Sanhedrin 70

Kapitel 70

א ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא

1 und hört, daß ihm jemand gestorben sei, verunreinige sich an der Leiche, so heißt es, daß er sich nicht verunreinige.

ב יכול כשם שאינו מטמא לאחותו כך אינו מטמא למת מצוה ת"ל ולאחותו לאחותו הוא דאינו מטמא אבל מטמא למת מצוה

2 Man könnte nun glauben, wie er sich an seiner Schwester nicht verunreinigen darf, dürfe er sich ebenso an einem Pflichttoten nicht verunreinigen, so heißt es: an seiner Schwester, an seiner Schwester darf er sich nicht verunreinigen, wohl aber darf er sich an einem Pflichttoten verunreinigen. –

ג שבת שנידחת מפני עבודה אינו דין שתהא קבורת מת מצוה דוחה אותה

3 Um wieviel mehr sollte der Šabbath, der durch den Tempeldienst verdrängt wird, durch die Bestattung eines Pflichttoten verdrängt werden!

ד א"ל רציחה תוכיח שדוחה את העבודה ואינה דוחה את השבת

4 Dieser erwiderte ihm: Die Hinrichtung beweist [das Entgegengesetzte]: sie verdrängt den Tempeldienst, nicht aber den Šabbath. –

ה רציחה גופה תדחה את השבת מק"ו מה עבודה שדוחה את השבת רציחה דוחה אותה שנאמר (שמות כא, יד) מעם מזבחי תקחנו למות שבת שנידחת מפני עבודה אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה

5 Sollte doch [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere gefolgert werden, daß auch die Todesstrafe den Šabbath verdränge: wenn der Tempeldienst, der den Šabbath verdrängt, durch die Hinrichtung verdrängt wird, wie es heißt: du sollst ihn von meinem Altar wegholen, damit er hingerichtet werde, um wieviel mehr sollte der Šabbath, der durch den Tempeldienst verdrängt wird, durch die Hinrichtung verdrängt werden!

ו אמר רבא כבר פסקה תנא דבי ר' ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל (שמות לה, ג) לא תבערו אש מה ת"ל

6 Raba erwiderte: Dies hat der Autor aus der Schule R. Jišma͑éls bereits entschieden, denn in der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Ihr sollt kein Feuer anzünden; was lehrt dies? –

ז מה ת"ל אי לר' יוסי ללאו יצאת אי לרבי נתן לחלק יצאת כדתניא הבערה ללאו יצאת דברי ר' יוסי ר' נתן אומר לחלק יצאת

7 Dies lehrt ja nach R. Jose das Verbot und nach R. Nathan die Teilung!? Es wird nämlich gelehrt: Das Feueranzünden wurde wegen des Verbotes herausgegriffen – so R. Jose; R. Nathan sagt, wegen der Teilung.

ח אלא אמר רבא תנא מושבות קשיא ליה מושבות מה ת"ל מכדי שבת חובת הגוף היא וחובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחו"ל (שמות לה, ג) מושבות דכתב רחמנא למה לי

8 Vielmehr, erwiderte Raba, dem Autor ist [das Wort] Wohn-orten aufallend: was lehrt [das Wort] Wohnorten; merke, das Šabbath-Gesetz ist ja von der Person bedingt, und von der Person bedingte Pflichten haben ja Geltung sowohl im Lande als auch außerhalb des Landes. Wozu schrieb der Allbarmherzige [das Wort] Wohnorten?

ט משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפי שנאמר (דברים כא, כב) כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת שומע אני בין בחול בין בשבת והא מה אני מקיים (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממיתת בית דין או אינו אלא אפי' מיתת ב"ד ומה אני מקיים והומת בחול אבל לא בשבת או אינו אלא אפילו בשבת

9 Dies erklärte ein Schüler im Namen R. Jišma͑éls: Es beißt: wenn einer ein todeswürdiges Verbrechen begangen hat, so werde er hingerichtet, somit könnte man glauben, sowohl am Wochentage als auch am Šabbath, und [die Worte] wer ihn entweiht, soll sterben, seien auf andere Verrichtungen außer der gerichtlichen Todesstrafe zu beziehen. Oder aber: auch auf die gerichtliche Todesstrafe, und [die Worte] werde hingerichtet erkläre man: am Wochentage und nicht am Šabbath. Oder aber: auch am Šabbath,

י ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ולהלן הוא אומר (במדבר לה, כט) והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם מה מושבות האמור להלן ב"ד אף מושבות האמור כאן בית דין ואמר רחמנא לא תבערו אש בכל מושבותיכם

10 daher heißt es hier: ihr sollt kein Feuer anzünden in all euern Wohnorten, wie es auch dort heißt: dies soll euch zur Rechtssatzung sein für eure Geschlechter in all euren Wohnorten, wie es dort, wo es Wohnorte beißt, gerichtliche Handlungen sind, ebenso sind es auch hier, wo es Wohnorte heißt, gerichtliche Handlungen, und der Allbarmherzige sagt: ihr sollt kein Feuer anzünden in all euren Wohnorten.

יא אמר אביי השתא דאמרת אין רציחה דוחה את השבת אין רציחה דוחה את העבודה מקל וחומר ומה שבת שנידחית מפני העבודה אין רציחה דוחה אותה עבודה שהיא דוחה את השבת אינו דין שלא תהא רציחה דוחה אותה

11 Abajje sprach: Jetzt nun, wo du ausgeführt hast, die Todesstrafe verdränge den Šabbath nicht, ist [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern, daß die Hinrichtung auch den Tempeldienst nicht verdränge: wenn der Šabbath, der durch den Tempeldienst verdrängt wird, durch die Hinrichtung nicht verdrängt wird, um wieviel weniger wird der Tempeldienst, der den Šabbath verdrängt, durch die Hinrichtung verdrängt.

יב אלא הא דכתיב מעם מזבחי תקחנו למות ההוא לקרבן יחיד דלא דחי שבת

12 Wenn es aber heißt: du sollst ihn von meinem Altar wegholen, damit er hingerichtet werde, so bezieht sich dies auf ein Privatopfer, das den Šabbath nicht verdrängt.

יג אמר רבא (אי הכי) לא תהא רציחה דוחה קרבן יחיד מק"ו

13 Raba sprach: Demnach ist ja [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern, daß die Hinrichtung das Privatopfer nicht verdränge:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel