Nedarim 68

Kapitel 68

א אמר רבא היתה לפניו ככר של הפקר ואמר ככר זו הקדש נטלה לאוכלה מעל לפי כולה להורישה לבניו מעל לפי טובת הנאה שבה
1 Raba sagte: Wenn vor einem ein herrenloser Laib liegt, und er spricht: dieser Laib sei Geheiligtes, so hat er, wenn er ihn zum Essen genommenhat, eine Veruntreuungim ganzen Werte, und wenn zur Vererbung an seine Kinder, eine Veruntreuung im Werte des Dankes begangen.
ב בעא מיניה רב חייא בר אבין מרבא ככרי עליך ונתנה לו במתנה מהו ככרי אמר לו כי איתיה ברשותיה הוא דאסור או דלמא עליך אמר ליה עילויה שויתיה הקדש
2 R. Ḥija b. Abin fragte Raba: Wie ist es, wenn [jemand zu einem sagt:] mein Laib sei dir [verboten], und ihn ihm schenkt; ist er ihm, da er ‘mein Laib’ sagt, verboten nur solange er in seinem Besitze ist, oder aber meint er, da er ‘dir’ sagt: er gelte für dich als Geheiligtes?
ג אמר ליה פשיטא דאף על גב דיהבה ליה במתנה אסור אלא ככרי עליך לאפוקי מאי לאו לאפוקי דאי גנבה מיניה מיגנב אמר ליה לא לאפוקי דאי אזמניה עלה
3 Dieser erwiderte: Selbstverständlich ist er ihm verboten, auch wenn er ihn ihm schenkt. Sollten etwa [die Worte] ‘mein Laib sei dir [verboten]’ den Fall ausschließen, wenn er ihm gestohlen wird!? Jener entgegnete: Nein, sie schließen den Fall aus, wenn er ihn vorher dazu eingeladen hatte.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel