Sanhedrin 215

Kapitel 215

א רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים על כן לא יקומו רשעים במשפט זה דור המבול וחטאים בעדת צדיקים אלו אנשי סדום אמרו לו אינם עומדין בעדת צדיקים אבל עומדין בעדת רשעים

1 noch die Sünder in der Gemeinde der Frommen. Darum werden die Frevler im Gericht nicht stehen, DAS SIND DIE ZEITGENOSSEN DER SINTFLUT; noch die Sünder in der Gemeinde der Frommen, DAS SIND DIE LEUTE VON SEDOM. MAN ENTGEGNETE IHM: SIE WERDEN NICHT STEHEN IN DER GEMEINDE DER FROMMEN, WOHL ABER WERDEN SIE IN DER GEMEINDE DER FREVLER STEHEN.

ב (מרגלים אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (במדבר יד, לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה' וימותו בעולם הזה במגפה לעולם הבא)

2 DIE KUNDSCHAFTER HABEN KEINEN ANTEIL AN DER ZUKÜNFTIGEN WELT, DENN ES HEISST: die Männer, die das üble Gerücht über das Land ausgebracht hatten, starben durch eine Plage vor dem Herrn; STARBEN, AUF DIESER WELT; DURCH EINE PLAGE, FÜR DIE ZUKÜNFTIGE WELT.

ג דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר (במדבר יד, לה) במדבר הזה יתמו ושם ימותו דברי רבי עקיבא ר' אליעזר אומר עליהם הוא אומר (תהלים נ, ה) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח

3 DIE ZEITGENOSSEN DER WÜSTEN [WANDERUNG] HABEN WEDER EINEN ANTEIL AN DER ZUKÜNFTIGEN WELT, NOCH WERDEN SIE ZUM [JÜNGSTEN] GERICHTE AUFERSTEHEN, DENN ES HEISST: in dieser Wüste sollen sie aufgerieben werden und da sollen sie sterben – so R. A͑QIBA. R. ELIE͑ZER SAGT, ÜBER SIE HEISSE ES: versammelt mir meine Frommen, die den Bund mit mir beim Opfer schlossen.

ד עדת קרח אינה עתידה לעלות שנאמר (במדבר טז, לג) ותכס עליהם הארץ בעולם הזה ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא דברי ר"ע ר"א אומר עליהם הוא אומר (שמואל א ב, ו) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל:

4 DIE ROTTE QORAḤS WIRD NICHT WIEDER HERAUFKOMMEN, DENN ES HEISST und die Erde bedeckte sie, AUF DIESER WELT; und sie verschwanden mitten aus der Gemeinde, FÜR DIE ZUKÜNFTIGE WELT – SO R. A͑QIBA. R. ELIE͑ZER SAGT, ÜBER SIE HEISSE ES: der Herr tötet und macht lebendig, er stürzt in die Unterwelt und führt herauf,

ה <big>גמ׳</big> ת"ר דור המבול אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (בראשית ז, כג) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וימח את כל היקום בעולם הזה וימחו מן הארץ לעולם הבא דברי ר"ע ר"י בן בתירא אומר לא חיין ולא נדונין שנאמר (בראשית ו, ג) לא ידון רוחי באדם לעולם לא דין ולא רוח דבר אחר לא ידון רוחי שלא תהא נשמתן חוזרת לנדנה

5 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Die Zeitgenossen der Sintflut haben keinen Anteil an der zukünftigen Welt, denn es heißt: er vertilgte alles Bestehende, was auf dem Erdboden war, (er vertilgte alles Bestehende,) auf dieser Welt; und sie wurden vertilgt von der Erde, für die zukünftige Welt – so R. A͑qiba. R. Jehuda b. Bethera sagt, sie werden weder lebendig werden, noch gerichtet werden, denn es heißt: mein Geist soll ewig kein Gericht über den Menschen halten; weder Gericht noch Geist. Eine andere Erklärung: Mein Geist soll kein Gericht halten, ihr Geist soll nie mehr in sein Futteral kommen.

ו ר' מנחם בר יוסף אומר אפילו בשעה שהקב"ה מחזיר נשמות לפגרים מתים נשמתן קשה להם בגיהנם שנאמר (ישעיהו לג, יא) תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם

6 R. Menaḥem b. Joseph sagte: Selbst zur Zeit, wenn der Heilige, gepriesen sei er, die Seelen in die toten Körper zurückbringen wird, wird ihre Seele im Fegefeuer leiden, denn es heißt: ihr geht schwanger mit dürren Halmen, ihr gebärt Stroh, euer Geist ist ein Feuer, das euch verzehrt.

ז ת"ר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה ומה כתיב בהם (איוב כא, ט) בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם וכתיב (איוב כא, י) שורו עבר ולא יגעיל תפלט פרתו ולא תשכל וכתיב (איוב כא, יא) ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון וכתיב (איוב כא, יב) ישאו בתוף וכנור וישמחו לקול עוגב וכתיב יבלו ימיהם בטוב ושנותם בנעימים וכתיב וברגע שאול יחתו

7 Die Rabbanan lehrten: Die Zeitgenossen der Sintflut waren nur wegen der Güte, mit der der Heilige, gepriesen sei er, sie überhäuft hatte, übermütig geworden; von ihnen heißt es: ihre Häuser sind wohlbehalten, sonder Schrecknis, die Zuchtrute Gottes trifft sie nicht. Ferner: sein Stier bespringt und verwirft nicht, seine Kuh kalbt und tut keine Fehlgeburt. Ferner: wie eine Herde lassen sie ihre Buben hinaus, und ihre Kinder hüpfen einher. Ferner: sie singen laut bei Pauke und Zither und freuen sich am Klange der Schalmei. Ferner: sie verbringen ihre Tage in Glück (und ihre Jahre in Wonne). Ferner: in kaum einem Augenblicke steigen sie hinab in die Unterwelt.

ח והיא גרמה שאמרו לאל (איוב כא, יד) סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו אמרו כלום צריכין אנו לו אלא לטיפה של גשמים יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן אמר הקב"ה בטובה שהשפעתי להן בה מכעיסין אותי ובה אני דן אותם שנאמר (בראשית ו, יז) ואני הנני מביא את המבול מים

8 Dies veranlaßte, daß sie zu Gott sprachen: Weiche von uns, deine Wege zu kennen begehren wir nicht. Was ist mit dem Allmächtigen, daß wir ihm dienen sollten, und was könnte er uns nützen, ihn bittend anzugehen. Sie sprachen nämlich: Wir brauchten ihn höchstens wegen des Regentropfens, aber wir haben Flüsse und Quellen, die unseren Bedarf decken. Da sprach der Heilige, gepriesen sei er: Sie reizen mich mit dem Guten, mit dem ich sie überhäuft habe, und damit will ich sie auch strafen, denn es heißt: siehe, ich werde eine Wasserflut über die Erde bringen.

ט ר' יוסי אמר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל גלגל העין שדומה למים [שנאמר (בראשית ו, ב) ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו] לפיכך דן אותן במים שדומה לגלגל העין שנאמר (בראשית ז, יא) נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו

9 R. Jose sagte: Die Zeitgenossen der Sintflut waren übermütig geworden durch den Augapfel, der dem Wasser gleicht, daher bestrafte er sie mit dem Wasser, das dem Augapfel gleicht, wie es heißt: brachen alle Quellen der großen Meerestiefe hervor und die Schleusen des Himmels taten sich auf.

י א"ר יוחנן דור המבול ברבה קלקלו וברבה נידונו ברבה קלקלו שנאמר (בראשית ו, ה) וירא ה' כי רבה רעת האדם וברבה נידונו שנאמר (בראשית ז, יא) כל מעינות תהום רבה א"ר יוחנן שלשה נשתיירו מהם בלועה דגדר וחמי טבריא ועיניא רבתי דבירם

10 R. Joḥanan sagte: Die Zeitgenossen der Sintflut arteten aus mit ‘groß’ und wurden mit ‘groß’ bestraft. Sie arteten aus mit ‘groß’, denn es heißt: und der Herr sah, daß die Bosheit des Menschen groß ward; sie wurden mit ‘groß’ bestraft, denn es heißt: alle Quellen der großen Meerestiefe. R. Joḥanan sagte: Drei von diesen sind zurückgeblieben; die Schlucht von Gader, die Thermen von Tiberjas und die große Quelle von Biram.

יא (בראשית ו, יב) כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ א"ר יוחנן מלמד שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל א"ר אבא בר כהנא וכולם חזרו חוץ מתושלמי

11 Denn alles Fleisch hatte seinen Wandel auf Erden verderbt. R. Joḥanan sagte: Dies lehrt, daß sie Vieh mit Wild und Wild mit Vieh kreuzten, auch alles mit dem Menschen und den Menschen mit allem. R. Abba b. Kahana sagte: Alle [Tiere] sind später davon abgekommen, ausgenommen der Tušalmi.

יב (בראשית ו, ג) ויאמר ה' לנח קץ כל בשר בא לפני א"ר יוחנן בא וראה כמה גדול כחה של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר (בראשית ו, יג) כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ וכתיב (יחזקאל ז, יא) החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם

12 Da sprach Gott zu Noaḥ: Das Ende alles Fleisches ist bei mir beschlossen. R. Joḥanan sagte: Komm und sieh, wie weit die Kraft des Raubes reicht; die Zeitgenossen der Sintflut haben ja alles übertreten, dennoch wurde ihr Urteil erst dann besiegelt, als sie ihre Hand nach fremdem Gute ausgestreckt hatten, denn es heißt: denn die Erde ist voll von Raub durch sie; ich will sie verderben von der Erde. Es heißt: die Gewalttat erhebt sich als Zuchtrute des Unrechtes; nicht von ihnen, nicht von ihrem Getümmel und nicht von ihrer Fülle; und keine Erleichterung bei ihnen.

יג א"ר אלעזר מלמד שזקף עצמו כמקל ועמד לפני הקב"ה ואמר לפניו רבש"ע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם

13 R. Elea͑zar sagte: Dies lehrt, daß [die Gewalttat] sich wie ein Stab aufgerichtet, vor den Heiligen, gepriesen sei er, getreten ist und vor ihm gesprochen hat: Herr der Welt, nicht von ihnen, nicht von ihrem Getümmel und nicht von ihrer Fülle; und keine Erleichterung bei ihnen.

יד (ואף על נח נחתם גזר דין שנא' ולא נח בהם) תנא דבי ר' ישמעאל אף על נח נחתך גזר דין אלא שמצא חן בעיני ה' שנאמר (בראשית ו, ז) נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה'

14 Und auch über Noaḥ war das Urteil besiegelt worden, denn es heißt: und keine Erleichterung [noaḥ] bei ihnen. In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Auch über Noaḥ war das Urteil verhängt worden, nur fand er Gnade in den Augen Gottes; denn es heißt: es reut mich, daß ich sie geschaffen habe; Noaḥ aber fand Gnade in den Augen des Herrn.

טו (בראשית ו, ו) וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ כי אתא רב דימי אמר אמר הקב"ה יפה עשיתי שתקנתי להם קברות בארץ מאי משמע כתיב הכא וינחם ה' וכתיב התם (בראשית נ, כא) וינחם אותם וידבר על לבם

15 Da bereute der Herr, daß er die Menschen geschaffen hatte auf Erden. Als R. Dimi kam, sagte er: Der Heilige, gepriesen sei er, sprach: Ich habe gut getan, daß ich ihnen Gräber auf der Erde bereitet habe. – Wieso geht dies hieraus hervor? – Hier heißt es: bereute, und dort heißt es: er tröstete sie und sprach ihnen zu Herzen.

טז ואיכא דאמרי לא יפה עשיתי שתקנתי להם קברות בארץ כתיב הכא וינחם וכתיב התם (שמות לב, יד) וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו

16 Manche lesen: Ich habe nicht gut getan, daß ich ihnen Gräber auf der Erde bereitet habe. Hier heißt es nämlich: und der Herr bereute, und dort heißt es: und der Herr ließ sich das Unheil gereuen , das er seinem Volke angedroht hatte.

יז (בראשית ו, ט) אלה תולדות נח [נח איש צדיק תמים היה בדורותיו] א"ר יוחנן בדורותיו ולא בדורות אחרים וריש לקיש אמר בדורותיו כ"ש בדורות אחרים

17 Dies ist die Geschichte Noaḥs &c. R. Joḥanan sagte: Nur unter seinen Zeitgenossen, nicht aber in einem anderen Zeitalter. Reš Laqiš sagte: Unter seinen Zeitgenossen, und um so mehr in einem anderen Zeitalter.

יח א"ר חנינא משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ במקומה ריחה נודף שלא במקומה אין ריחה נודף א"ר אושעיא משל דריש לקיש למה הדבר דומה לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת במקומה ריחה נודף וכ"ש במקום הבוסם

18 R. Ḥanina sagte: Die Ansicht R. Joḥanans ist mit folgendem zu vergleichen: Wenn ein F aß mit Wein in einem Essigkeller liegt, so duftet es nur dann, wenn es an dieser Stelle liegt, nicht aber, wenn es an einer anderen Stelle liegt. R. Oša͑ja sagte: Die Ansicht des Reš Laqiš ist mit folgendem zu vergleichen. Wenn eine Flasche mit Parfum an einer schmutzigen Stelle liegend duftet, um wieviel mehr würde sie an einer wohlriechenden Stelle [duften].

יט (בראשית ז, כג) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה

19 Er vertilgte alles Bestehende, was auf dem Erdboden war. Was hat, wenn der Mensch gesündigt hat, das Tier verschuldet!? –

כ תנא משום רבי יהושע בן קרחה משל לאדם שעשה חופה לבנו והתקין מכל מיני סעודה לימים מת בנו עמד (ובלבל) [ופזר] את חופתו אמר כלום עשיתי אלא בשביל בני עכשיו שמת חופה למה לי אף הקב"ה אמר כלום בראתי בהמה וחיה אלא בשביל אדם עכשיו שאדם חוטא בהמה וחיה למה לי

20 Im Namen des R. Jehošua͑ b. Qorḥa wird gelehrt: Ein Gleichnis. Einst fertigte jemand einen Hochzeitsbaldachin für seinen Sohn und besorgte allerlei Speisen für das Gastmahl; als nach Tagen sein Sohn starb, warf er den Baldachin zusammen, indem er sprach: Dies alles habe ich nur für meinen Sohn bereitet; was soll mir nun der Baldachin, wo mein Sohn gestorben ist! Ebenso sprach auch der Heilige, gepriesen sei er: Vieh und Wild habe ich ja nur für den Menschen erschaffen; was sollen mir nun Vieh und Wild, wo der Mensch sündhaft ist.

כא (בראשית ז, כב) מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים

21 Alles, was auf dem Trocknen war, starb. Nicht aber die Fische im Meere.

כב דרש ר' יוסי דמן קסרי מאי דכתיב (איוב כד, יח) קל הוא על פני מים תקולל חלקתם בארץ מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח בהם ואומר להם עשו תשובה ואם לאו הקב"ה מביא עליכם את המבול ומקפה נבלתכם על המים כזיקין שנאמר קל הוא על פני מים ולא עוד אלא שלוקחין מהם קללה לכל באי עולם שנאמר (איוב כד, יח) תקולל חלקתם בארץ

22 R. Jose aus Caesaraea trug vor: Es heißt: leicht ist er auf der Wasserfläche, verflucht wird ihr Erbteil im Lande. Dies lehrt, daß der fromme Noaḥ sie zurechtgewiesen und zu ihnen gesprochen hatte: Tut Buße, denn sonst wird der Heilige, gepriesen sei er, eine Sintflut über euch bringen und eure Leichen wie die Schläuche auf dem Wasser schwimmen lassen. So heißt es auch: leicht ist er auf der Wasserfläche. Und noch mehr, sie werden auch Anlaß werden zu einem Fluchworte für alle, die in die Welt kommen. So heißt es auch: Verflucht wird ihr Erbteil im Lande.

כג לא יפנה דרך כרמים מלמד שהיו מפנים דרך כרמים אמר לו ומי מעכב אמר להם פרידה אחת יש לי להוציא מכם

23 Er schlägt nicht ein den Weg der Weinberge. (Dies lehrt, daß sie den Weg über die Weinberge einschlugen.) Sie sprachen nämlich zu ihm: Was hält ihn denn zurück? Er erwiderte ihnen: Er will sich noch eine Taube aus eurer Mitte holen.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel