Niddah 95

Kapitel 95

א שני תבואות ימכר לך פעמים שאתה מוכר שלשה תבואות בשתי שנים

1 Woher dies von den zwei Jahren beim Erbbesitzfelde? – Die Schrift sagt:nach der Zahl der Ertragsjahre soll er dir verkaufen, zuweilen kann man drei Erträge in zwei Jahrenverkaufen. –

ב שש שנה שבעבד עברי מנלן אמר קרא (שמות כא, ב) שש שנים יעבוד ובשביעית ובשביעית נמי יעבוד

2 Woher dies von den sechs Jahren beim hebräischen Sklaven? – Die Schrift sagt:sechs Jahre soll er dienen und im siebenten, er soll auch im siebenten dienen. –

ג שבבן ושבבת למאי הלכתא אמר רב גידל אמר רב לענין ערכין ורב יוסף אמר לפרקין דיוצא דופן

3 In welcher Hinsicht bei einem Sohne und bei einer Tochter? R. Gidel erwiderte im Namen Rabhs: Hinsichtlich des Schätzgelübdes. R. Joseph erwiderte: Hinsichtlich des Abschnittes von der Seitengeburt.

ד א"ל אביי מי פליגת א"ל לא הוא אמר חדא ואנא אמינא חדא ולא פליגינן

4 Abajje sprach zu ihm: Streitet ihr? Dieser erwiderte: Nein, er sagt eines und ich sage ein anderes, und wir streiten nicht.

ה והכי נמי מסתברא דאי ס"ד פליגי מאן דאמר לערכין לא אמר ליוצא דופן והאמר רב הלכתא בכולה פרקין מעת לעת

5 Dies ist auch einleuchtend, denn wenn man sagen wollte, sie streiten, wer hinsichtlich des Schätzgelübdes sagt, nach dem gelte dies nicht hinsichtlich der Seitengeburt, so sagte ja Rabh, die Halakha sei im ganzen Abschnitte: von Stunde bis zur gleichen Stunde. –

ו אלא למ"ד לערכין מ"ט לא אמר ליוצא דופן דומיא דהנך מה הנך דכתיבן אף הני נמי דכתיבן

6 Weshalb sagt er hinsichtlich des Schätzgelübdes, und sagt nicht hinsichtlich der Seitengeburt? – Gleich jenen; wie jene sich in der Schrift befinden, ebenso diese, die sich in der Schrift befinden. –

ז ואידך האי שבבן ושבבת שבזכר ושבנקבה מבעי ליה

7 Und jener!? – Wieso heißt es demnachbei einem Sohne und bei einer Tochter, es sollte ja heißen: bei einem Manneund bei einem Weibe.

ח אמר רב יצחק בר נחמני א"ר אלעזר הלכה כר' יוסי בן כיפר שאמר משום ר' אליעזר א"ר זירא אזכה ואיסק ואגמר לשמעתא מפומיה דמרא

8 R. Jiçḥaq b. Naḥmani sagte im Namen R. Elea͑zars: Die Halakha ist wie R. Jose b. Kiper, der es im Namen R. Elie͑zers sagte. R. Zera sagte: Möge es mir beschieden sein, hinaufzugehenund die Lehre aus dem Munde des Meisters zu lernen.

ט כי סליק אשכחיה לר' אלעזר אמר ליה אמרת הלכה כרבי יוסי בן כיפר אמר ליה מסתברא אמרי מדכוליה פירקין תני יום אחד והכא לא קתני שמע מינה מסתברא כותיה:

9 Als er hinaufgekommen war und R. Elea͑zar traf, sprach er zu ihm: Sagtest du, die Halakha sei wie R. Jose b. Kiper? Dieser erwiderte: Ich sagte, dies sei einleuchtend. Da er im ganzen Abschnitte ‘und einen Tag’ lehrt, bei diesen aber es nicht lehrt, so ist seine Ansicht einleuchtend.

י <big>הדרן עלך יוצא דופן</big>

יא מתני׳ <big>בא</big> סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת

11 IST DAS UNTERE ALNZEICHEN GEKOMMEN, DAS OBERE ABER NOCH NICHT GEKOMMEN, SO KANN ENTWEDER SIE DIE ḤALIÇA VOLLZIEHEN ODER AN IHR DIE SCHWAGEREHE VOLLZOGEN WERDEN.

יב בא העליון עד שלא בא התחתון אף על פי שאי אפשר ר' מאיר אומר לא חולצת ולא מתיבמת

12 IST DAS OBERE GEKOMMEN, DAS UNTERE ABER NOCH NICHT GEKOMMEN, OBGLEICH DIES NICHT MÖGLICH IST, SO KANN, WIE R. MEÍR SAGT, WEDER SIE DIE ḤALIÇA VOLLZIEHEN, NOCH AN IHR DIE SCHWAGEREHE VOLLZOGEN WERDEN.

יג וחכ"א או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו אפשר לתחתון לבא עד שלא בא העליון אבל אי אפשר לעליון לבא עד שלא בא התחתון

13 DIE WEISEN SAGEN, SIE KANN DIE ḤALIÇA VOLLZIEHEN, AUCH KANN AN IHR DIE SCHWAGEREHE VOLLZOGEN WERDEN. SIE SAGTEN NÄMLICH: DAS UNTERE KANN KOMMEN, BEVOR DAS OBERE GEKOMMEN IST, UNMÖGLICH ABER KANN DAS OBERE KOMMEN, BEVOR DAS UNTERE GEKOMMEN IST.

יד <big>גמ׳</big> אע"פ שאי אפשר והלא בא בא לר' מאיר אע"פ שאי אפשר לרבנן

14 GEMARA. ‘Obgleich dies nicht möglich ist’, es ist ja gekommen!? – ‘Gekommen’, nach R. Meír, ‘obgleich dies nicht möglich ist’, nach den Rabbanan. –

טו ולתני בא העליון ר"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ"א או חולצת או מתיבמת ואנא ידענא משום דאי אפשר הוא

15 Sollte er doch lehren: ist das obere gekommen, so kann, wie R. Meír sagt, weder sie die Ḥaliça vollziehen noch an ihr die Schwagerehe vollzogen werden, und wie die Weisen sagen, sowohl sie die Ḥaliça vollziehen als auch an ihr die Schwagerehe vollzogen werden; ich würde dann gewußt haben, weil dies nicht möglich ist!? –

טז אי לא תנא אע"פ שאי אפשר הוה אמינא רוב נשים תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון אתי ברישא ורבי מאיר לטעמיה דחייש למיעוטא ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא

16 Würde er nicht gelehrt haben: obgleich dies nicht möglich ist, so könnte man glauben, bei den meisten Weibern komme das untere zuerst und bei wenigen komme das obere zuerst, und hierbei vertrete R. Meír seine Ansicht, daß die Minderheit zu berücksichtigen sei, und die Rabbanan vertreten ihre Ansicht, daß die Minderheit nicht zu berücksichtigen sei,

יז והני מילי בסתמא אבל היכא דבדקן ולא אשכחן אימר מודו ליה רבנן לר"מ דעליון קדים

17 jedoch nur dann, wenn man darüber nichts weiß, wenn man aber untersucht und nicht gefunden hat, pflichten die Rabbanan R. Meír bei, daß das obere zuerst gekommen ist,

יח קמ"ל דאי אפשר ודאי אתי ומנתר הוא דנתר

18 so lehrt er uns, daß dies nicht möglich ist, vielmehr war es bestimmt gekommen und ist ausgefallen. –

יט בשלמא לר"מ היינו דכתיב (יחזקאל טז, ז) שדים נכונו ושערך צמח אלא לרבנן איפכא מבעי ליה ה"ק כיון ששדים נכונו בידוע ששערך צמח

19 Erklärlich ist es nach R. Meír, daß es heißt: die Brüste entwickelt und dein Haar gewachsen, nach den Rabbanan aber sollte es ja umgekehrt heißen!? – Er meint es wie folgt: die Brüste entwickelt, sicherlich auch das Haar gewachsen. –

כ בשלמא לר"מ היינו דכתיב (יחזקאל כג, כא) בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך אלא לרבנן איפכא מבעי ליה

20 Erklärlich ist es nach R. Meír, daß es heißt: da die in Miçrajim deine Brüste drückten, weil dein Busen noch jugendlich war, nach den Rabbanan aber sollte es ja umgekehrt heißen!? –

כא ה"ק כיון שבאו דדיך בידוע שבאו נעוריך ואיבעית אימא מאי שדי כולה בדדי כתיב וה"ק הקב"ה לישראל

21 Er meint es wie folgt: deine Brüste waren da, sicherlich war auch deine Jugendlichkeit vorhanden. Wenn du aber willst, sage ich: das ganze, auch Busen, bezieht sich auf die Brüste, und der Allbarmherzige sprach zu Jisraél wie folgt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel