Niddah 44

Kapitel 44

א אם נמוחו טמאה אי הכי בלא נמוחו נמי אמר רבה כי לא נמוחו בריה בפני עצמה היא

1 löst es sich auf, so ist sie unrein. — Demnach sollte sie [unrein sein], auch wenn es sich nicht auflöst!? Raba erwiderte: Wenn es sich nicht auflöst, ist es ein besonderes Geschöpf. —

ב ומי איכא כי האי גוונא אין והתניא א"ר אלעזר בר' צדוק שני מעשים העלה אבא מטבעין ליבנה

2 Gibt es denn solches? — Freilich, es wird auch gelehrt: R. Elea͑zar b. R. Çadoq sagte: Zwei Berichte brachte mein Vater von Ṭabu͑n nach Jabne.

ג מעשה באשה שהיתה מפלת כמין קליפות אדומות ובאו ושאלו את אבא ואבא שאל לחכמים וחכמים שאלו לרופאים ואמרו להם אשה זו מכה יש לה בתוך מעיה שממנה מפלת כמין קליפות תטיל למים אם נמוחו טמאה

3 Einst ereignete es sich, daß eine Frau eine Art rote Schelfe ausstieß, und sie kamen und fragten meinen Vater, und mein Vater fragte die Weisen, und die Weisen fragten die Ärzte, und diese sagten, die Frau habe ein Geschwür in ihrem Eingeweide, von dem aus sie Schelfenartiges ausstößt. Sollsie es in Wasser tun, und wenn es sich auflöst, ist sie unrein.

ד ושוב מעשה באשה שהיתה מפלת כמין שערות אדומות ובאה ושאלה את אבא ואבא שאל לחכמים וחכמים לרופאים ואמרו להם שומא יש לה בתוך מעיה שממנה מפלת כמין שערות אדומות תטיל למים אם נמוחו טמאה

4 Ferner ereignete es sich einst, daß eine Frau etwas Rothaariges ausstieß, und sie kam und fragte meinen Vater, und mein Vater fragte die Weisen, und die Weisen fragten die Ärzte, und diese sagten, die Frau habe eine Warze in ihrem Eingeweide, von der aus sie etwas Rothaariges ausstößt. SO TUE SIE ES IN WASSER, LÖST ES SICH AUF, SO IST SIE UNREIN.

ה אמר ריש לקיש ובפושרין תניא נמי הכי תטיל למים ובפושרין רשב"ג אומר ממעכתו ברוק על גבי הצפורן מאי בינייהו אמר רבינא מעוך על ידי הדחק איכא בינייהו

5 Reš Laqiš sagte: In heißes. Ebenso wird auch gelehrt: Sie tue es ins Wasser, und in heißes. R. Šimo͑n b. Gamliél sagt, sie zerreibe es mit Speichel auf dem Nagel. Welchen Unterschied gibt es zwischen ihnen? Rabina erwiderte: Ein Unterschied besteht zwischen ihnen, wenn es sich durch Zerreiben auflöst. —

ו התם תנן כמה היא שרייתן בפושרין מעת לעת הכא מאי מי בעינא מעת לעת או לא

6 Dort haben wir gelernt: Wie lange müssen siein heißem Wasser weichen? Einen Stundentag; wie ist es nun hierbei: ist ein Stundentag erforderlich oder nicht?

ז שרץ ונבלה דאקושי בעינן מעת לעת אבל דם דרכיך לא או דלמא לא שנא תיקו

7 Ist nur bei Kriechtier und Aas ein Stundentag erforderlich, weil sie hart sind, nicht aber beim Blute, das weich ist, oder gibt es hierbei keinen Unterschied. — Dies bleibt unentschieden.

ח המפלת כמין דגים וליפלוג נמי רבי יהודה בהא

8 WENN EINE FRAU FISCHARTIGES AUSSTÖSST. Sollte R. Jehuda auch hierüber streiten!?

ט אמר ריש לקיש במחלוקת שנויה ורבנן היא ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא גבי חתיכה דעביד דם דקריש והוי חתיכה אבל בריה לא הוי

9 Reš Laqiš erwiderte: Auch hierüber besteht der Streit, und dies [ist die Ansicht] der Rabbanan. R. Joḥanan aber sagte: Du kannst auch sagen, die des R. Jehuda, denn R. Jehuda sagt dies nur vom Blute, weil es gerinnt und ein Klumpen wird, ein Geschöpf aber wird es nicht. —

י ולהך לישנא דא"ר יוחנן באי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם קמיפלגי לפלוג נמי ר' יהודה בהא

10 Nach der Lesart aber, nach der R. Joḥanan sagte, sie streiten, ob eine Öffnung der Gebärmutter ohne Blutung möglichist, sollte R. Jehuda auch hierüber streiten!?

יא מאן דמתני הך לישנא מתני הכי רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו במחלוקת שנויה ורבנן היא

11 Wer jene Fassung lehrte, lehrt hier wie folgt: R. Joḥanan und Reš Laqiš sagen beide, auch hierüber besteht der Streit, und dies [ist die Ansicht] der Rabbanan.

יב המפלת כמין בהמה [וכו']

12 WENN EINE FRAU EINE ART VIEH &C. AUSSTÖSST.

יג אמר רב יהודה אמר שמואל מ"ט דר' מאיר הואיל ונאמרה בו יצירה כאדם

13 R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Folgendes ist der Grund R. Meírs: auch von diesen wird [der Ausdruck] ‘bilden’ gebraucht, wie vom Menschen. —

יד אלא מעתה המפלת דמות תנין תהא אמו טמאה לידה הואיל ונאמר בו יצירה כאדם שנאמר (בראשית א, כא) ויברא אלהים את התנינים הגדולים

14 Demnach sollte, wenn eine Frau das Gebilde eines Seetieres ausstößt, (die Mutter) geburtsunrein sein, denn auch von diesem wird [der Ausdruck] ‘bilden’ gebraucht, wie vom Menschen, denn es heißt:und der Herr erschuf die großen Seetiere!? —

טו אמרי דנין יצירה מיצירה ואין דנין בריאה מיצירה

15 Ich will dir sagen, man folgere durch [eine Vergleichung] von bilden mit bilden, nicht aber folgere man durch [eine Vergleichung] von erschaffen mit bilden. —

טז מאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יד:לט) ושב הכהן (ויקרא יד, מד) ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה

16 Welchen Unterschied gibt es denn dabei, in der Schule R. Jišma͑éls wurde ja gelehrt:Wenn der Priester wieder kommt,wenn der Priester hineingeht, kommen und gehen sinddasselbe!?

יז ועוד נגמר בריאה מבריאה דכתיב (בראשית א:כז) ויברא אלהים את האדם בצלמו

17 Und ferner ist ja durch [den Ausdruck] ‘erschaffen’ zu folgern, denn [auch vom Menschen] heißt es:und Gott erschuf den Menschen in seinem Ebenbilde!? —

יח אמרי ויברא לגופיה וייצר לאפנויי ודנין יצירה מיצירה

18 Ich will dir sagen, [das Wort] erschuf ist an sich nötig, und [das Wort] bildete ist entbehrlich, und man folgere durch das bei beiden gebrauchte [Wort] bildete. —

יט אדרבה וייצר לגופיה ויברא לאפנויי ודנין בריאה מבריאה

19 Im Gegenteil, [das Wort] bildete ist an sich nötig und [das Wort] erschuf ist entbehrlich, und man folgere durch das bei beiden gebrauchte [Wort] erschuf!? —

כ אלא וייצר מופנה משני צדדין מופנה גבי אדם ומופנה גבי בהמה ויברא גבי אדם מופנה גבי תנינים אינו מופנה

20 Vielmehr, [das Wort] bildete ist an beiden Stellen entbehrlich, es ist beim Menschen entbehrlich und es ist beim Vieh entbehrlich, [das Wort] erschuf aber ist nur beim Menschen entbehrlich, bei den Seetieren aber ist es nicht entbehrlich. —

כא מאי מופנה גבי בהמה אילימא מדכתיב (בראשית א:כה) ויעש אלהים את חית הארץ וכתיב {בראשית ב } ויצר [ה'] אלהים מן האדמה כל חית השדה גבי תנין נמי אפנויי מופנה דכתיב (בראשית א:כה) ואת כל רמש האדמה וכתיב (בראשית א:כא) ויברא אלהים את התנינים הגדולים

21 Wieso ist es beim Vieh entbehrlich: wollte man sagen, weil es heißt:er machte das Getier der Erde, und es heißt:Gott der Herr bildete aus der Erde alles Getier des Feldes, so ist es ja auch bei den Seetieren entbehrlich, denn es heißt:alles Kriechtier des Erdbodens, und es heißt: und der Herr erschuf die großen Seetiere!? —

כב רמש דכתיב התם דיבשה הוא ומאי נפקא מינה בין מופנה מצד אחד למופנה משני צדדין

22 Unter Kriechtier in jenem Schriftverse sind die des Festlandes zu verstehen. — Welchen Unterschied gibt es zwischen entbehrlich an einer Stelle und entbehrlich an beiden Stellen? —

כג נפקא מינה דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל כל גזרה שוה שאינה מופנה כל עיקר אין למדין הימנה מופנה מצד אחד לרבי ישמעאל למדין ואין מושיבין לרבנן למדין ומשיבין מופנה משני צדדין דברי הכל למדין ואין משיבין

23 Der Unterschied besteht in dem, was R. Jehuda im Namen Šemuéls im Namen R. Jišma͑éls gesagt hat: Ist die Wortanalogie überhaupt nicht entbehrlich, so ist durch diese nichts zu folgern; ist sie an einer Stelle entbehrlich, so ist nach R. Jišma͑él durch diese zu folgern und nicht zu widerlegen, nach den Rabbanan aber zu folgern, jedoch auchzu widerlegen; und ist sie an beiden Stellen entbehrlich, so ist nach aller Ansicht durch diese zu folgern und nicht zu widerlegen. —

כד ורבי ישמעאל מאי איכא בין מופנה מצד אחד למופנה משני צדדין נפקא מינה דהיכא דאיכא מופנה מצד אחד ומופנה משני צדדין שבקינן מופנה מצד אחד

24 Welchen Unterschied gibt es nach R. Jišma͑él zwischen entbehrlich an einer Stelle und entbehrlich an beiden Stellen? — Der Unterschied besteht darin: ist eine an einer Stelle entbehrlich und eine an beiden Stellen entbehrlich, so lasse man die an einer Stelle entbehrliche

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel