Sanhedrin 125

Kapitel 125

א אמר ר' אמי זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת אמר אביי מ"ט דר' אמי אמר קרא (שמות כ, ה) לא תעבדם הכתוב עשאן כולן עבודה אחת

1 R. Ami sagte: Wer bei einem Entfallen geopfert, geräuchert und libiert hat, ist nur ein [Sündopfer] schuldig. Abajje sagte: Was ist der Grund R. Amis? Die Schrift sagt: du sollst ihnen nicht dienen, die Schrift hat damit alle Dienste vereinigt. —

ב ומי אמר אביי הכי והאמר אביי שלש השתחואות בעבודת כוכבים למה

2 Kann Abajje dies denn gesagt haben, Abajje sagte ja: Wozu kommt beim Götzendienste die Sichniederwerfung dreimal vor?

ג אחת לכדרכה ואחת שלא כדרכה ואחת לחלק

3 Einmal deutet dies auf die gewöhnliche Art [der Verehrung], einmal deutet dies auf die ungewöhnliche Art [der Verehrung], und einmal deutet dies auf die Teilung [der Dienste]!? —

ד לדבריו דרבי אמי קאמר וליה לא סבירא ליה

4 Er erklärte dies nur nach der Ansicht R. Amis, während er selber nicht dieser Ansicht ist.

ה גופא אמר אביי שלש השתחואות בעבודת כוכבים למה אחת לכדרכה ואחת שלא כדרכה ואחת לחלק

5 Der Text. Raba sagte: Wozu kommt beim Götzendienste die Sichniederwerfung dreimal vor? Einmal deutet dies auf die gewöhnliche Art [der Verehrung], einmal deutet dies auf die ungewöhnliche Art [der Verehrung] und einmal deutet dies auf die Teilung [der Dienste]. —

ו לכדרכה (דברים יב, ל) מאיכה יעבדו הגוים האלה נפקא

6 Die gewöhnliche Art [der Verehrung] ist ja aus [dem Verse:] wie die Völker dienen, zu entnehmen!? —

ז אלא אחת כדרכה ושלא כדרכה ואחת לשלא כדרכה ואחת לחלק:

7 Vielmehr, einmal deutet dies auf die gewöhnliche und ungewöhnliche Art [der Verehrung ], einmal deutet dies auf die ungewöhnliche Art [der Verehrung] und einmal deutet dies auf die Teilung [der Dienste].

ח המקבלו עליו באלוה האומר לו אלי אתה: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב כיון שאמר לו אלי אתה חייב

8 IHN ALS GOTT ANERKENNT ODER ZU IHM SPRICHT: DU BIST MEIN GOTT. R. Naḥman sagte im Namen des Rabba b. Abulia im Namen Rabhs: Sobald er: ‘du bist mein Gott’, gesagt hat, ist er schuldig. —

ט למאי אי לקטלא מתניתין היא אלא לקרבן

9 In welcher Hinsicht: wollte man sagen, hinsichtlich der Todesstrafe, so lehrt dies ja die Mišna, wenn aber hinsichtlich des Opfers,

י ואפילו לרבנן והתניא אינו חייב אלא על דבר שיש בו מעשה כגון זיבוח וקיטור וניסוך והשתחואה ואמר ריש לקיש מאן תנא השתחואה ר' עקיבא היא דאמר לא בעינן מעשה מכלל דרבנן סברי בעינן מעשה

10 und auch nach den Rabbanan, so wird ja gelehrt, er sei schuldig nur wegen etwas, wodurch eine Tätigkeit ausgeübt wird, wie Opferung, Räucherung, Libation und Sichniederwerfung, und hierzu sagte Reš Laqiš, der Autor dieser Lehre, der dies auch von der Sichniederwerfung lehrt, sei R. A͑qiba, welcher sagt, auch wenn keine Tätigkeit ausgeübt wird; demnach sind die Rabbanan der Ansicht, nur wenn eine Tätigkeit ausgeübt wird!? —

יא כי קאמר רב נמי לר' עקיבא קאמר

11 Rabh sagte es eben nach R. A͑qiba. —

יב לר' עקיבא פשיטא היינו מגדף

12 Nach R. A͑qiba ist dies ja selbstverständlich, hierbei ist es ja ebenso wie beim Lästerer!? —

יג מהו דתימא עד כאן לא מחייב ר"ע קרבן אלא במגדף דכתיב ביה כרת אבל הכא דלא כתיב ביה כרת אימא לא

13 Man könnte glauben, auch nach R. A͑qiba sei nur der Lästerer ein Opfer schuldig, weil bei diesem die Ausrottungsstrafe genannt wird, nicht aber hierbei, wo die Ausrottungsstrafe nicht genannt wird,

יד קמ"ל דאתקושי אתקוש דכתיב (שמות לב, ח) וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו וגו'

14 so lehrt er uns, daß sie einander gleichen, denn es heißt: sie warfen sich vor ihm nieder, opferten ihm und riefen &c.

טו א"ר יוחנן אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו רשעיהם של ישראל כלייה

15 R. Joḥanan sagte: Wenn nicht das Vav im [Worte] hee͑lukha, würden die Feinde Jisraéls der Vernichtung verfallen sein.

טז כתנאי אחרים אומרים אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו רשעיהם של ישראל כלייה

16 [Hierüber streiten] Tannaím: Manche sagen, wenn nicht das Vav im [Worte] hee͑lukha, würden die Feinde Jisraéls der Vernichtung verfallen sein.

יז אמר לו ר"ש בן יוחאי והלא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם שנאמר (שמות כב, יט) בלתי לה' לבדו אלא מה תלמוד לומר (שמות לב, ד) אשר העלוך שאיוו אלוהות הרבה:

17 R. Šimo͑n b. Joḥaj sprach: Wer den Namen Gottes mit anderem verbindet, wird ja aus der Welt entrissen, denn es heißt: nur dem Herrn allein; vielmehr besagen [die Worte:] die dich hinweggeführt [hee͑lukha] haben, daß sie nach vielen Göttern verlangt hatten.

יח אבל המגפף והמנשק המכבד והמרבץ כו': כי אתא רב דימי אמר רבי אלעזר על כולם לוקה חוץ מהנודר בשמו והמקיים בשמו

18 WEH ABER [EINEN GÖTZEN] UMARMT, KÜSST, VOR IHM FEGT, SPRENGT &C. Als R. Dimi kam, sagte er im Namen R. Elea͑zars: Wegen all [dieser Handlungen] ist zu geißeln, nur nicht wegen des Gelobens und des Erfüllens eines Gelübdes in seinem Namen. —

יט מאי שנא הנודר בשמו והמקיים בשמו דלא לקי משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה הני נמי לאו שבכללות הוא ואין לוקין על לאו שבכללות

19 Wegen des Gelobens und des Erfüllens eines Gelübdes in seinem Namen wohl deshalb nicht, weil diese ein Verbot sind, durch die keine Tätigkeit ausgeübt wird; aber auch jene [Dienste] sind ja nur allgemein verboten, [und wegen des allgemein Verbotenen erhält man ja keine Geißelhiebe]!?

כ דתניא מנין לאוכל מן הבהמה קודם שתצא נפשה שהוא בלא תעשה תלמוד לומר (ויקרא יט, כו) לא תאכלו על הדם

20 Es wird nämlich gelehrt: Woher, daß man ein Verbot begehe, wenn man von einem Tiere genießt, bevor ihm das Leben ausgegangen ist? Es heißt: ihr sollt nichts mit dem Blute essen.

כא דבר אחר לא תאכלו על הדם לא תאכלו בשר ועדיין דם במזרק

21 Eine andere Erklärung: Ihr sollt vom Fleische nicht essen, solange sich noch das Blut im Becken befindet.

כב רבי דוסא אומר מניין שאין מברין על הרוגי ב"ד ת"ל לא תאכלו על הדם

22 R. Dosa sagte: Woher, daß man wegen der durch das Gericht Hingerichteten kein Trauermahl einnehme? Es heißt: ihr sollt nichts mit dem Blute essen.

כג ר' עקיבא אומר מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמין כלום כל אותו היום ת"ל לא תאכלו על הדם

23 R. A͑qiba sagte: Woher, daß das Synedrium während des ganzen Tages, an dem es ein Todesurteil gefällt hat, nichts kosten dürfe? Es beißt: ihr sollt nichts mit dem Blute essen.

כד (אמר רבי יוחנן) אזהרה לבן סורר ומורה מנין ת"ל לא תאכלו על הדם

24 R. Joḥanan sagte: Wo ist das Verbot für den mißratenen Sohn zu finden? Es heißt: ihr sollt nichts mit dem Blute essen.

כה וא"ר אבין בר חייא ואיתימא ר' אבין בר כהנא על כולם אינו לוקה משום דהוה ליה לאו שבכללות

25 Hierzu sagte R. Abin b. Ḥija, nach anderen R. Abin b. Kahana, wegen all dieser [Verbote] ist nicht zu geißeln, weil das Verbot nur allgemein ist!? —

כו אלא כי אתא רבין א"ר אלעזר על כולן אינו לוקה חוץ מן הנודר בשמו והמקיים בשמו

26 Vielmehr, als Rabin kam, sagte er im Namen R. Elea͑zars: Wegen all [dieser Handlungen] ist nicht zu geißeln, außer wegen des Gelobens und Erfüllens eines Gelübdes. —

כז מאי שנא אהנך דלא לקי דהוה ליה לאו שבכללות הני נמי לאו שאין בו מעשה נינהו

27 Wegen jener wohl deshalb nicht, weil das Verbot nur allgemein ist, aber auch diese sind ja ein Verbot, wobei keine Tätigkeit ausgeübt wird!? —

כח ההוא כר' יהודה דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו

28 Hier ist die Ansicht R. Jehudas vertreten, welcher sagt, auch wegen eines Verbotes, wobei keine Tätigkeit ausgeübt wird, sei zu geißeln.

כט דתניא (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בקר בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה

29 Es wird nämlich gelehrt: ihr sollt davon nicht bis zum Morgen zurücklassen; die Schrift läßt dem Verbote ein Gebot folgen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel