Pesachim 25

Kapitel 25

א בתוך הנץ החמה בגילויי' הוה קאי וזהרורי בעלמא הוא דחזא קא משמע לן
1 ‘während des Sonnenaufgangs’ sagt, habe beim Aufhellen einen Glanz gesehen, so lehrt er uns.
ב אמר רב נחמן אמר רב הלכה כרבי יהודה אמר ליה רבא לרב נחמן ונימא מר הלכה כר' מאיר דסתם לן תנא כוותיה
2 R. Naḥman sagte im Namen Rabhs: Die Halakha ist wie R. Jehuda. Raba sprach zu R. Naḥman: Sollte der Meister sagen, die Halakha sei wie R. Meír, denn der Tanna lehrt ja anonymnach seiner Ansicht!?
ג דתנן כל שעה שמותר לאכול מאכיל
3 Wir haben nämlich gelernt: Solange es erlaubt ist, [Gesäuertes] zu essen, darf man damit [das Vieh] füttern. –
ד ההיא לאו סתמא הוא משום דקשיא מותר
4 Diese ist keine anonyme Lehre, weil aus [dem Ausdrucke] ‘erlaubt’ ein Einwand erhobenwurde. –
ה ונימא מר הלכה כרבן גמליאל דהוה ליה מכריע א"ל רבן גמליאל לאו מכריע הוא טעם דנפשיה קאמר
5 Sollte doch der Meister sagen, die Halakha sei wie R. Gamliél, der ja schlichtend lehrt!? Dieser erwiderte: R. Gamliél schlichtet nicht [den Streit jener], vielmehr lehrt er seine eigene Ansicht.
ו ואיבעי' אימא רב דאמר כי האי תנא דתני' ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ושורפין תרומות טמאות תלויות וטהורו' ומשיירין מן הטהורו' מזון שתי סעודות כדי לאכול עד ד' שעות דברי רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא שאמר משום ר' יהושע
6 Wenn du aber willst, sage ich: Rabh ist der Ansicht des Autors folgender Lehre: Fällt der vierzehnte [Nisan] auf einen Šabbath, so schaffe man alles vor dem Šabbath fort. Man verbrenne dann unreine, zweifelhafte und reine Hebe; von der reinen aber lasse man Speise für zwei Mahlzeiten zurück, um davon bis zur vierten Stunde essen zu können – so R. Elea͑zar b.Jehuda aus Bartotha, der im Namen R. Jehošua͑s lehrte.
ז אמרו לו טהורות לא ישרפו שמא ימצאו להן אוכלין אמר להן כבר בקשו ולא מצאו אמרו לו שמא חוץ לחומה לנו
7 Jene entgegneten ihm: Reine darf nicht verbrannt werden, da dafür Essende sich noch einfinden können. Dieser erwiderte: Man hat ja nachgeforscht und keinegefunden. Jene entgegneten: Vielleicht übernachteten sie außerhalb der Stadtmauer.
ח אמר להם לדבריכם אף תלויות לא ישרפו שמא יבא אליהו ויטהרם אמרו לו כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח
8 Dieser erwiderte: Nach euerer Ansicht sollte man auch die zweifelhafte nicht verbrennen, da Elijahu kommen und sie als rein erklären könnte!? Jene entgegneten: Es ist bereits Jisraél zugesichert worden, daß Elijahu weder an einem Vorabend des Šabbaths noch an einem Vorabend des Festes kommen werde, wegen der Belästigung.
ט אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא שאמר משום רבי יהושע
9 Man erzählt, daß sie von da nicht wichen, bis sie die Halakha wie R. Elea͑zar b.Jehuda aus Bartotha, der es im Namen R. Jehošua͑s lehrte, festsetzten.
י מאי לאו אפילו לאכול אמר רב פפא משמיה דרבא לא לבער
10 Wahrscheinlich doch auch hinsichtlich des Essens. R. Papa erwiderte im Namen Rabas: Nein, nur hinsichtlich der Fortschaffung.
יא ואף ר' סבר להא דרב נחמן דאמר רבין בר רב אדא מעשה באדם אחד שהפקיד דיסקיא מלאה חמץ אצל יוחנן חקוקאה ונקבוה עכברי' והיה חמץ מבצבץ ויוצא ובא לפני רבי שעה ראשונה אמר לו המתן שניה אמר לו המתן שלישית אמר לו המתן רביעית אמר לו המתן חמישית א"ל צא ומוכרה בשוק
11 Und auch Rabbi ist der Ansicht R. Naḥmans, denn Rabin b.R. Ada erzählte: Einst gab jemand Joḥanan aus Ḥiqoq einen mit Gesäuertem gefüllten Doppelsack in Verwahrung, und als die Mäuse ihn durchlöcherten, drang Gesäuertes hervor. Da kam er vor Rabbi. In der ersten Stunde sprach er zu ihm: Warte. In der zweiten sprach er zu ihm: Warte. In der dritten sprach er zu ihm: Warte. In der vierten sprach er zu ihm: Warte. In der fünften sprach er zu ihm: Geh und verkaufe es auf dem Markte.
יב מאי לאו לנכרים כרבי יהודה אמר רב יוסף לא לישראל כרבי מאיר אמר ליה אביי אי לישראל נישקלי' לנפשיה
12 Doch wohl an Nichtjuden, nach R. Jehuda. R. Joseph entgegnete: Nein, an Jisraéliten, nach R. Meír. Abajje sprach zu ihm: Wenn an Jisraéliten, so sollte er es für sich selberbehalten!? –
יג משום חשדא דתניא גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן
13 Wegen des Verdachtes. Es wird nämlich gelehrt: Wenn Almoseneinnehmer keine Armen zum Verteilen haben, so dürfen sie nur bei Fremden einwechseln, nicht aber bei sich selber,
יד גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן משום שנאמר (במדבר לב, כב) והייתם נקיים מה' ומישראל
14 wenn Einnehmer des Armenkessels keine Armen zum Verteilen haben, so dürfen sie nur an Fremde verkaufen, nicht aber an sich selber, denn es heißt: <i>ihr sollt vor dem Herrn und Jisraél rein sein.</i>
טו אמר ליה רב אדא בר מתנה לרב יוסף בפירוש אמרת לן צא ומוכרן לנכרים כרבי יהודה
15 R. Ada b.Mathna sprach zu R. Joseph: Du sagtest uns ausdrücklich, er habe ihm gesagt, daß er gehe und es an Nichtjuden verkaufe, nach R. Jehuda.
טז אמר רב יוסף כמאן אזלא הא שמעתא דרבי כרשב"ג דתנן המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אבודין לא יגע בהן רשב"ג אומר מוכרן בב"ד מפני השבת אבידה
16 R. Joseph sagte: Wessen Ansicht vertritt diese Lehre Rabbis? Die des R. Šimo͑n b. Gamliél. Wir haben nämlich gelernt: Wenn jemand seinem Genossen Früchte zur Verwahrung gegeben hat, so darf dieser sie nicht berühren, selbst wenn sie zugrunde gehen; R. Šimo͑n b. Gamliél sagt, er verkaufe sie vor Gericht, weil dies der Wiedergabe eines Fundes gleicht.
יז אמר ליה אביי ולאו איתמר עלה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא
17 Abajje sprach zu ihm: Hierzu wurde ja gelehrt: Rabba b.Bar Ḥana sagte im Namen R. Joḥanans: Dies lehrten sie nur von dem Falle,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel