Sanhedrin 212

Kapitel 212

א (יהושע יג, כב) הרגו בני ישראל [בחרב] אל חלליהם אמר רב שקיימו בו ארבע מיתות סקילה ושריפה הרג וחנק

1 Töteten die Jisraéliten zu den übrigen von ihnen Erschlagenen hinzu durch das Schwert. Rabh sagte: Sie vollzogen an ihm die vier [gerichtlichen] Todesarten: Steinigung, Verbrennung, Enthauptung und Erdrosselung.

ב א"ל ההוא מינא לר' חנינא מי שמיע לך בלעם בר כמה הוה א"ל מיכתב לא כתיב אלא מדכתיב (תהלים נה, כד) אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם בר תלתין ותלת שנין או בר תלתין וארבע א"ל שפיר קאמרת לדידי חזי לי פנקסיה דבלעם והוה כתיב ביה בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל יתיה פנחס ליסטאה

2 Ein Minäer fragte R. Ḥanina: Hast du vielleicht gehört, wie alt Bilea͑m geworden ist? Dieser erwiderte: Dies befindet sich nicht ausdrücklich in der Schrift; da es aber heißt: die Blutgierigen und Falschen werden ihr Leben nicht auf die Hälfte bringen, so wird er wohl dreiunddreißig oder vierunddreißig Jahre [alt geworden sein]. Jener sprach: Du hast recht; ich habe das Kollektaneum Bilea͑ms gesehen, und in diesem stand geschrieben: Dreiunddreißig Jahre war der lahme Bilea͑m alt, als ihn der Mörder Pinḥas tötete.

ג א"ל מר בריה דרבינא לבריה בכולהו לא תפיש למדרש לבר מבלעם הרשע דכמה דמשכחת ביה דרוש ביה

3 Mar, Sohn des Rabana, sprach zu seinem Sohne: Über alle anderen trage nicht allzuviel vor, außer über den ruchlosen Bilea͑m; was du nur über ihn findest, kannst du vortragen.

ד כתיב דואג וכתיב דוייג אמר ר' יוחנן בתחילה יושב הקב"ה ודואג שמא יצא זה לתרבות רעה לאחר שיצא אמר ווי שיצא זה

4 Er heißt Doég und er heißt Dojeg!? R. Joḥanan erklärte: Anfangs saß der Heilige, gepriesen sei er, und war besorgt [doég], dieser könnte ausarten; nachdem er ausgeartet war, sprach er:

ה (סימן גבור ורשע וצדיק חיל וסופר)

5 Wehe, dieser ist ausgeartet.

ו א"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נב, ג) מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום אמר לו הקב"ה לדואג לא גבור בתורה אתה מה תתהלל ברעה לא חסד אל נטוי עליך כל היום

6 R. Jiçḥaq sagte: Es heißt: was rühmst du dich der Bosheit, du Held, die Gnade Gottes währt allezeit. Der Heilige, gepriesen sei er, sprach zu Doég: Du bist ja kein Held in der Tora, was rühmst du dich nun der Bosheit; die Gnade Gottes waltet nicht allezeit über dich.

ז וא"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נ, טז) ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי אמר לו הקב"ה לדואג הרשע מה לך לספר חוקי כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לשון הרע מה אתה דורש בהם (תהלים נ, טז) ותשא בריתי עלי פיך אמר ר' אמי אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ

7 Ferner sagte R. Jiçḥaq: Es heißt: zum Gottlosen aber spricht Gott: Was hast du meine Satzungen zu erzählen? Der Heilige, gepriesen sei er, sprach zum ruchlosen Doég: Was hast du meine Satzungen zu erzählen; wie legst du den Abschnitt vom Morde und den Abschnitt von der Verleumdung aus, wenn du an diese herankommst!? Und nimmst mein Bündnis in deinen Mund. Rabbi erklärte: Die Tora Doégs befand sich nur auf seinen Lippen nach außen.

ח ואמר רבי יצחק מאי דכתיב (תהלים נב, ח) ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו בתחילה ייראו ולבסוף ישחקו

8 Ferner sagte R. Jiçḥaq: Es heißt: die Frommen aber werden es sehen und sich fürchten und werden über ihn lachen; zuerst werden sie sich fürchten, nachher aber werden sie lachen.

ט וא"ר יצחק מאי דכתיב (איוב כ, טו) חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע ימות דואג אמר לו חיל בלע ויקיאנו אמר לפניו מבטנו יורישנו אל

9 Ferner sagte R. Jiçḥaq: Es heißt: Vermögen hat er verschlungen und muß es wieder ausspeien, aus seinem Bauche treibt es Gott. David sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, mag Doég doch sterben! Er erwiderte ihm: Er hat Vermögen verschlungen; vorher muß er es wieder ausgespien haben. Darauf sprach er: Mag Gott es aus seinem Bauche treiben.

י וא"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נב, ז) גם אל יתצך לנצח אמר הקב"ה לדוד ניתי דואג לעלמא דאתי אמר לפניו גם אל יתצך לנצח מאי דכתיב (תהלים נב, ז) יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה אמר הקב"ה לימרו שמעתא בי מדרשא משמיה אמר לפניו יחתך ויסחך מאהל ליהוי ליה בנין רבנן ושרשך מארץ חיים סלה

10 Er sprach: Mag doch Doég in die zukünftige Welt kommen. Da sprach er vor ihm: So soll dich Gott auch für immer zertrümmern, dich wegraffen und aus dem Zelte reißen und dich entwurzeln aus dem Lande des Lebens. Sela. [Der Heilige, gepriesen sei er, sprach:] Man trage im Lehrhause eine Lehre in seinem Namen vor. – Wegraffen und aus seinem Zelte reißen. – Er mag Kinder ‘haben, die Schriftgelehrte sind. – Entwurzeln aus dem Lande des Lebens.

יא וא"ר יצחק מאי דכתיב (ישעיהו לג, יח) איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים איה סופר כל אותיות שבתורה איה שוקל ששוקל כל קלים וחמורים שבתורה איה סופר את המגדלים שהיה סופר שלש מאות הלכות פסוקות במגדל הפורח באויר

11 Ferner sagte R. Jiçḥaq: Es heißt: Wo ist der Zählende, wo ist der Wägende, wo ist, der die Türme abzählte? Wo ist der Zählende, der die Buchstaben der Tora [zählte]; wo ist der Wägende, der alle [Schlüsse vom] Leichteren auf das Schwerere wog; wo ist, der die Türme abzählte, der über einen in der Luft schwebenden Turm dreihundert abgeschlossene Lehren aufzählte.

יב א"ר ארבע מאה בעיי' בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר [ולא איפשט להו חד] אמר רבא רבותא למבעי בעיי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין

12 Rabbi sagte: Vierhundert Fragen stellten Doég und Aḥitophel inbetreff eines in der Luft schwebenden Turms. Raba sprach: Ist etwa das Stellen von Fragen etwas Großes!? In den Jahren R. Jehudas beschränkte sich das ganze Studium auf [die Sektion von den] Schäden, während es bei uns bedeutend weiter fortgeschritten ist;

יג וכי הוה מטי רב יהודה אשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא ואנן קא מתנינן בעוקצין תלת סרי מתיבתא

13 wenn nämlich R. Jehuda an [den Passus] ‘Wenn eine Frau Kräuter in einen Topfe eingelegt hat’, wie manche sagen [zum Passus] ‘Oliven, die man mit ihren Blättern eingelegt hat’, herankam, so rief er aus: Die Disputationen von Rabh und Šemuél sehe ich hier! Wir aber lernen [den Traktat] Uqçin in dreizehn Vorlesungen.

יד ורב יהודה שליף מסאני ואתא מטרא ואנן צוחינן וליכא דמשגח בן אלא הקב"ה ליבא בעי דכתיב (שמואל א טז, ז) וה' יראה ללבב

14 Und dennoch, sobald R. Jehuda nur einen Schuh abzog, kam sofort Regen, wir aber schreien, und niemand ist da, der uns beachtet. Der Heilige, gepriesen sei er, will vielmehr das Herz, wie es heißt: der Herr sieht auf das Herz.

טו אמר רב משרשיא דואג ואחיתופל לא [הוו] סברי שמעתא מתקיף לה מר זוטרא מאן דכתיב ביה איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים ואת אמרת לא הוו סברי שמעתא אלא דלא הוה סלקא להו שמעתא אליבא דהלכתא דכתיב (תהלים כה, יד) סוד ה' ליראיו

15 R. Mešaršeja sagte: Doég und Aḥitophel konnten eine Lehre nicht erklären. Mar Zuṭra wandte ein: Von diesen heißt es: wo ist der Zählende, wo ist der Wägende, wo ist, der die Türme abzählte, und du sagst, sie konnten eine Lehre nicht erklären!? – Vielmehr, es gelang ihnen nicht, eine Lehre nach der richtigen Entscheidung zu eruieren.

טז א"ר אמי לא מת דואג עד ששכח תלמודו שנא' (משלי ה, כג) הוא ימות באין מוסר וברוב אולתו ישגה רב (אשי) אמר נצטרע שנאמר (תהלים עג, כז) הצמתה כל זונה ממך

16 R. Ami sagte: Doég starb, nachdem er seine Gesetzeskunde vergessen hatte, denn es heißt: er stirbt ohne Zucht und ob seiner großen Narrheit taumelt er hin. R. Aši sagte: Er war aussätzig geworden, denn es heißt: du vernichtest jeden, der dir treulos wird,

יז כתיב התם (ויקרא כה, ל) לצמיתות ומתרגמינן לחלוטין ותנן אין בין מוסגר ומוחלט אלא פריעה ופרימה

17 und dort heißt es: unwiderruflich, was erklärt wird: absolut, und wir haben gelernt, zwischen einem abgeschlossenen und einem absoluten [Aussätzigen] gebe es keinen anderen Unterschied, als den des ungepflegten Haares und der zerrissenen Gewänder.

יח (סימן שלשה ראו וחצי וקראו)

יט א"ר יוחנן שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לו לדואג אחד ששכח תלמודו ואחד ששרף נשמתו ואחד שפיזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות

19 R. Joḥanan sagte: Drei Engel des Verderbens begegneten Doég; einer ließ ihn seine Gesetzeskunde vergessen, einer verbrannte seine Seele, und einer streute die Asche in den Bet- und Lehrhäusern aus.

כ (א"ר) יוחנן דואג ואחיתופל לא ראו זה את זה דואג בימי שאול ואחיתופל בימי דוד

20 Ferner sagte R. Joḥanan: Doég und Aḥitophel sahen einander nicht; Doég [lebte] zur Zeit Šaúls und Aḥitophel zur Zeit Davids.

כא וא"ר יוחנן דואג ואחיתופל לא חצו ימיהם תניא נמי הכי אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם כל שנותיו של דואג לא היו אלא שלשים וארבע ושל אחיתופל אינן אלא שלשים ושלש

21 Ferner sagte R. Joḥanan: Doég und Aḥitophel erreichten nicht die Hälfte ihrer Lebensjahre. Desgleichen wird auch gelehrt: Leute von Blutgier und Falschheit werden ihr Leben nicht auf die Hälfte bringen. Die ganze Lebensdauer Doégs betrug nur vierunddreißig und die des Aḥitophel dreiunddreißig Jahre.

כב וא"ר יוחנן בתחלה קרא דוד לאחיתופל רבו ולבסוף קראו חבירו ולבסוף קראו תלמידו בתחילה קראו רבו (תהלים נה, יד) ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי ולבסוף קראו חבירו (תהלים נה, טו) אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש ולבסוף קראו תלמידו (תהלים מא, י) גם איש שלומי אשר בטחתי בו

22 Ferner sagte R. Joḥanan: Anfangs nannte David den Aḥitophel Meister, später nannte er ihn Kollege und zuletzt nannte er ihn Schüler. Anfangs nannte er ihn Meister: du, ein Mensch meinesgleichen, mein Meisler und mein Freund. Später nannte er ihn Kollege: die wir süße Gemeinschaft mit einander pflogen, tiefbewegt gingen wir in das Gotteshaus. Zuletzt nannte er ihn Schüler: auch der, mit dem ich in Frieden lebte, auf den ich vertraute,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel