Nedarim 70

Kapitel 70

א <big>מתני׳</big> ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו ומקריב עליו קיני זבין קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות ומלמדו מדרש הלכות ואגדות אבל לא ילמדנו מקרא אבל מלמד הוא את בניו ואת בנותיו מקרא

1 FERNER DARF ER AUF SEINEN WUNSCH FÜR IHN DIE HEBE UND DEN ZEHNTENABSONDERN, DIE VOGELOPFER EINES FLUSSBEHAFTETEN MANNES ODER EINER FLUSSBEHAFTETEN FRAU, DAS VOGELOPFER EINER WÖCHNERIN, sOWIE SÜNDOPFER UND SCHULDOPFER DARBRINGEN. EBENSO DARF ER IHN MIDRAŠ, HALAKHA UND AGADA LEHREN. JEDOCH NICHT DIE SCHRIFT; WOHL ABER DARF ER SEINE SÖHNE UND TÖCHTER DIE SCHRIFT LEHREN.

ב <big>גמ׳</big> איבעיא להו הני כהני שלוחי דידן הוו או שלוחי דשמיא למאי נפקא מינה למודר הנאה אי אמרת דשלוחי דידן הוו הא מהני ליה ואסור ואי אמרת שלוחי דשמיא שרי מאי

2 GEMARA. Sie fragten: Sind die Priesterunsere Vertreter oder Vertreter des Himmels? – In welcher Hinsicht ist dies von Bedeutung? – Hinsichtlich eines des Genusses Abgelobten. Wenn du sagst, sie seien unsere Vertreter, so gewährt er ihmeinen Nutzen, und es ist verboten, und wenn du sagst, sie seien Vertreter des Himmels, so ist er erlaubt. Wie ist es? –

ג תא שמע דתנן מקריב עליו קיני זבין כו' אי אמרת שלוחי דידן קא מהני ליה

3 Komm und höre: Wir haben gelernt: Er darf für ihn die Vogelopfer eines Flußbehafteten &c. darbringen. Wenn du sagst, sie seien unsere Vertreter, gewährt er ihm ja einen Nutzen!? –

ד וליטעמיך ליתני מקריב עליו קרבנות אלא מחוסרי כפרה שאני דאמר רבי יוחנן הכל צריכין דעת חוץ ממחוסרי כפרה שהרי אדם מביא קרבן על בניו ועל בנותיו הקטנים שנאמר זאת תורת הזב (ויקרא טו, לב) בין גדול בין קטן

4 Nach deiner Auffassung sollte er doch lehren, er dürfe für ihn Opfer darbringen!? Vielmehr verhält es sich bei den der Sühne Benötigendenanders. R. Joḥanan sagte nämlich: Bei allen [Opfern] istdie Kenntnis [des Eigentümers] erforderlich, ausgenommen das des Sühne Benötigenden, denn solche Opfer bringt man dar auch für seine minderjährigen Söhne und Töchter, wie es heißt:dies ist das Gesetz über den Flußbehafteten, ob erwachsen oder minderjährig. –

ה אלא מעתה לרבי יוחנן זאת תורת היולדת וגו' (ויקרא יג, יב) בין קטנה ובין גדולה קטנה בת לידה היא והא תני רב ביבי קמיה דרב נחמן שלוש נשים משמשות במוך קטנה ומעוברת ומניקה קטנה שמא תתעבר ותמות

5 Es heißt ja auch:dies ist das Gesetz über die Wöchnerin &c. Demnach wäre nach R. Joḥanan zu erklären: ob minderjährig oder erwachsen: ist denn die Minderjährige geburtsfähig, R. Bebaj lehrte ja vor R. Naḥman, drei Frauen dürfen die Beiwohnung mit Wattevollziehen: die Minderjährige, die Schwangere und die Säugende, die Minderjährige, weil sie schwanger werden und sterben könnte!? –

ו ההיא זאת תורת היולדת בין פיקחת בין שוטה שכן אדם מביא קרבן על אשתו שוטה

6 Da sind [die Worte:] dies ist das Gesetz über die Wöchnerin, zu deuten: sowohl die vollsinnige als auch die blöde, denn nach R. Jehuda bringe man ein Opfer dar auch für seine blöde Frau.

ז כדברי רבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכל קרבנות שחייבת

7 Es wird nämlich gelehrt: R. Jehuda sagte: Der Ehemann muß für seine Fraudas Opfer eines Reichendarbringen, ebenso alle anderen Opfer, zu denen sie verpflichtet ist,

ח שכך כותב לה ואחריות דאית ליך עלי מן קדמת דנא

8 denn er schrieb ihrfolgendes: jeden Anspruch, den du an mich von früher herhast.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel