Pesachim 173

Kapitel 173

א מתני׳ <big>האשה</big> בזמן שהיא בבית בעלה שחט עליה בעלה ושחט עליה אביה תאכל משל בעלה הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל במקום שהיא רוצה

1 WENN FÜR EINE IM HAUSE IHRES MANNES WEILENDE FRAU SOWOHL IHR MANN ALS AUCH IHR VATER [DAS PESAḤOPFER] GESCHLACHTET HABEN, SO ESSE SIE VON DEM IHRES MANNES. GLNG SIE DAS ERSTE FEST im HAUSE IHRES VATERS VERBRINGEN, SO ESSE SIE, WENN SOWOHL IHR VATER ALS AUCH IHR MANN FÜR SIE DAS PESAḤOPFER GESCHLACHTET HABEN, WO SIE WILL.

ב יתום ששחטו עליו אפוטרופסין יאכל במקום שהוא רוצה עבד של שני שותפין לא יאכל משל שניהן מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו:

2 EINE WAISE ESSE, WENN [MEHRERE] VORMÜNDER FÜR SIE [DAS PESAḤOPFER] GESCHLACHTET HABEN, WO SIE WILL. EIN SKLAVE ZWEIER TEILHABER, DARF [DAS PESAḤOPFER] VON BEIDEN NICHT ESSEN. WER ZUR HÄLFTE SKLAVE UND ZUR HÄLFTE FREIER ist, darf von dem seines HERRN NICHT ESSEN.

ג <big>גמ׳</big> שמעת מינה יש ברירה מאי רוצה בשעת שחיטה

3 GEMARA. Hieraus wäre also zu entnehmen, daß es eine fiktive Feststellung gebe? — Unter ‘will’ ist zu verstehen, beim Schlachten. —

ד ורמינהו אשה רגל הראשון אוכלת משל אביה מכאן ואילך רוצה אוכלת משל אביה רוצה משל בעלה

4 Ich will auf einen Widerspruch hinweisen: Eine Frau esse am ersten Feste vom [Pesaḥopfer] ihres Vaters, von dann ab esse sie, wenn sie will, von dem ihres Vaters, und wenn sie will, von dem ihres Mannes!? —

ה לא קשיא כאן ברדופה לילך כאן בשאינה רדופה

5 Das ist kein Widerspruch; dies in dem Falle, wenn es sie [ins Haus ihres Vaters] treibt, jenes in dem Falle, wenn es sie nicht treibt.

ו דכתיב (שיר השירים ח, י) אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום וא"ר יוחנן ככלה שנמצאת שלימה בבית חמיה ורדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה כדכתיב (הושע ב, יח) והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי אמר רבי יוחנן ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה

6 So heißt es:ich war dann in seinen Augen wie eine, die Frieden findet, und R. Joḥanan erklärte: Wie es eine junge Frau, die im Hause ihres Schwiegervaters tadelsfrei befunden worden ist, in das Haus ihres Vaters treibt, ihr Lob zu erzählen. Es heißt:An jenem Tage, Spruch des Herrn, wirst du mich ‘mein Gatte’ nennen und nicht mehr ‘mein Mann’. R. Joḥanan erklärte: Wie eine junge Frau im Hause ihres Schwiegervaters, und nicht wie eine junge Frau im Hause ihres Vaters.

ז (שיר השירים ח, ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה א"ר יוחנן זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד

7 Wir haben eine kleine Schwester, noch ohne Brüste. R. Joḥanan erklärte: Das ist E͑lam, dem es beschieden war zu lernen, nicht aber zu lehren.

ח (שיר השירים ח, י) אני חומה ושדי כמגדלות אמר רבי יוחנן אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים ורבא אמר אני חומה זו כנסת ישראל ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות

8 Ich bin eine Mauer und meine Brüste Türmen gleich. R. Joḥanan erklärte: Ich bin eine Mauer, das ist die Tora; meine Brüste Türmen gleich, das sind die Schriftgelehrten. Raba erklärte: Ich bin eine Mauer, das ist die Gemeinde Jisraél; meine Brüste Türmen gleich, das sind die Bet und Lehrhäuser.

ט אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב (תהלים קמד, יב) אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל

9 R. Zuṭra b. Ṭobija sagte im Namen Rabhs: Es heißt:unsere Söhne in ihrer Jugend wie großgezogene Pflanzen, unsere Töchter wie Ecksäulen, die nach Tempel-Bauart ausgehauen sind.

י אשר בנינו כנטיעים אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא בנותינו כזויות אלו בתולות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן וכן הוא אומר (זכריה ט, טו) ומלאו כמזרק כזויות מזבח איבעית אימא מהכא (תהלים קמד, יג) מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן

10 Unsere Söhne wie Pflanzen, das sind die Jünglinge Jisraéls, die den Geschmack der Sünde nicht gekostet haben; unsere Töchter wie Ecksäulen, das sind die Töchter Jisraéls, die ihre Pforten für ihre Männer geschlossenhalten. Ebenso heißt es:sie werden voll werden wie die Opferschalen, wie die Eckendes Altars. Wenn du willst, entnehme man es aus folgendem:Unsere Speichersind voll, Spende gewährend von jeglicher Art.

יא מחוטבות תבנית היכל אלו ואלו מעלה עליהן הכתוב כאילו נבנה היכל בימיהן

11 Die nach Tempel-Bauart ausgehauen sind; diesen und jenen rechnet es die Schrift an, als wäre der Tempel in ihren Tagen erbaut worden.

יב (הושע א, א) דבר ה' אשר היה אל הושע וגו' בימי עוזיהו יותם אחז יחזקיה מלך יהודה בפרק אחד נתנבאו ד' נביאים וגדול שבכולן הושע שנאמר (הושע א, ב) תחלת דבר ה' בהושע וכי בהושע דבר תחלה והלא ממשה עד הושע כמה נביאים א"ר יוחנן תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע ישעיה עמוס ומיכה

12 Das Wort des Herrn, das an Hošea͑ &c. erging, in den Tagen U͑zijahus, Jothams, Aḥaz’ und Jeḥizqijahus, der Könige von Jehuda. Vier Propheten weissagten in einer Zeit, der bedeutendste unter ihnen war Hošea͑, denn es heißt:der Herr fing an, mit Hošea͑ zu reden, und da er nicht mit Hošea͑ zu reden anfing, denn von Moše bis Hošea͑ hatte es viele andere Propheten gegeben, so erklärte R. Joḥanan: als erster unter den vier Propheten, die in jener Zeit weissagten, das sind Hošea͑, Ješa͑ja, A͑mos und Mikha.

יג אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע בניך חטאו והיה לו לומר בניך הם בני חנוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהן לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו רבש"ע כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת

13 Der Heilige, gepriesen sei er, sprach zu Hošea͑: Deine Kinder haben gesündigt! Er sollte erwidern: Es sind deine Kinder, die Kinder deiner Lieblinge, die Kinder Abrahams, Jiçḥaqs und Ja͑qobs; wälze dein Erbarmen über sie. Aber nicht genug, daß er dies nicht sagte, er sprach noch vor ihm wie folgt: Herr der Welt, die ganze Welt ist dein, tausche sie auf eine andere Nation ein!

יד אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה אומר לו לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל שנא' (הושע א, ב) ויאמר ה' אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים וכתיב וילך ויקח את גומר בת דבלים גומר אמר רב שהכל גומרים בה בת

14 Da sprach der Heilige, gepriesen sei er: Was mache ich mit diesem Alten? Ich heiße ihn ein Hurenweib heiraten und mit ihr Hurenkinder zeugen, und darauf will ich ihn sie fortschicken heißen; wenn er es fertig bringt, sie fortzuschicken, so schicke ich auch Jisraél fort. Daher heißt es:da sprach der Herr zu Hošea͑: Geh, heirate ein Hurenweib und [zeuge] Hurenkinder, und darauf folgt:da ging er hin und heiratete Gomer, die Tochter Diblajims. Gomer, Rabh erklärte: Jeder pflegte mit ihr [seine Leidenschaft] zu befriedigen.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel