Nedarim 35

Kapitel 35

א ותיובתא דרב הונא

1 Dies ist somit eine Widerlegung R. Honas!? –

ב לא לעולם הריני נזיר היום הריני נזיר למחר ומאי עלתה לו לבר מההוא יומא יתירא אי נמי כגון שקיבל שתי נזירות בבת אחת

2 Nein, tatsächlich, [wenn er sagt:] ich will heute Nazir sein, dann: ich will morgen Nazir sein, und angerechnet wird es ihm mit Ausnahme des übersteigendenTages. Oder auch, wenn er zwei Nazirate gleichzeitiggelobt hat.

ג מתיב רב המנונא נזיר להזיר מכאן שהנזירות חל על הנזירות שיכול והלא דין הוא ומה שבועה חמורה אין שבועה חלה על שבועה נזירות קלה לא כל שכן תלמוד לומר נזיר להזיר מכאן שהנזירות חלה על הנזירות

3 R. Hamnuna wandte ein:Ein Nazirgelübde, gesondert zu sein, hieraus, daß das Nazirat das Nazirat treffe. Man könnte einen Schluß folgern: wenn beim strengeren Schwure ein Schwur nicht einen Schwur trifft, um wieviel mehr gilt dies beim leichteren Nazirat, daher heißt es: ein Nazirgelübde, gesondert zu sein, worauszu entnehmen, daß das Nazirat das Nazirat treffe.

ד היכי דמי אילימא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר הא קרא בעיא אלא לאו דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום וקתני נזירות חל על נזירות

4 In welchem Falle: wollte man sagen, wenn jemand sagt: ich will heute Nazir sein, dann: ich will morgen Nazir sein, so ist ja hierfür kein Schriftversnötig; doch wohl, wenn er sagt: ich will heute Nazir sein, dann: ich will heute Nazir sein, und er lehrt, das Nazirat treffe das Nazirat!? –

ה לא הכא במאי עסקינן כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת

5 Nein, hier wird von dem Falle gesprochen, wenn er zwei Nazirate gleichzeitig gelobt hat. –

ו ומאי חומרא דשבועה מנדר אילימא משום דחיילא אפילו על דבר שאין בו ממש נדר נמי חמור שכן חל על המצווה כרשות אלא משום דכתיב בה בשבועה לא ינקה

6 Wieso ist der Schwur strenger als das Gelübde: wollte man sagen, indem es sich auch auf abstrakte Dinge erstreckt, so ist ja auch das Gelübde strenger, indem es sich auf ein Gebot wie auf Freigestellteserstreckt!? – Vielmehr, weil es beim Schwure heißt:nicht ungestraft läßt.

ז שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת אמר רבא אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליו ממאי מדלא קתני אינו אלא אחת וקתני אינו חייב אלא אחת רווחא הוא דלית לה כי מיתשיל על חבירתה חיילא

7 EIN SCHWUR, DASS ICH NICHT ESSE, EIN SCHWUR, DASS ICH NICHT ESSE, UND DARAUF ISST, SO IST ER NUR EINMAL SCHULDIG. Rabba sagte: Sucht er wegen des ersten nach, so trifft ihn der andere. – Woher dies? – Da er nicht lehrt: so ist es nur ein [Schwur], sondern: so ist er nur einmal schuldig; für [den anderen] ist kein Raumvorhanden, wenn er aber wegen des ersten nachsucht, trifft ihn [der andere].

ח לישנא אחרינא חיובא הוא דליכא הא שבועה איכא למאי הלכתא לכדרבא דאמר רבא נשאל על הראשונה עלתה לו שניה תחתיה

8 Eine andere Lesart: Eine Strafbarkeit ist nicht vorhanden, der Schwur aber wohl. – In welcher Hinsicht ist dies von Bedeutung? – Hinsichtlich einer Lehre Rabas, denn Raba sagte: Sucht er wegen des ersten nach, so tritt der andere an seine Stelle.

ט לימא מסייע ליה מי שנדר שתי נזירות ומנה את הראשונה והפריש קרבן ונשאל עליה עלתה לו שניה בראשונה

9 Ihm wäre eine Stütze zu erbringen: Wenn jemand zwei Nazirate gelobt, und nachdem er das erste absolviert und das Opfer abgesondert hat, dieserhalb nachsucht, so wird ihm das erste für das andere angerechnet. –

י כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת

10 In dem Falle, wenn er zwei Nazirate gleichzeitig gelobt hat.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel