Niddah 125

Kapitel 125

א אם הקפיד עליו אין אי לא לא

1 nur wenn man darauf achtet, sonst aber nicht.

ב איזהו רוק תפל תנא כל שלא טעם כלום מבערב סבר רב פפא קמיה דרבא למימר כמאן דאמר לא טעם מידי באורתא אמר ליה רבא מי קתני בערב מבערב קתני לאפוקי היכא דקדים ואכיל

2 WELCHER HEISST NÜCHTERNER SPEICHEL. Es wird gelehrt: Wenn man seit dem Abend [vorher] nichts gekostet hat. R. Papa wollte vor Raba erklären: wie wenn jemand sagt, er habe abends nichts gekostet, da sprach Raba zu ihm: Heißt es denn abends, es heißt ja seit dem Abend, dies schließt nur den Fall aus, wenn man vorhergegessen hat.

ג אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן איזהו רוק תפל כל שעבר עליו חצות לילה ובשינה למימרא דבשינה תליא מילתא והתנן ישן כל היום אין זה רוק תפל ניעור כל הלילה הרי זה רוק תפל התם במתנמנם

3 Rabba b. Bar Ḥana sagte im Namen R. Joḥanans: Nüchterner Speichel heißt er, wenn Mitternacht im Schlafe verstrichen ist. – Demnach hängt es vom Schlafe ab, dagegen haben wir gelernt, wenn er den ganzen Tag geschlafen hat, so heiße dies nicht nüchterner Speichel, und wenn er die ganze Nacht wach war, heiße dies nüchterner Speichel!? – Dies in dem Falle, wenn er nur eingenickt war. –

ד היכי דמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר

4 Was heißt ‘eingenickt’? R. Aši erwiderte: Halb schlummernd und halb wachend; wenn er, wenn man ihm etwas zuruft, antwortet, ohne jedoch eine überlegte Antwort geben zu können, und wenn man ihn erinnert, es weiß.

ה תנא השכים ושנה פרקו אין זה רוק תפל ועד כמה אמר רב יהודה בר שילא אמר רב אשי אמר רבי אלעזר כל שיצא רוב דבורו של שלש שעות

5 Es wird gelehrt: Wenn er aufgestanden ist und seinen Abschnitt gelernt hat, so ist es kein nüchterner Speichel mehr. – Wieviel? R. Jehuda b. Šila erwiderte im Namen R. Ašis im Namen R. Elea͑zars: Wie der größere Teil seines Sprechens in drei Stunden.

ו מי גריסין לעיסת גריסין של פול וכו' לימא מסייע ליה לריש לקיש דאמר ר"ל רוק תפל צריך שיהא עם כל אחד ואחד דלמא הבלא דפומא מעלי

6 GRAUPENSAFT? ZERKAUTE GRAUPEN VON BOHNEN &C. Dies wäre also eine Stütze für Reš Laqiš, denn Reš Laqiš sagte, mit jedem von diesen müsse auch ein nüchterner Speichel sein. – Vielleicht ist die Mundwärme dienlich. –

ז מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא ר' יהודה אומר מי גריסין רותח ועובר שיתן לתוכו מלח

7 Unsere Mišna vertritt nicht die Ansicht R. Jehudas, denn es wird gelehrt. R. Jehuda sagt: Kochenden Graupensaft, und bevor [o͑ber] man Salz hineintut. –

ח מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא אמר ר"נ בר יצחק דאמר קרא (שמואל ב יח, כג) וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי אביי אמר מהכא (בראשית לג, ג) והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא {מיכה ג } ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם

8 Woher ist es zu entnehmen, daß ‘o͑ber’ die Bedeutung ‘bevor’ hat? R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte: Eis heißt:da lief Aḥimaa͑ç durch die Aue und kam vor [vajaa͑bor] den Mohren. Abajje sagte: Hieraus:und er ging vor [a͑bar] ihnen. Wenn du willst, sage ich: hieraus:vor ihnen schreitet [vajaa͑bor] ihr König, und der Herr an ihrer Spitze.

ט מי רגלים שהחמיצו תנא כמה חימוצן שלשה ימים

9 URIN? DER GESÄUERT HAT. Es wird gelehrt. Wie lange muß er gesäuert haben? Drei Tage.

י א"ר יוחנן כל שיעורי חכמים בכתמים צריך שיעור לשיעורן דילד או דזקן דאיש או דאשה מכוסים או מגולים בימות החמה או בימות הגשמים

10 R. Joḥanan sagte: Bei allen Normen der Weisen hinsichtlich der Blutflecke ist noch eine Normierung für die Normenerforderlich: ob von einem Jungen, oder von einem Greise, ob von einem Manne oder von einem Weibe, ob offen oder zugedeckt, ob im Sommeroder in der Regenzeit.

יא וצריך לכסכס שלש פעמים בעי רבי ירמיה אמטויי ואתויי חד או דלמא אמטויי ואתויי תרתי מאי תיקו

11 MAN MUSS DREIMAL REIBEN. R. Jirmeja fragte: Gilt hin und herals einmal oder gilt hin und her als zweimal? – Dies bleibt unentschieden.

יב העבירן שלא כסדרן ת"ר הקדים שניים לראשונים תני חדא שניים עלו לו ראשונים לא עלו לו ותניא אידך ראשונים עלו לו שניים לא עלו לו

12 IST MAN DARÜBER NICHT IN DER [GENANNTEN] REIHENFOLGE GEFAHREN. Die Rabbanan lehrten: Wenn die letzteren vor den ersteren, so werden, wie Eines lehrt, die letzteren angerechnet und die ersteren nicht angerechnet, und wie ein Anderes lehrt, die ersteren angerechnet und die letzteren nicht angerechnet.

יג אמר אביי אידי ואידי שניים עלו לו ולא ראשונים ומאי ראשונים ראשונים לכסדרן ושניים להעברתן

13 Abajje sprach: Nach beiden werden ihm die letzteren und nicht die ersteren angerechnet, und unter ersterensind die ersteren der Reihenfolge zu verstehen, die die letzteren beim Darüberfahren sind.

יד <big>מתני׳</big> כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה ואלו הן הוסתות מפהקת ומעטשת וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת וכמין צמרמורות אוחזין אותה וכן כיוצא בהן וכל שקבעה לה שלשה פעמים הרי זה וסת

14 JEDE FRAU, DIE EINE FESTE PERIODE HAT, HAT AN IHRER ZEIT GENUG. FOLGENDE SIND [ANZEICHEN] DER PERIODE: GÄHNEN, NIESEN, SCHMERZEN IN DER BAUCHGEGEND UND IM UNTERLEIBE, BLUTEN, EINE ART SCHÜTTELFIEBER BEFÄLLT SIE, UND MANCHES ÄHNLICHE. HAT SIE ESDREIMAL FESTGESTELLT, SO IST DIES DIE PERIODE.

טו <big>גמ׳</big> תנינא חדא זימנא כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה התם בוסתות דיומי הכא בוסתות דגופא

15 GEMARA. Dies haben wir ja bereits einmalgelernt: jede Frau, die eine feste Periode hat, hat an ihrer Zeit genug!? – Da handelt es sich um eine Tagesperiode, hier aber um eine Körperperiode,

טז כדקתני אלו הן וסתות היתה מפהקת מעטשת וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת

16 wie er auch lehrt: folgende sind [Anzeichen] der Periode: gähnen, niesen, Schmerzen in der Bauchgegend und am Unterleibe, bluten. –

יז שופעת הא שפעה ואזלא אמר עולא בריה דרב עלאי

17 ‘Bluten’, sie blutet ja andauernd!? U͑la, Sohn des R. A͑laj, erwiderte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel