Sanhedrin 178

Kapitel 178

א חבריה דמיכה דכתיב (מלכים א כ, לה) ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר ה' הכני נא וימאן האיש להכותו וכתיב (מלכים א כ, לו) ויאמר לו יען אשר לא שמעת [וגו']

1 der Gefährte des Mikha, wie es heißt: einer von den Prophetenjüngern aber sprach auf Befehl des Herrn zu seinem Gefährten: Erschlage mich doch! Jener aber weigerte sich, ihn zu erschlagen. Darauf folgt: da sprach er zu ihm: Weil du nicht gehorcht hast &c.

ב ונביא שעבר על דברי עצמו כגון עדו הנביא דכתיב (מלכים א יג, ט) כי כן צוה אותי וכתיב (מלכים א יג, יח) ויאמר לו גם אני נביא כמוך וכתיב (מלכים א יג, יט) וישב אתו וכתיב (מלכים א יג, כד) וילך וימצאהו אריה

2 DER PROPHET, DER SEINE EIGENEN WORTE ÜBERTRITT. Beispielsweise der Prophet I͑do, denn es heißt: denn so ist mir befohlen worden; ferner: da sprach er zu ihm: Auch ich bin ein Prophet wie du; ferner: da kehrte er mit ihm um; und darauf heißt es: und als er wegging, traf unterwegs ein Löwe auf ihn.

ג תני תנא קמיה דרב חסדא הכובש את נבואתו לוקה אמר ליה מאן דאכיל תמרי בארבלא לקי מאן מתרי ביה אמר אביי חבריה נביאי

3 Ein Jünger rezitierte vor R. Ḥisda: Wer seine Prophezeiung zurückhält, ist zu geißeln. Dieser sprach zu ihm: Wer Datteln aus einem Siebe gegessen hat, sollte gegeißelt werden: wer hat ihn denn gewarnt!? Abajje erwiderte: Seine Kollegen, die Propheten. –

ד מנא ידעי אמר אביי דכתיב (עמוס ג, ז) כי לא יעשה ה' [אלהים] דבר כי אם גלה סודו ודילמא הדרי ביה אם איתא דהדרי ביה אודועי הוו מודעי לכלהו נביאי

4 Woher wissen es diese? Abajje erwiderte: Es heißt: denn Gott der Herr tut nichts, ohne daß er seinen Entschluß geoffenbart hat. – Vielleicht ist er davon abgekommen!? – Wäre er davon abgekommen, so würde er dies allen Propheten mitgeteilt haben. –

ה והא יונה דהדרי ביה ולא אודעוהו יונה מעיקרא נינוה נהפכת אמרי ליה איהו לא ידע אי לטובה אי לרעה

5 Aber beim [Propheten] Jona war er ja davon abgekommen, dennoch war es ihm nicht mitgeteilt worden!? – Zu Jona sagte er von vornherein, Ninve werde umgekehrt werden, er wußte jedoch nicht, ob zum Guten oder zum Bösen.

ו המוותר על דברי נביא מנא ידע דאיענש דיהב ליה אות והא מיכה דלא יהיב ליה אות ואיענש היכא דמוחזק שאני

6 «Wer die Worte der Propheten mißachtet.» Woher wußte er es denn, daß er bestraft werden sollte!? – Wenn jener ein Zeichen gegeben hat. – Aber Mikha hatte ja kein Zeichen gegeben, dennoch wurde [sein Gefährte] bestraft!? – Anders ist es, wenn [der Prophet] bewährt ist.

ז דאי לא תימא הכי אברהם בהר המוריה היכי שמע ליה יצחק אליהו בהר הכרמל היכי סמכי עליה ועבדי שחוטי חוץ אלא היכא דמוחזק שאני

7 Wäre dem nicht so, wieso gehorchte Jiçḥaq dem Abraham am Berge Morija, und wieso verließen sie sich am Berge Karmel auf Elijahu und brachten außerhalb [des Tempels] Opfer dar!? Vielmehr ist es bei einem bewährten [Propheten] anders.

ח (בראשית כב, א) ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם (אחר מאי)

8 Nach diesen Begebenheiten, da versuchte Gott Abraham. Nach welchen?

ט א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא אחר דבריו של שטן דכתיב (בראשית כא, ח) ויגדל הילד ויגמל וגו' אמר שטן לפני הקב"ה רבונו של עולם זקן זה חננתו למאה שנה פרי בטן מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו אם אני אומר לו זבח את בנך לפני מיד זובחו מיד והאלהים נסה את אברהם

9 R. Joḥanan erwiderte im Namen des R. Jose b. Zimra: Nach den Worten des Satans. Es heißt nämlich: und der Knabe wuchs heran und wurde entwöhnt &c. Der Satan sprach nämlich vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, du hast ihm mit hundert Jahren eine Leibesfrucht geschenkt; von seinem ganzen Festmahle aber hatte er nicht eine Turteltaube und nicht eine junge Taube, um sie dir zu opfern! Er erwiderte ihm: Dies alles tat er ja nur wegen seines Sohnes, und wenn ich zu ihm sagen würde, daß er seinen Sohn für mich schlachte, so tut er es sofort. Hierauf: da versuchte Gott Abraham.

י ויאמר קח נא את בנך אמר רבי שמעון בר אבא אין נא אלא לשון בקשה משל למלך בשר ודם שעמדו עליו מלחמות הרבה והיה לו גבור אחד ונצחן לימים עמדה עליו מלחמה חזקה אמר לו בבקשה ממך עמוד לי במלחמה זו שלא יאמרו ראשונות אין בהם ממש אף הקב"ה אמר לאברהם ניסיתיך בכמה נסיונות ועמדת בכלן עכשיו עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים

10 Und er sprach: Nimm doch deinen Sohn. R. Šimo͑n b. Abba sagte: ‘Doch’ ist nichts anderes als eine Art Bitte. Ein Gleichnis: Ein König aus Fleisch und Blut war in viele Kriege verwickelt, der hatte einen Helden, der immer siegte; als ihm nach Tagen wieder ein schwerer Krieg bevorstand, sprach er zu ihm: Ich bitte dich, halte Stand in diesem Kriege, damit man nicht sage, die früheren seien bedeutungslos. Ebenso sprach der Heilige, gepriesen sei er, zu Abraham: Ich habe dich durch viele Versuchungen geprüft, und du hast sie immer bestanden, halte Stand auch bei dieser Versuchung, damit man nicht sage, die früheren seien bedeutungslos.

יא את בנך ב' בנים יש לי את יחידך זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו אשר אהבת תרוייהו רחימנא להו את יצחק וכל כך למה כדי שלא תטרף דעתו עליו

11 Deinen Sohn. – Ich habe zwei Söhne. – Deinen einzigen. – Der eine ist ein einziger seiner Mutter und der andere ist ein einziger seiner Mutter. – Den du lieb hast. – Beide sind mir lieb. – Den Jiçḥaq. – Wozu dies alles? – Um nicht sein Sinnen [durch die Überraschung] zu verwirren.

יב קדמו שטן לדרך אמר לו (איוב ד, ב) הנסה דבר אליך תלאה הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק כושל יקימון מליך כי עתה תבא אליך ותלא אמר לו (תהלים כו, יא) אני בתומי אלך

12 Auf dem Wege begegnete ihm der Satan und sprach zu ihm: Wird es dich verdrießen, wenn wir es versuchten, an dich ein Wort zu richten &c. Du hast selbst viele ermahnt und schlaffe Hände neu gestärkt, den Strauchelnden hielten deine Worte aufrecht &c. Nun trifft es dich, und du verzagst. Jener erwiderte ihm: Ich aber will in meiner Unschuld wandeln.

יג אמר לו הלא יראתך כסלתך אמר לו זכר נא מי הוא נקי אבד כיון דחזא דלא קא שמיע ליה אמר ליה ואלי דבר יגונב כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה אמר לו כך עונשו של בדאי שאפילו אמר אמת אין שומעין לו

13 Dieser sprach: Ist deine Gottesfurcht nicht dein Vertrauen!? Jener erwiderte: Bedenke doch, wer kam je schuldlos um. Als er sah, daß er auf ihn nicht hörte, sprach er zu ihm: Zu mir drang ein verstohlenes Wort; ich hörte (von) hinter dem [himmlischen] Vorhange, daß ein Schaf und nicht Jiçḥaq zum Brandopfer bestimmt sei. Jener erwiderte ihm: Das ist die Strafe des Lügners, selbst wenn er die Wahrheit spricht, glaubt man ihm nicht.

יד ר' לוי אמר אחר דבריו של ישמעאל ליצחק אמר לו ישמעאל ליצחק אני גדול ממך במצות שאתה מלת בן שמנת ימים ואני בן שלש עשרה שנה אמר לו ובאבר אחד אתה מגרה בי אם אומר לי הקב"ה זבח עצמך לפני אני זובח מיד והאלהים נסה את אברהם

14 R. Levi erklärte: Nach den Worten, die Jišma͑él an Jiçḥaq gerichtet hatte. Jišma͑él sprach nämlich zu Jiçḥaq: Ich bin inbetreff der gottgefälligen Handlungen bedeutender als du; du bist mit acht Tagen beschnitten worden, ich aber mit dreizehn Jahren. Er erwiderte ihm: Du neckst mich wegen des einen Gliedes, ich aber würde, wenn der Heilige, gepriesen sei er, mich auffordern sollte, mich für ihn schlachten zu lassen, auch dies tun. Hierauf: da versuchte Gott Abraham.

טו תנו רבנן נביא שהדיח בסקילה רבי שמעון אומר בחנק מדיחי עיר הנדחת בסקילה רבי שמעון אומר בחנק

15 Die Rabbanan lehrten: Ein Prophet, der [zum Götzendienste] verleitet, wird durch Steinigung hingerichtet; R. Šimo͑n sagt, durch Erdrosselung.

טז נביא שהדיח בסקילה מ"ט דרבנן אתיא הדחה הדחה ממסית מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה

16 Die Verleiter einer abtrünnigen Stadt werden durch Steinigung hingerichtet; R. Šimo͑n sagt, durch Erdrosselung. «Ein Prophet, der verleitet, wird durch Steinigung hingerichtet.» Was ist der Grund der Rabbanan? – Sie folgern es durch [das Wort] verleiten, das auch beim Verführer [zum Götzendienste] gebraucht wird, wie dieser durch Steinigung, ebenso auch jener durch Steinigung. –

יז ור"ש מיתה כתיבא ביה וכל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק

17 Und R. Šimo͑n!? – Bei jenem heißt es, daß er getötet werde, und überall, wo in der Tora vom Tode ohne nähere Angabe gesprochen wird, ist es die Erdrosselung. –

יח מדיחי עיר הנדחת בסקילה מ"ט דרבנן גמרי הדחה הדחה או ממסית או מנביא שהדיח

18 «Die Verleiter einer abtrünnigen Stadt werden durch Erdrosselung hingerichtet.» Was ist der Grund der Rabbanan? – Sie folgern es durch [das Wort] verleiten, das auch beim Verführer, oder auch beim verleitenden Propheten gebraucht wird. –

יט ור"ש גמר הדחה הדחה מנביא

19 Und R. Šimo͑n!? – Er folgert es durch [das Wort] verleiten, das auch beim Propheten gebraucht wird. –

כ וליגמר ממסית דנין מסית רבים ממסית רבים ואין דנין מסית רבים ממסית יחיד אדרבה דנין הדיוט מהדיוט ואין דנין הדיוט מנביא

20 Sollte er es doch vom Verführer folgern!? – Man folgere hinsichtlich des Verführers einer Menge vom Verführer einer Menge, nicht aber hinsichtlich des Verführers einer Menge vom Verführer eines einzelnen. – Im Gegenteil, man folgere doch hinsichtlich eines Gemeinen von einem Gemeinen, nicht aber hinsichtlich eines Gemeinen von einem Propheten!? –

כא ור"ש כיון שהדיח אין לך הדיוט גדול מזה

21 R. Šimo͑n [erklärt:] da er Verleiter geworden ist, so gibt es keinen größeren Gemeinen als ihn.

כב אמר רב חסדא

22 R. Ḥisda sagte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel