Sanhedrin 61

Kapitel 61

א גברא אגברא קא רמית

1 Du weisest auf einen Widerspruch zwischen zwei Personen hin!?

ב נהרדעי אמרי אפילו אחד אומר מנה שחור ואחד אומר מנה לבן מצטרפים

2 Die Nehardee͑nser aber sagten, selbst wenn einer sagt, es war eine schwarze Mine, und einer sagt, es war eine weiße Mine, werden sie vereinigt. –

ג כמאן כרבי יהושע בן קרחה אימר דשמעת ליה לרבי יהושע בן קרחה היכא דלא מכחשו אהדדי היכא דמכחשי אהדדי מי אמר

3 Wohl nach R. Jehošua͑ b. Qorḥa, aber R. Jehošua͑ b. Qorḥa ist ja dieser Ansicht nur dann, wenn sie einander widersprechen, ist er etwa dieser Ansicht auch dann, wenn sie einander nicht widersprechen!? –

ד אלא הוא דאמר כי האי תנא דתניא אמר ר' שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שתי כיתי עדים שאחת אומרת מאתים ואחת אומרת מנה שיש בכלל מאתים מנה

4 Vielmehr, sie sind der Ansicht des Autors der folgenden Lehre: R. Šimo͑n b. Elea͑zar sagte: Die Schule Šammajs und die Schule Hillels streiten nicht über zwei Zeugenpartien, von denen die eine zweihundert [Zuz] sagt, und die andere eine Mine sagt, ob in zweihundert [Zuz] eine Mine enthalten ist,

ה על מה נחלקו על כת אחת שבית שמאי אומרים נחלקה עדותן ובית הלל אומרים יש בכלל מאתים מנה

5 sie streiten nur über eine Zeugenpartie; die Schule Šammajs sagt, die Zeugenaussage sei dann gesprengt, und die Schule Hillels sagt, in zweihundert [Zuz] sei eine Mine enthalten.

ו אחד אומר חבית של יין ואחד אומר חבית של שמן הוה עובדא ואתי לקמיה דרבי אמי חייביה רבי אמי לשלומי ליה חביתא דחמרא מיגו חביתא דמשחא

6 Wenn einer sagt, es war ein Faß mit Wein, und einer sagt, es war ein Faß mit Öl –

ז כמאן כר"ש בן אלעזר אימר דאמר ר"ש [ב"א] היכא דיש בכלל מאתים מנה כי האי גוונא מי אמר

7 einst ereignete sich ein solcher Fall, und als sie vor R. Ami kamen, verurteilte er ihn, ein Faß mit Wein zu bezahlen, das in einem Fasse mit Öl enthalten ist. – Wohl nach R. Šimo͑n b. Elea͑zar; aber R. Šimo͑n ist ja dieser Ansicht da, wo in zweihundert [Zuz] eine Mine enthalten ist, ist er etwa dieser Ansicht auch in diesem Falle!? –

ח לא צריכא לדמי

8 Hier handelte es sich um den Wert.

ט אחד אומר בדיוטא העליונה ואחד אומר בדיוטא התחתונה אמר רבי חנינא מעשה בא לפני רבי וצירף עדותן:

9 Wenn einer sagt, es sei im oberen Stockwerke und einer sagt, es sei im unteren Stockwerke geschehen, – einst ereignete sich, erzählte R. Ḥanina, ein solcher Fall, und als die Angelegenheit vor Rabbi kam, vereinigte er ihre Zeugenaussagen.

י ומניין לכשיצא כו': תנו רבנן מניין לכשיצא לא יאמר הריני מזכה וחבירי מחייבין אבל מה אעשה שחבירי רבו עלי תלמוד לומר (ויקרא יט, טז) לא תלך רכיל בעמך ואומר (משלי יא, יג) הולך רכיל מגלה סוד

10 WOHER, DASS BEI SEINEM FORTGEHEN &C. Die Rabbanan lehrten: Woher, daß er bei seinem Fortgehen nicht sagen dürfe: ich habe zu seinen Gunsten gestimmt und meine Kollegen zu seinen Ungunsten, was aber konnte ich dafür, daß meine Kollegen mich überstimmt haben? Es heißt: du sollst nicht als Verleumder unter deinen Volksgenossen umhergehen; ferner heißt es: Verleumder ist, wer Geheimnisse verrät.

יא ההוא תלמידא דנפיק עליה קלא דגלי מילתא דאיתמר בי מדרשא בתר עשרין ותרתין שנין אפקיה רב אמי מבי מדרשא אמר דין גלי רזיא:

11 Einst wurde von einem Jünger bekannt, daß er etwas verraten hat, was vor zweiundzwanzig Jahren im Lehrhause [vertraulich] gesagt wurde; da entfernte ihn R. Ami aus dem Lehrhause, indem er sagte: Dieser verrät Vertrauliches.

יב <big>מתני׳</big> כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין אמר לו כל ראיות שיש לך הבא מיכן עד שלשים יום מצא בתוך שלשים יום סותר לאחר שלשים יום אינו סותר

12 SOBALD ER EIN NEUES BEWEISSTÜCK BRINGT, WIRD DAS URTEIL UMGESTOSSEN. SAGTE MAN IHM, DASS ER ALLE BEWEISSTÜCKE, DIE ER HAT, BINNEN DREISSIG TAGEN BRINGEN SOLL, SO WIRD [DAS URTEIL], WENN ER SIE INNERHALB DER DREISSIG TAGE BRINGT, UMGESTOSSEN, WENN NACH DREISSIG TAGEN, SO WIRD ES NIGHT UMGESTOSSEN.

יג אמר רשב"ג מה יעשה זה שלא מצא בתוך שלשים ומצא לאחר שלשים

13 R. ŠIMO͑N B. GAMLIÉL SPRACH: WAS KANN DIESER DAFÜR, DASS ER NIGHT INNERHALB DER DREISSIG TAGE, SONDERN ERST NACH DEN DREISSIG TAGEN GEFUNDEN HAT!?

יד אמר לו הבא עדים ואמר אין לי עדים אמר הבא ראיה ואמר אין לי ראיה ולאחר זמן הביא ראיה ומצא עדים הרי זה אינו כלום

14 SAGTE MAN ZU IHM, DASS ER ZEUGEN BRINGE, UND ERWIDERTE ER, ER HABE KEINE ZEUGEN, DASS ER EINEN BEWEIS BRINGE, UND ERWIDERTE ER, ER HABE KEINEN BEWEIS, SO SIND, WENN ER NACH EINER ZEIT EINEN BEWEIS BRINGT ODER ZEUGEN FINDET, DIESE UNGÜLTIG.

טו אמר רשב"ג מה יעשה זה שלא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים לא היה יודע שיש לו ראיה ומצא ראיה

15 R. ŠIMO͑N B. GAMLIÉL SPRACH: WAS KANN DIESER DAFÜR, DASS ER NICHT WÜSSTE, DASS ER ZEUGEN HAT, UND DOCH WELCHE GEFUNDEN HAT, DASS ER NICHT WUSSTE, DASS ER EINEN BEWEIS HAT, UND DOCH EINEN GEFUNDEN HAT!?

טז ראה שמתחייב בדין ואמר קרבו פלוני ופלוני ויעידוני או שהוציא ראיה מתחת פונדתו הרי זה אינו כלום:

16 WENN ER ABER, NACHDEM ER EINGESEHEN HAT, DASS ER VERLIERT, SAGT, DASS MAN N. UND N. VORTRETEN LASSE, DIE FÜR IHN ZEUGEN MÖGEN, ODER DAS BEWEISSTÜCK AUS SEINER GÜRTEL-TASCHE HERVORHOLT, SO SIND SIE UNGÜLTIG.

יז <big>גמ׳</big> אמר רבה בר רב הונא הלכה כרשב"ג ואמר רבה בר רב הונא אין הלכה כדברי חכמים

17 GEMARA. Rabba b. R. Hona sagte: Die Halakha ist wie R. Šimo͑n b. Gamliél. Ferner sagte Rabba b. R. Hona: Die Halakha ist nicht wie die Weisen. –

יח פשיטא כיון דאמר הלכה כרשב"ג ממילא ידענא דאין הלכה כחכמים

18 Selbstverständlich, wenn er sagt, die Halakha sei wie R. Šimo͑n b. Gamliél, so weiß ich ja schon, daß die Halakha nicht wie die Weisen sei!? –

יט מהו דתימא הני מילי לכתחילה אבל דיעבד שפיר דמי קמ"ל דאי עביד מהדרינן ליה:

19 Man könnte glauben, nur von vornherein [entscheide man nicht nach diesen], wenn es aber bereits geschehen ist, bleibe es dabei, so lehrt er uns, daß, wenn es bereits geschehen ist, man die Entscheidung aufhebe.

כ אמר לו הבא עדים כו' אמר רשב"ג כו': אמר רבה בר רב הונא א"ר יוחנן הלכה כדברי חכמים ואמר רבה בר רב הונא אמר רבי יוחנן אין הלכה כרשב"ג

20 SAGTE MAN ZU IHM, DASS ER ZEUGEN BRINGE &C. R. ŠIMO͑N B. GAMLIÉL SPRACH &C. Rabba b. R. Hon a sagte im Namen R. Joḥanans: Die Halakha ist wie die Weisen. Ferner sagte Rabba b. R. Hona im Namen R. Joḥanans: Die Halakha ist nicht wie R. Šimo͑n b. Gamliél. –

כא פשיטא כיון דאמר הלכה כדברי חכמים ממילא ידענא דאין הלכה כרשב"ג

21 Selbstverständlich, wenn er sagt, die Halakha sei wie die Weisen, so weiß ich ja schon, daß sie nicht wie R. Šimo͑n b. Gamliél sei!? –

כב הא קמ"ל דבההיא אין הלכה כרשב"ג הא בכולהו הלכה כרשב"ג

22 Folgendes lehrt er uns: nur hierbei ist die Halakha nicht wie R. Šimo͑n b. Gamliél, sonst aber ist überall die Halakha wie R. Šimo͑n b. Gamliél.

כג לאפוקי מהא דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה

23 Dies schließt also das aus, was Rabba b. Bar Ḥana im Namen R. Joḥanans gesagt hat, daß nämlich überall, wo R. Šimo͑n b. Gamliél etwas in unserer Mišna lehrt, die Halakha wie er sei, ausgenommen [die Lehren] vom Bürgen, vom Ereignis in Çajdan und vom nachträglichen Beweise.

כד ההוא ינוקא דתבעוהו לדינא קמיה דרב נחמן א"ל אית לך סהדי א"ל לא אית לך ראיה א"ל לא חייביה רב נחמן

24 Einst wurde ein Kind beim Gerichte R. Naḥmans verklagt, und er fragte ihn: Hast du Zeugen? Dieser erwiderte: Nein. – Hast du ein Beweisstück? Dieser erwiderte: Nein. Hierauf verurteilte ihn R. Naḥman.

כה הוה קא בכי ואזיל שמעוהו הנך אינשי אמרו ליה אנן ידעינן במילי דאבוך אמר רב נחמן בהא אפילו רבנן מודו דינוקא במילי דאבוה לא ידע

25 Da ging er fort und weinte. Als die Leute ihn [weinen] hörten, sprachen sie zu ihm: Wir kennen die Verhältnisse deines Vaters. Daraufhin sprach R. Naḥman: In diesem Falle pflichten auch die Rabbanan bei, denn das Kind kannte die Verhältnisse seines Vaters nicht.

כו ההיא איתתא דנפק שטרא מתותי ידה אמרה ליה ידענא בהאי שטרא דפריע הוה הימנה רב נחמן

26 Einst wurde ein aus der Hand einer Frau kommender Schuldschein präsentiert, und sie sagte, sie wisse, daß er bezahlt sei. R. Naḥman glaubte ihr dies.

כז אמר ליה רבא לרב נחמן כמאן כרבי דאמר אותיות נקנות במסירה

27 Da sprach Raba zu R. Naḥman: Also nach Rabbi, welcher sagt, Schriftstücke werden durch die Übergabe geeignet.

כח אמר ליה שאני הכא דאי בעיא קלתיה

28 Dieser erwiderte: Anders ist es hierbei, denn wenn sie wollte, könnte sie ihn ja verbrennen.

כט איכא דאמרי לא הימנה רב נחמן אמר ליה רבא לרב נחמן והא אי בעיא

29 Manche sagen, R. Naḥman habe es ihr nicht geglaubt, und Raba sprach zu R. Naḥman: Wenn sie wollte,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel