auf schimpfliche Weise erfolgen. Rabbi sagte: Um wieviel weniger darf er sich da scheren.

יב ר' יצחק אומר אינו צריך הרי הוא אומר (במדבר ו, יח) ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש וגו' מי שאינו מחוסר אלא לקיחה ונתינה יצא זה שהוא מחוסר לקיחה הבאה ונתינה

12 R. Jiçḥaq sagte: Dies ist nicht nötig; es heißt:er nehme das Haar seines geweihten Hauptes und lege es ins Feuer &c., nur der des Nehmens und Legens benötigt, ausgenommen derjenige, der des Nehmens, Hinbringensund Legens benötigt.

יג איכא דאמרי רבי יצחק אומר בשלמים הכתוב מדבר אתה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו אלא פתח אהל מועד ממש תלמוד לומר ולקח את שער ראש נזרו מקום שהיה מבשל שם היה מגלח

13 Manche lesen: R. Jiçḥaq sagte: Die Schrift spricht vom Heilsopfer. Du sagst, die Schrift spreche vom Heilsopfer, vielleicht ist dem nicht so, sondern wörtlich, daß es am Eingange des Offenbarungszeltes erfolge? Es heißt er nehme das Haar seines geweihten Hauptes; an der Stelle, wo das Kochen erfolgte, schor er sich auch.

יד אבא חנן אומר משום רבי אליעזר וגלח הנזיר פתח אהל מועד כל זמן שאין פתח אהל מועד פתוח אינו מגלח

14 Abba Ḥanan erklärte im Namen R. Elie͑zers: Der Nazir schere sich an der Tür des Offenbarungszeltes, solange die Tür des Offenbarungszeltes nicht geöffnet ist, darf er sich nicht scheren.

טו ר"ש שזורי אומר וגלח הנזיר פתח אהל מועד ולא נזירה

15 R. Šimo͑n Šezori erklärte: Der Nazir schere sich an der Tür des Offenbarungszeltes, nicht aber eine Nezira,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel