Sanhedrin 185

Kapitel 185

א גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת שנאמר (דניאל ג, כה) ענה ואמר הא אנא חזי גוברין ארבעה שריין מהלכין בגו נורא וחבל לא איתי בהון ורויה די רביעאה דמה לבר אלהין

1 Die Frommen sind bedeutender als die Dienstengel, es heißt: er hub an und sprach: Ich sehe ja nun vier Männer frei im Feuer umhergehen, keine Verletzung ist an ihnen, und der vierte gleicht in seinem Aussehen einem Göttersohn.

ב אמר ר' תנחום בר חנילאי בשעה שיצאו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש באו כל אומות העולם וטפחו לשונאיהן של ישראל על פניהם אמרו להם יש לכם אלוה כזה ואתם משתחוים לצלם מיד פתחו ואמרו (דניאל ט, ז) לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים כיום הזה

2 R. Tanḥum b. Ḥanilaj sagte: Als Ḥananja, Mišaél und A͑zarja aus dem Schmelzöfen herauskamen, kamen alle Völker der Welt und schlugen den Feinden Jisraéls ins Gesicht, indem sie zu ihnen sprachen: Ihr habt einen solchen Gott und verehrt Götzen! Darauf huben sie an und sprachen: Du, o Herr, bist vollkommen gerecht, uns aber treibt jetzt die Schamröte ins Gesicht.

ג אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב (שיר השירים ז, ט) אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסניו אמרתי אעלה בתמר אלו ישראל ועכשיו לא עלה בידי אלא סנסן אחד של חנניה מישאל ועזריה

3 R. Šemuél b. Naḥmani sagte im Namen R. Jonathans: Es heißt: ich dachte, die Palme zu ersteigen, ihre Zweige zu ergreifen. Ich dachte, die Palme zu ersteigen, das ist Jisraél; ich fand aber nur einen Zweig, das sind Ḥananja, Mišaél und A͑zarja.

ד אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (זכריה א, ח) ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה [וגו'] מאי ראיתי הלילה ביקש הקב"ה להפוך את כל העולם כולו ללילה והנה איש רוכב אין איש אלא הקב"ה שנאמר (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה ה' שמו על סוס אדום ביקש הקב"ה להפוך את העולם כולו לדם

4 R. Joḥanan sagte: Es heißt: ich sah in der Nacht, wie ein Mann auf einem roten Rosse saß, er hielt zwischen den Myrten, die in der Tiefe stehen. Was heißt: ich sah in der Nacht? Der Heilige, gepriesen sei er, wollte die ganze Welt in Nacht verwandeln. Wie ein Mann saß; unter ‘Mann’ ist der Heilige, gepriesen sei er, zu verstehen, denn es heißt: der Herr ist ein Mann des Krieges, der Herr, das ist sein Name. Auf einem roten Rosse; der Heilige, gepriesen sei er, wollte die ganze Welt in Blut verwandeln,

ה כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזריה נתקררה דעתו שנאמר (זכריה א, ח) והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה ואין הדסים אלא צדיקים שנאמר (אסתר ב, ז) ויהי אומן את הדסה ואין מצולה אלא בבל שנאמר (ישעיהו מד, כז) האומר לצולה חרבי ונהרותיך אוביש מיד מלאים רוגז נעשים שרוקים ואדומים נעשו לבנים אמר רב פפא שמע מינה סוסיא חיורא מעלי לחלמא:

5 als er aber Ḥananja, Mišaél und A͑zarja betrachtete, wurde er beruhigt, denn es heißt: er hielt zwischen den Myrten. Unter ‘Myrten’ sind die Frommen zu verstehen, denn es heißt: er erzog die Hadasa [Myrte]; und unter ‘Tiefe’ ist Babylonien zu verstehen, denn es heißt: der zur Meerestiefe spricht: versiege, und deine Ströme werde ich trocken legen. Hierauf wurden die Zornerfüllten braun und die Roten wurden weiß. R. Papa sagte: Hieraus ist zu entnehmen, daß ein weißes Roß im Traume Gutes bedeute.

ו ורבנן להיכא (אזול) [אזלו] אמר רב בעין [הרע] מתו ושמואל אמר ברוק טבעו ור' יוחנן אמר עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות

6 Wo kamen jene Gelehrten hin? Rabh erwiderte: Sie starben durch ein [böses] Auge. Šemuél erwiderte: Sie ertranken im Speichel. R. Joḥanan erwiderte: Sie gingen nach dem Jisraéllande, nahmen da Frauen und zeugten Söhne und Töchter.

ז כתנאי ר' אליעזר אומר בעין [הרע] מתו ר' יהושע אומר ברוק טבעו וחכ"א עלו לא"י ונשאו נשים והולידו בנים ובנות שנאמר (זכריה ג, ח) שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה איזו הם אנשים שנעשה להן מופת הוי אומר זה חנניה מישאל ועזריה

7 Hierüber [streiten auch folgende] Tannaím. R. Elie͑zer sagte: Sie starben durch ein [böses] Auge. R. Jehošua͑ sagte: Sie ertranken im Speichel. Die Weisen sagten: Sie gingen nach dem Jisraéllande, nahmen da Frauen und zeugten Söhne und Töchter. Es heißt nämlich: höre doch, Hochpriester Jehošua, du und deine Genossen, die vor dir sitzen, sie sind Männer der Wunder; wer sind die Männer, denen Wunder geschahen? Es sind Ḥananja, Mišaél und A͑zarja. –

ח ודניאל להיכן אזל אמר רב למיכרא נהרא רבא בטבריא ושמואל אמר לאתויי ביזרא דאספסתא ור' יוחנן אמר לאתויי חזירי דאלכסנדריא של מצרים איני והתניא תודוס הרופא אמר אין פרה וחזירה יוצא מאלכסנדריא של מצרים שאין חותכין האם שלה בשביל שלא תלד זוטרי אייתי בלא דעתייהו

8 Wo ging Daniél hin? Rabh erwiderte: Einen großen Strom in Tiberjas zu graben. Šemuél erwiderte: Kleesamen holen. R. Joḥanan erwiderte: [Zucht‐]Schweine aus Alexandrien in Ägypten holen. – Dem ist ja aber nicht so, der Arzt Theodos sagte ja, keine Kuh und keine Sau komme aus Alexandrien in Ägypten, der man nicht vorher die Gebärmutter ausgeschnitten hätte, damit sie nicht werfe!? – Er holte ganz junge, sodaß sie es nicht merkten.

ט ת"ר שלשה היו באותה עצה הקב"ה ודניאל ונבוכדנצר הקב"ה אמר ניזיל דניאל מהכא דלא לימרו בזכותיה איתנצל

9 Die Rabbanan lehrten: Drei waren an diesem Beschlusse beteiligt; der Heilige, gepriesen sei er, Daniél und Nebukhadneçar. Der Heilige, gepriesen sei er, sagte, mag Daniél von hier fortgehen, damit man nicht sage, jene seien durch sein Verdienst gerettet worden.

י ודניאל אמר איזיל מהכא דלא ליקיים בי (דברים ז, כה) פסילי אלהיהם תשרפון באש

10 Daniél sagte, er wolle von hier fortgehen, damit nicht an ihm in Erfüllung gehe: ihre Götzenbilder sollt ihr im Feuer verbrennen.

יא ונבוכדנצר אמר יזיל דניאל מהכא דלא לימרו קלייה לאלהיה בנורא ומניין דסגיד ליה דכתיב (דניאל ב, מו) באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגיד וגו':

11 Nebukhadneçar sagte, mag Daniél von hier fortgehen, damit man nicht sage, er habe seinen Gott im Feuer verbrannt. – Woher, daß er sich vor ihm bückte? – Es heißt: darauf fiel der König Nebukhadneçar auf sein Gesicht und bückte sich vor Daniél &c.

יב (ירמיהו כט, כא) כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיה בן מעשיה הנבאים לכם בשמי לשקר וגו' וכתיב (ירמיהו כט, כב) ולוקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישימך ה' כצדקיהו וכאחאב אשר קלם מלך בבל באש אשר שרפם לא נאמר אלא אשר קלם אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי מלמד שעשאן כקליות

12 So spricht der Herr der Heerscharen, der Gott Jisraéls, inbetreff Aḥábs, des Sohnes Qolajas, und inbetreff Çidqijas, des Sohnes Maa͑sejas, die euch in meinem Namen Lügen weissagen &c. Ferner: Sie werden für die ganze Gefangenschaft Jehudas in Babel Anlaß zu einem Fluchworte geben, des Inhalts: Der Herr mache dich Çidqija und Aḥáb gleich, die der König von Babel im Feuer geröstet hat. Es heißt nicht verbrannt, sondern geröstet; hierzu sagte R. Joḥanan im Namen des R. Šimo͑n b. Joḥaj, dies lehre, daß er sie wie geröstete Ähren machte.

יג (ירמיהו כט, כג) יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם מאי עבוד אזול לגבי ברתיה דנבוכדנצר אחאב אמר לה כה אמר ה' השמיעי אל צדקיה וצדקיה אמר כה אמר ה' השמיעי אל אחאב אזלה ואמרה ליה לאבוה אמר לה אלהיהם של אלו שונא זימה הוא כי אתו לגבך שדרינהו לגבאי

13 Weil sie Ruchlosigkeit in Jisraél verübt und mit den Weibern ihrer Freunde Ehebruch getrieben haben. Was taten sie? – Aḥáb ging zu der Tochter Nebukhadneçars und sprach zu ihr: So sprach der Herr: sei gefügig gegen Çidqija. Ebenso sprach Çidqija zu ihr: So sprach der Herr: sei gefügig gegen Aḥab. Als sie dies ihrem Vater erzählte, sprach er zu ihr: Der Gott von diesen haßt die Unzucht; wenn sie zu dir kommen, so schicke sie zu mir.

יד כי אתו לגבה שדרתנהו לגבי אבוה אמר להו מאן אמר לכון אמרו הקדוש ברוך הוא והא חנניה מישאל ועזריה שאלתינהו ואמרו לי אסור אמרו ליה אנן נמי נביאי כוותייהו לדידהו לא אמר להו לדידן אמר לן אמר להו אנא בעינא דאיבדקינכו כי היכי דבדקתינהו לחנניה מישאל ועזריה

14 Als sie hierauf wiederum zu ihr kamen, schickte sie sie zu ihrem Vater. Da fragte er sie: Wer sprach dies zu euch? Sie erwiderten ihm: Der Heilige, gepriesen sei er. – Ich habe ja aber Ḥanaja, Mišaél und A͑zarja gefragt, und sie sagten mir, es sei verboten!? Sie erwiderten ihm: Wir sind ebenso Propheten wie sie; ihnen hat er es nicht gesagt, uns aber hat er es wohl gesagt. – Ich will euch prüfen, wie ich Ḥananja, Mišaél und A͑zarja geprüft habe.

טו אמרו ליה אינון תלתא הוו ואנן תרין אמר להו בחרו לכון מאן דבעיתו בהדייכו אמרו יהושע כהן גדול סברי ליתי יהושע דנפיש זכותיה ומגנא עלן

15 Sie erwiderten ihm: Jene waren drei, wir aber sind nur zwei. Er entgegnete ihnen: Wählet euch noch einen, den ihr wünscht. Sie erwiderten: Wir wünschen den Hochpriester Jehošua͑. Sie glaubten nämlich, Jehošua͑, dessen Verdienste bedeutend sind, werde auch sie beschützen.

טז אחתיוהו שדינהו אינהו איקלו יהושע כהן גדול איחרוכי מאניה שנאמר (זכריה ג, א) ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך ה' וגו' וכתיב (זכריה ג, ב) ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך וגו'

16 Darauf holte man sie und warf sie ins Feuer. Diese wurden verbrannt, während an dem Hochpriester Jehošua͑ nur die Kleider angesengt wurden, wie es heißt: sodann zeigte er mir den Hochpriester Jehošua͑, wie er vor dem Engel des Herrn stand &c. Ferner: da sprach der Herr zum Satan: Der Herr schreit dich an &c.

יז א"ל ידענא דצדיקא את אלא מאי טעמא אהניא בך פורתא נורא חנניה מישאל ועזריה לא אהניא בהו כלל א"ל אינהו תלתא הוו ואנא חד א"ל והא אברהם יחיד הוה התם לא הוו רשעים בהדיה ולא אתיהיב רשותא לנורא הכא הוו רשעים בהדי ואתיהיב רשותא לנורא היינו דאמרי אינשי תרי אודי יבישי וחד רטיבא אוקדן יבישי לרטיבא

17 Darauf sprach er zu ihm: Ich weiß, daß du ein Frommer bist; weshalb aber hatte das Feuer bei dir etwas Gewalt, während es bei Ḥananja, Mišaél und A͑zarja gar keine Gewalt hatte? Dieser erwiderte: Jene waren drei, ich aber war ganz allein. Jener sprach: Auch Abraham war ja ganz allein!? – Bei ihm waren keine Frevler dabei, somit war dem Feuer gar keine Macht erteilt worden, bei mir aber waren auch Frevler dabei, und dem Feuer ist Macht erteilt worden. Das ist es, was die Leute sagen: Sind zwei Scheite trocken und eines feucht, so verbrennen die trockenen das feuchte. –

יח מאי טעמא איענש אמר רב פפא שהיו בניו נושאין נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בהן שנאמר (זכריה ג, ג) ויהושע היה לבוש בגדים צואים וכי דרכו של יהושע ללבוש בגדים צואים אלא מלמד שהיו בניו נושאים נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בהן

18 Weshalb wurde er bestraft? R. Papa erwiderte: Seine Söhne heirateten für die Priesterschaft unwürdige Frauen und er wehrte es ihnen nicht. Denn es heißt: Jehošua͑ aber war mit schmutzigen Gewändern angetan. War es denn die Art Jehošua͑s schmutzige Gewänder zu tragen? Vielmehr lehrt dies, daß seine Söhne Frauen heirateten, die für die Priesterschaft unwürdig waren, und er wehrte es ihnen nicht.

יט אמר רבי תנחום דרש בר קפרא בציפורי מאי דכתיב (רות ג, יז) שש השעורים האלה נתן לי מאי שש השעורים אילימא שש שעורים ממש וכי דרכו של בועז ליתן מתנה שש שעורים

19 R. Tanḥum sagte: Bar Qappara trug in Sepphoris vor: Es heißt: diese sechs Gersten hat er mir gegeben. Was ist unter ‘sechs Gersten’ zu verstehen: wollte man sagen, wirklich sechs Gerstenkörner, – war es denn die Art Boa͑z’, sechs Gerstenkörner zu schenken?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel