Pesachim 240

Kapitel 240

א ר' יוסי אומר נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו הפסח אחר חצות מטמא את הידים הפגול והנותר מטמאין את הידים:

1 R. JOSE SAGT, SIND SIE EINGENICKT, DÜRFEN SIE [WEITER] ESSEN, SIND SIE FEST EINGESCHLAFEN, DÜRFEN SIE NICHT [WEITER] ESSEN. DAS PESAḤOPFERMACHT NACH MITTERNACHT DIE HÄNDE UNREIN; VERWERFLICHES UND ÜBRIGGEBLIEBENESMACHEN DIE HÄNDE UNREIN.

ב <big>גמ׳</big> ר' יוסי אומר נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו ה"ד נתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר

2 GEMARA. R. JOSE SAGT, SIND SIE EINGENICKT, DÜRFEN SIE [WEITER] ESSEN, SIND SIE FEST EINGESCHLAFEN, DÜRFEN SIE NICHT [WEITER] ESSEN. Was heißt ‘eingenickt’? R. Aši erwiderte: Halb schlummernd und halb wachend; wenn er beispielsweise, wenn man ihm etwas zuruft, antwortet, ohne jedoch eine überlegte Antwort geben zu können, und wenn man ihn erinnert, er es weiß.

ג אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזא דקא נמנם א"ל מינם קא נאים מר א"ל מינומי קא מנמנם ותנן נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו:

3 Einst saß Abajje vor Rabbaund sah, wie er eingenickt war. Da sprach er zu ihm: Der Meister schlummert ja! Dieser erwiderte: Ich bin nur eingenickt, und es wird gelehrt, sind sie eingenickt, dürfen sie [weiter] essen, sind fest eingeschlafen, dürfen sie nicht [weiter] essen.

ד הפסח אחר חצות מטמא את הידים וכו': אלמא מחצות ה"ל נותר מאן תנא

4 DAS PESAḤOPFER MACHT NACH MITTERNACHT DIE HÄNDE UNREIN &C. Demnach gilt es von Mitternacht an als Zurückgebliebenes. Wer lehrte dies?

ה אמר רב יוסף ר"א בן עזריה הוא דתניא (שמות יב, ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה ר"א בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה

5 R. Joseph erwiderte: Es ist R. Elea͑zar b. A͑zarja, denn es wird gelehrt: Sie sollen das Fleisch in dieser Nacht essen; R. Elea͑zar b. A͑zarja sagte: Hier heißt es: in dieser Nacht, und dortheißt es: ich werde in dieser Nacht durch Miçrajim ziehen;

ו מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות

6 wie dort bis Mitternacht, so auch hier bis Mitternacht.

ז אמר לו ר"ע והלא נאמר חפזון עד שעת חפזון

7 R. A͑qiba entgegnete: Es heißt vorher: in Eile, bis zur Zeit der Eile. R. Elea͑zar aber erklärt, unter Eile sei die Eile der Miçrijim zu verstehen, das ist die Plage der Erstgeborenen. –

ח אם כן מה ת"ל בלילה יכול יהא נאכל כקדשים ביום ת"ל בלילה בלילה הוא נאכל ואינו נאכל ביום

8 Wieso heißt es demnach in dieser Nacht!? – Man könnte glauben, es sei gleich den geheiligten Opfern am Tage zu essen, so heißt es: in dieser Nacht, es darf nur bei Nacht gegessen werden, nicht aber am Tage.

ט ור"ע האי הזה מאי עביד ליה מיבעי ליה למעוטי לילה אחר הוא דאתא ס"ד אמינא הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד אף פסח

9 Wofür verwendet R. A͑qiba [das Wort] in dieser? Dies ist deshalb nötig, um die folgende Nacht auszuschließen. Man könnte glauben, daß, da das Pesaḥopfer Minderheiliges ist und das Heilsopfer ebenfalls Minderheiliges ist, wie das Heilsopfer während zweier Tage und einer Nacht gegessen werden darf, auch das Pesaḥopfer

י אוקים לילות במקום ימים ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד כתב רחמנא הזה

10 statt an zwei Tagen an zwei Nächten, mithin während zweier Nächte und eines Tages gegessen werden dürfe, daher schrieb der Allbarmherzige: in dieser. –

יא ור"א בן עזריה אמר לך (שמות יב, י) מלא תותירו עד בקר נפקא הא

11 Und R. Elea͑zar b. A͑zarja!? – Er kann dir erwidern: Dies geht hervor aus [den Worten]:ihr sollt davon nicht bis zum Morgen zurücklassen. –

יב ור"ע אמר לך אי לא כתב רחמנא הזה הוה אמינא מאי בקר בקר שני ור"א אמר לך כל היכא דכתב בקר בקר ראשון הוא

12 Und R. A͑qiba!? – Er kann dir erwidern: hätte der Allbarmherzige nicht in dieser geschrieben, so könnte man glauben, unter Morgen sei der zweite Morgen zu verstehen. – Und R. Elea͑zar!? – Er kann dir erwidern: überall, wo es Morgen heißt, ist es der nächstfolgende Morgen.

יג אמר רבא אכל מצה בזמן הזה אחר חצות לר"א בן עזריה לא יצא ידי חובתו פשיטא דכיון דאיתקש לפסח כפסח דמי

13 Raba sagte: Wer in der Jetztzeit Ungesäuertes nach Mitternacht gegessen hat, hat nach R. Elea͑zar b. A͑zarja seiner Pflicht nicht genügt. – Selbstverständlich, wenn es dem Pesaḥopfer gleichgestellt wird, gleicht es ja diesem!? –

יד מהו דתימא הא אפקיה קרא מהיקישא קמשמע לן דכי אהדריה קרא למילתא קמייתא אהדריה:

14 Man könnte glauben, die Schrift habe es aus dieser Gleichstellungausgeschlossen, so lehrt er uns, daß die Schrift, da sie es einbegreift, es auch in ersterer Hinsichteinbegreift.

טו הפיגול והנותר מטמא את הידים וכו: רב הונא ורב חסדא חד אמר משום חשדי כהונה וחד אמר משום עצלי כהונה חד אמר כזית וחד אמר כביצה

15 VERWERFLICHES UND ÜBRIGGEBLIEBENES MACHEN DIE HÄNDE UNREIN. R. Hona und R. Ḥisda [streiten hierüber]: einer erklärt, wegen Verdächtigkeitder Priester, und einer erklärt, wegen Nachlässigkeitder Priester. Einer lehrt dies von einem olivengroßen Quantum und einer lehrt dies von einem eigroßen Quantum.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel