Sanhedrin 188

Kapitel 188

א ע"י שליח נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח

1 durch einen Boten, daher bestrafte ihn der Heilige, gepriesen sei er, durch einen Boten.

ב פרעה דכתיב ביה (שמות ה, ב) מי ה' אשר אשמע בקולו נפרע הקב"ה ממנו בעצמו דכתיב (שמות יד, כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים וכתיב (חבקוק ג, טו) דרכת בים סוסיך וגו' סנחריב דכתיב (מלכים ב יט, כג) ביד מלאכיך חרפת ה' נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח דכתיב (מלכים ב יט, לה) ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וגו'

2 Beim Pareo͑ heißt es: wer ist der Herr, daß ich ihm gehorchen sollte? Daher bestrafte ihn der Heilige, gepriesen sei er, selber, denn es heißt: und der Herr trieb die Miçrijim mitten ins Meer hinein. Ferner heißt es: du beschreitest das Meer mit deinen Rossen &c. Bei Sanḥerib heißt es: durch deine Boten hast du den Herrn gelästert. Daher bestrafte ihn der Heilige, gepriesen sei er, durch einen Boten, denn es heißt: da ging ein Engel des Herrn aus und schlug im Lager von Ašur hundert [fünf]undachtzig Tausend &c.

ג ר' חנינא בר פפא רמי כתיב (ישעיהו לז, כד) מרום קיצו וכתיב (מלכים ב יט, כג) מלון קיצו אמר אותו רשע בתחלה אחריב דירה של מטה ואחר כך אחריב דירה של מעלה

3 R. Ḥanina b. Papa wies auf einen Widerspruch hin. Es heißt: seine äußerste Höhe, und es heißt: seine äußerste Herberge!? Dieser Frevler sprach: Zuerst zerstöre ich die untere Wohnstätte, nachher zerstöre ich die obere Wohnstätte.

ד א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (מלכים ב יח, כה) עתה המבלעדי ה' עליתי על המקום הזה להשחיתו ה' אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה מאי היא דשמע לנביא דקאמר (ישעיהו ח, ו) יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו

4 R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Es heißt: Nun, bin ich etwa ohne [Zustimmung des] Herrn wider dieses Land herangezogen, es zu verheeren? Der Herr sprach zu mir: Ziehe wider dieses Land und verheere es. Was bedeutet dies? Er hörte den Propheten sagen: weil das Volk die sanft strömenden Wasser des Šiloaḥ verachtet hat und sich freut mit Reçin und dem Sohne Remaljahus.

ה אמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא הוה ידענא מאי קאמר חלף דקץ עמא הדין במלכותא דבית דוד דמדבר להון בנייח כמי שילוחא דנגדין בנייח ואיתרעיאו ברצין ובר רמליה

5 R. Joseph sagte: Wenn nicht das Targum dieses Verses, würde ich den Sinn nicht verstanden haben. [Dieses lautet:] Weil das Volk verachtet hat die Regierung des Hauses David, das es sanft leitet, wie die Wasser des Šiloaḥ, die sanft fließen, und sich angefreundet hat mit Reçin und dem Sohne Remaljahus.

ו א"ר יוחנן מאי דכתיב (משלי ג, לג) מארת ה' בבית רשע ונוה צדיקים יבורך מארת ה' בבית רשע זה פקח בן רמליהו שהיה אוכל מ' סאה גוזלות בקינוח סעודה ונוה צדיקים יבורך זה חזקיה מלך יהודה שהיה אוכל ליטרא ירק בסעודה

6 R. Joḥanan sagte: Es heißt: der Fluch des Herrn im Hause des Gottlosen, aber der Frommen Wohnung segnet er. Der Fluch des Herrn im Hause der Gottlosen, das ist Peqaḥ, der Sohn Remaljahus, der vierzig Seá junger Tauben zum Nachtisch aß; aber der Frommen Wohnung segnet er, das ist Ḥizqija, der König von Jehuda, der zu seiner Mahlzeit ein Litra Grünkraut aß.

ז (ישעיהו ח, ז) ולכן הנה ה' מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור וכתיב (ישעיהו ח, ח) וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע

7 Darum wird der Herr die starken und großen Wasser des Stromes über sie bringen, den König von Ašur. Ferner: Er wird durch Jehuda brausen, es überfluten und überschwemmen, daß sie bis an den Hals reichen. –

ח אלא מ"ט איעניש נביא אעשרת השבטים איתנבי איהו יהיב דעתיה על כולה ירושלים בא נביא וא"ל (ישעיהו ח, כג) כי לא מועף לאשר מוצק לה א"ר אלעזר בר ברכיה אין נמסר עם עייף בתורה ביד מי המציק לו

8 Weshalb wurde er demnach bestraft? – Der Prophet weissagte nur von den zehn Stämmen, er aber richtete seinen Sinn wider ganz Jerušalem. Darauf kam der Prophet und sprach zu ihm: Der Ermüdete nicht dem, der ihn bedrängt. Dies erklärte R. Elea͑zar b. Berekhja: Das Volk, welches sich mit der Tora abmüht, wird nicht dem, der es bedrängt, ausgeliefert werden. –

ט מאי (ישעיהו ח, כג) כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים לא כראשונים שהקלו מעליהם עול תורה אבל אחרונים שהכבידו עליהן עול תורה וראויין הללו לעשות להם נס כעוברי הים וכדורכי הירדן אם חוזר בו מוטב ואם לאו אני אעשה לו גליל בגוים

9 Was heißt: einst machte es der Erste leicht, nur das Land Zebulun und das Land Naphtali, der Letzte aber machte es schwer, er zieht nach dem Meere hin, jenseits des Jarden, und dem Kreise der Völker? – Nicht wie die Ersten, die das Joch der Tora von sich abgeworfen hatten, vielmehr haben die Letzten sich mit dem Joche der Tora beschwert. Diese sind würdig, daß man ihnen Wunder erweise, wie denen, die durch das Meer zogen und den Jarden überschritten; wenn er zurücktritt, so ist es recht, wenn aber nicht, so lasse ich ihn durch die Völker kreisen.

י (דברי הימים ב לב, א) אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים הבצורות ויאמר לבקעם אליו האי רישנא להאי פרדשנא

10 Nach diesen Begebenheiten und nach diesem treulichen Eifer rückte Sanḥerib, der König von Ašur, an. Er rückte in Judäa ein, belagerte die festen Städte und gedachte, sie für sich zu erobern. Dies das Geschenk und dies das Gegengeschenk! –

יא אחרי הדברים והאמת (אחר מאי) אמר רבינא לאחר שקפץ הקב"ה ונשבע ואמר אי אמינא ליה לחזקיה מייתינא ליה לסנחריב ומסרנא ליה בידך השתא אמר לא הוא בעינא ולא ביעתותיה בעינא

11 Nach welchen Begebenheiten? Rabina erwiderte: Nachdem der Heilige, gepriesen sei er, aufgesprungen war und geschworen hatte. Er dachte nämlich wie folgt: sage ich zu Ḥizqija, ich will nun Sanḥerib bringen und ihn dir ausliefern, so erwidert er mir, er wolle weder ihn noch die Angst;

יב מיד קפץ הקב"ה ונשבע דמייתינא ליה שנאמר (ישעיהו יד, כד) נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עולו וסבלו מעל שכמו יסור א"ר יוחנן אמר הקב"ה יבא סנחריב וסיעתו ויעשה אבוס לחזקיהו ולסיעתו

12 daher sprang er auf und schwor, daß er ihn bringen werde, denn es heißt: Der Herr der Heerscharen hat also geschworen: Fürwahr, wie ich es erdacht habe, so soll es geschehen und wie ich beschlossen habe, das soll zustande kommen. Zerschmettern will ich Ašur, in meinem Lande und auf meinen Bergen zertreten, daß sein Joch von ihnen verschwinden und seine Last von ihrem Nacken weichen soll. R. Joḥanan sagte: Der Heilige, gepriesen sei er, sprach: Mag Sanḥerib und sein Gefolge kommen und als Krippe für Ḥizqijahu und sein Gefolge dienen.

יג (ישעיהו י, כז) והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחובל עול מפני שמן א"ר יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות

13 Und an jenem Tage wird seine Last von deinem Nacken verschwinden und sein Joch von deinem Halse; es verdirbt das Joch wegen des Öls. R. Jiçḥaq der Schmied sagte: Es verdirbt das Joch Sanḥeribs wegen des Öls Ḥizqijahus, das in den Bet‐ und Lehrhäusern brannte.

יד מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה

14 Was tat er? Er pflanzte ein Schwert vor der Tür des Lehrhauses auf und sprach: Wer sich nicht mit der Tora befaßt, werde mit diesem Schwerte erstochen. Man suchte von Dan bis Beér Šeba͑, und man fand keinen unwissenden Menschen; von Gabbatha bis Antipatris, und man fand weder einen Knaben noch ein Mädchen, weder einen Mann noch eine Frau, die nicht in den Gesetzen über die Reinheit und Unreinheit kundig wären.

טו ועל אותו הדור הוא אומר (ישעיהו ז, כא) והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן וגו' ואומר (ישעיהו ז, כג) והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה אע"פ שאלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה

15 Von jenem Zeitalter heißt es: an jenem Tage wird sich einer eine junge Kuh halten &c. Ferner heißt es: und an jenem Tage wird jeder Platz, wo tausend Weinstöcke im Werte von tausend Šeqel stehen, den Dornen und dem Gestrüppe verfallen; obgleich sie tausend Šeqel wert sind, werden sie den Dornen und dem Gestrüppe verfallen.

טז (ישעיהו לג, ד) ואוסף שללכם אוסף החסיל אמר להם נביא לישראל אספו שללכם אמרו לו לבזוז או לחלוק אמר להם כאוסף החסיל מה אוסף החסיל כל אחד ואחד לעצמו אף שללכם כל אחד ואחד לעצמו

16 Dann rafft ihr Beute zusammen, wie Heuschrecken raffen. Der Prophet sprach zu den Jisraéliten: Rafft eure Beute zusammen. Sie fragten ihn: Plündern oder verteilen? Er erwiderte ihnen: Wie die Heuschrecken raffen; wie bei den Heuschrecken jede für sich besonders rafft, ebenso rafft auch ihr jeder für sich besonders.

יז אמרו לו והלא ממון עשרת השבטים מעורב בו אמר להם (ישעיהו לג, ד) כמשק גבים שוקק בו מה גבים הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף ממונם של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים מיד טיהר (כדרב פפא דאמר רב פפא) עמון ומואב טהרו בסיחון

17 Sie entgegneten ihm: Auch das Vermögen der zehn Stämme ist ja darin enthalten!? Er erwiderte ihnen: Wie das Rauschen der Bäche rauscht es da; wie die Bäche den Menschen vom Zustande der Unreinheit in den Zustand der Reinheit bringen, ebenso wird das jisraélitische Geld rein, sobald es in die Hände der weltlichen Völker gefallen ist.

יח אמר רב הונא עשר מסעות נסע אותו רשע באותו היום שנאמר (ישעיהו י, כח) בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה (ישעיהו י, ל) צהלי קולך בת גלים הקשיבה לישה עניה ענתות נדדה מדמנה יושבי הגבים העיזו ((ישעיהו י, לב) עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלם)

18 R. Hona sagte: Zehn Reisetouren machte dieser Frevler an jenem Tage, denn es heißt: er überfiel A͑jath, er zog durch Migron, in Mikhmaš ließ er sein Gepäck; sie überschritten Maa͑bara, in Geba͑ machten sie Nachtquartier; Rama erschrak, Gibea͑th‐Šaúl floh. Schreie laut, Tochter von Gallim, horch auf, Lajša, klage A͑natoth, Madména irrte unstät, die Bewohner von Gebim flüchteten. (Noch heute macht er Halt in Nob, schwingt seine Hand gegen den Berg der Bewohner Çijons, den Hügel Jerušalems). –

יט הני טובא הויין צהלי קולך בת גלים נביא הוא דקאמר לה לכנסת ישראל צהלי קולך בת גלים בתו של אברהם יצחק ויעקב שעשו מצות כגלי הים הקשיבה לישה מהאי לא תסתפי אלא איסתפי מנבוכדנצר הרשע דמתיל כאריה שנא' (ירמיהו ד, ז) עלה אריה מסובכו וגו'

19 Das sind ja mehr [Ortschaften!? – Den Vers:] Schreie laut, Tochter von Gallim, sprach der Prophet zu der Gemeinschaft Jisraél: Schreie laut, Tochter von Gallim, du Tochter von Abraham, Jiçḥaq und Ja͑qob, die gottgefällige Handlungen ausgeübt haben, wie die Wellen [gallim] des Meeres. [Horch auf, Lajša]; fürchte dich nicht vor diesem, fürchte dich vielmehr vor dem ruchlosen Nebukhadneçar, der einem Löwen [Lajiš] gleicht, wie es heißt: heraufgestiegen ist der Löwe aus seinem Dickicht &c. –

כ מאי

20 Was heißt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel