Nazir 9

Kapitel 9

א ויליף (ויקרא כה, כט) ימים ימים מבתי ערי חומה מה התם י"ב חדש אף כאן י"ב חדש

1 und die Bedeutung [des Wortes] jamim ist von dem, der auch beim Wohnhause in einer ummauerten Stadtgebraucht wird, zu entnehmen: wie es da zwölf Monate bedeutet, ebenso bedeutet es auch hierbei zwölf Monate.

ב ר' נהוראי אומר מגלח אחת לל' יום רבי יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת שכן מצינו בבני מלכים שמגלחים מע"ש לע"ש

2 R. Nehoraj sagt, er schor sich einmal in dreißig Tagen. R. Jose sagt, er schor sich jeden Vorabend des Šabbaths, denn wir finden, daß Königssöhne sich jeden Vorabend des Šabbaths scheren. –

ג מאי טעמא דרבי יליף מבתי ערי חומה והא רבי הוא דאמר אין ימים פחותין משנים

3 Rabbi ist dieser Ansicht aus dem Grunde, weil er von [jamim] entnimmt, das beim Wohnhause in einer ummauerten Stadt gebraucht wird, und er selbst sagt ja, daß da unter jamim wenigstens zwei Tagezu verstehen seien!? –

ד האי גזירה שוה משום כובד גמיר ובשני ימים ליכא כובד

4 Diesen [Schluß durch] Wortanalogie folgert er wegen der Lästigkeit, und in zwei Tagen erfolgt keine Lästigkeit. –

ה ואימא ב' שנים דכתיב ויהי מקץ שנתים ימים דנין ימים שאין עמהן שנים מימים שאין עמהן שנים ואל יוכיח זה שיש עמו שנים

5 Vielleicht zwei Jahre, wie es heißt:nach Ablauf von zwei Jahren, jamim!? – Man folgere hinsichtlich jamim, wobei Jahre nicht genannt werden, von jamim, wobei Jahre nicht genannt werden, nicht aber ist hieraus zu folgern, da hierbei Jahre genannt werden. –

ו ואימא ל' יום דכתיב (במדבר יא, כ) עד חדש ימים דנין ימים שאין עמהם חדשים מימים שאין עמהם חדשים ואל יוכיח זה שיש עמו חדשים

6 Vielleicht dreißig Tage, denn es heißt: bis zu einem Monat, jamim!? – Man folgere hinsichtlich jamim, wobei Monate nicht genannt werden, von jamim, wobei Monate nicht genannt werden, nicht aber ist hieraus zu folgern, da hierbei Monate genannt werden. –

ז ואימא מהכא (שופטים יא, מ) מימים ימימה וגו' דנין ימים מימים ואין דנין ימים מימימה

7 Vielleicht hieraus:von Jahr [jamim] zu Jahr [jamima]!? – Man folgere hinsichtlich jamim von jamim, nicht aber hinsichtlich jamim von jamima. –

ח ומאי נפקא מינה והא תנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא יד, לט) ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה

8 Welchen Unterschied gibt es denn hierbei, in der Schule R. Jišma͑éls lehrten sie ja:Wenn der Priester wiederkommt,wenn der Priester hineingeht, ‘kommen’ und ‘gehen’ sind dasselbe!? –

ט הני מילי היכא דליכא דדמי ליה אבל היכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן

9 Dies nur, wenn kein gleiches [Wort] vorhanden ist, wenn aber ein gleiches vorhanden ist, folgere man vom gleichen.

י איכא דאמרי מנא ידעינן דכל תלתא ירחין חד זימנא דילמא ארבעה זימני בשתא (א"נ) ארבעה ירחין חד זימנא תרין ירחין בחד זימנא

10 Wenn du aber willst, sage ich: woher, daß es da einmal in drei Monaten erfolgte, vielleicht viermal im Jahre: einmal in vier Monaten und alle zwei Monate einmal. –

יא רבי נהוראי אומר מגלח אחת לשלשים יום מאי טעמא גבי כהנים משום דאיכא כובד ה"נ איכא כובד

11 «R. Nehoraj sagt, er schor sich einmal in dreißig Tagen.» Aus welchem Grunde? – Priester tun dieswegen der Lästigkeit, und auch hierbei ist die Lästigkeit zu berücksichtigen. –

יב ר' יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת מאי איכא ביניה לשאר אחוהי

12 «R. Jose sagt, er schor sich an jedem Vorabend des Šabbaths.» Welchen Unterschied gab es zwischen ihm und seinen Brüdern? –

יג יום טוב שחל להיות באמצע שבת דאחוהי מגלחין הוא לא מגלח אי נמי לגלוחי מן צפרא דמעלי שבתא אחוהי מגלחין איהו לא מגלח עד פניא

13 Wenn ein Fest in die Mitte der Woche fiel; seine Brüder gehören sich, er aber schor sich nicht. Oder auch, hinsichtlich des Scherens am Morgen des Vorabends des Šabbaths; seine Brüder schoren sich dann, er aber durfte sich erst abends scheren. –

יד הני ארבעים שנה מאי עבידתייהו ר' נהוראי אומר משום רבי יהושע לקץ מ' שנה ששאלו להן מלך תנא אותה שנה ששאלו להן מלך היא שנת עשר לשמואל הרמתי:

14 Welche vierzig Jahre sindes? R. Nehoraj erwiderte im Namen R. Jehošua͑s: Nach Ablauf von vierzig Jahren, seitdem sie nach einem Königeverlangten. Es wird gelehrt: Das Jahr, in dem sie nach einem Könige verlangten, war das zehnte Šemuéls aus Rama.

טו מתני' סתם נזירות ל' יום:

15 DAS NAZIRAT OHNE ZEITBESTIMMUNGDAUERT DREISSIG TAGE.

טז גמ' מנהני מילי אמר רב מתנא אמר קרא (במדבר ו, ה) קדוש יהיה יהיה בגמטריא תלתין הוו

16 GEMARA. Woher dies? R. Mathna erwiderte: Die Schrift sagt:heilig soll er sein [jihje], und der Zahlenwert von jihje beträgt dreißig.

יז בר פדא אמר כנגד נזיר נזרו האמורים בתורה ל' חסר אחת

17 Bar Pada erklärte: Entsprechend [den Wiederholungen des Wortes] Nazir in der Schrift, dreißig weniger eines. –

יח ורב מתנא נמי נילף מנזיר נזרו

18 Sollte es R. Mathna ebenfalls aus [der Wiederholung des Wortes] Nazir entnehmen!? –

יט אמר לך ההוא לדרשה (במדבר ו, ג) מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין רשות (במדבר ו, ב) כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר מלמד שהנזירות חלה על נזירות

19 Er kann dir erwidern: diese ist zur Auslegungnötig. Des Weines und des Rauschtrankes enthalte [jazir] er sich; der Wein ist ihm zu Gebotszwecken ebenso wie der freigestellte verboten. Wenn er ein Nazirgelübde ausspricht, sich zu enthalten; dies lehrt, daß das Nazirat sich auf das Nazirat erstrecke. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel