Shabbat 173

Kapitel 173

א בתלתא אמר להו מצות הגבלה בארבעה עבוד פרישה ורבנן סברי בתרי בשבא איקבע ירחא בתרי בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא בתלתא אמר להו ואתם תהיו לי בארבעה אמר להו מצות הגבלה בה' עבוד פרישה מיתיבי (שמות יט, י) וקדשתם היום ומחר קשיא לר' יוסי

1 am Dienstag ordnete er ihnen das Gebot von der Abgrenzung an und am Mittwoch zogen sie sich von ihren Frauen zurück. Die Rabbanan sind der Ansicht, der Neumond sei am Montag festgesetzt worden, jedoch sprach er zu ihnen am Montag nichts, wegen der Reisemüdigkeit, am Dienstag sprach er zu ihnen: ihr sollt mir werden, am Mittwoch ordnete er ihnen das Gebot von der Abgrenzung an und am Donnerstag zogen sie sich von ihren Frauen zurück. Man wandte ein: Ihr sollt euch heute und morgen heilig halten; dies ist ja ein Einwand gegen R. Jose!? –

ב אמר לך ר' יוסי יום אחד הוסיף משה מדעתו דתניא ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו הוסיף יום אחד מדעתו ופירש מן האשה ושבר את הלוחות

2 R. Jose kann dir erwidern: Moše fügte aus eigenem Ermessen einen Tag hinzu. Es wird nämlich gelehrt: Dreierlei tat Moše aus eigenem Ermessen, und der Heilige, gepriesen sei er, stimmte ihm bei. Er fügte aus eigenem Ermessen einen Tag hinzu, er zog sich von seiner Frau zurück, und er zerbrach die Bundestafeln. –

ג הוסיף יום אחד מדעתו מאי דריש היום ומחר היום כמחר מה למחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה דהאידנא נפקא ליה ש"מ תרי יומי לבר מהאידנא ומנלן דהסכים הקב"ה על ידו דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא

3 Worauf stützte er sich, einen Tag hinzuzufügen? – ‘Heute und morgen’; heute wie morgen: wie morgen mit der [vorangehenden] Nacht, ebenso heute mit der [vorangehenden] Nacht, und die Nacht des laufenden Tages war ja bereits vorüber. Also zwei Tage außer dem laufenden. – Woher, daß der Heilige, gepriesen sei er, ihm zugestimmt hat? – Die Göttlichkeit ließ sich erst am Šabbath morgens nieder. –

ד ופירש מן האשה מאי דריש נשא קל וחומר בעצמו אמר ומה ישראל שלא דברה שכינה עמהן אלא שעה אחת וקבע להן זמן אמרה תורה (שמות יט, יא) והיו נכונים וגו' אל תגשו אני שכל שעה ושעה שכינה מדברת עמי ואינו קובע לי זמן על אחת כמה וכמה ומנלן דהסכים הקב"ה על ידו דכתיב (דברים ה, כו) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם וכתיב בתריה ואתה פה עמוד עמדי ואית דאמרי (במדבר יב, ח) פה אל פה אדבר בו

4 Worauf stützte er sich, sich von seiner Frau zurückzuziehen? – Er folgerte [einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere, indem er sprach: Der Heilige, gepriesen sei er, sprach ja mit den Jisraéliten nur eine Stunde, auch setzte er ihnen dafür eine Zeit fest, dennoch sagte die Tora: bereitet euch vor &c. nähert euch nicht, um wieviel mehr ich, wo die Göttlichkeit mit mir zu jeder Stunde spricht und mir vorher keine Zeit festsetzt. – Woher, daß der Heilige, gepriesen sei er, ihm zugestimmt hat? – Es heißt: geh, sprich zu ihnen: Kehret nach eueren Zelten zurück, darauf folgt: du aber bleibe hier bei mir stehen. Manche sagen, [hieraus:] von Mund zu Mund rede ich mit ihm. –

ה שבר את הלוחות מאי דריש אמר ומה פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות אמרה תורה (שמות יב, מג) וכל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה [כאן] וישראל מומרים על אחת כמה וכמה ומנלן דהסכים הקב"ה על ידו שנאמר (שמות לד, א) אשר שברת ואמר ר"ל יישר כחך ששיברת

5 Worauf stützte er sich, die Bundestafeln zu zerbrechen? – Er sprach: Wenn die Tora vom Pesaḥopfer, das nur eines von den sechshundertdreizehn Geboten ist, gesagt hat: kein Fremder darf es essen, um wieviel mehr ist die Tora den Jisraéliten verboten, wo sie alle abtrünnig sind. – Woher, daß der Heilige, gepriesen sei er, ihm zugestimmt hat? – Es heißt: die du zerbrochen hast, und Reš Laqiš erklärte: Dank dir, daß du sie zerbrochen hast. –

ו ת"ש (שמות יט, יא) והיו נכונים ליום השלישי קשיא לר' יוסי הא אמרינן יום אחד הוסיף משה מדעתו ת"ש שלישי שלישי בחדש ושלישי בשבת קשיא לרבנן אמרי לך רבנן הא מני ר' יוסי היא

6 Komm und höre: Sie sollen zum dritten Tage bereit sein. Dies ist ja ein Einwand gegen R. Jose!? – Wir sagten ja bereits, daß Moše aus eigenem Ermessen einen Tag hinzugefügt hat. – Komm und höre: Der dritte, der dritte des Monats und der dritte der Woche. Dies ist ja ein Einwand gegen die Rabbanan!? – Die Rabbanan können dir erwidern, hier sei die Ansicht R. Joses vertreten. –

ז שלישי למאי לכדתניא (שמות יט, ח) וישב משה את דברי העם אל ה' וכתיב ויגד משה את דברי העם אל ה'

7 Wovon der dritte? – Wie gelehrt wird: Und Moše erwiderte dem Herrn die Worte des Volkes; ferner heißt es: und Moše erzählte dem Herrn die Worte des Volkes.

ח מה אמר לו הקב"ה למשה ומה אמר להם משה לישראל ומה אמרו ישראל למשה ומה השיב משה לפני הגבורה זו מצות הגבלה דברי ר' יוסי בר יהודה רבי אומר בתחילה פירש עונשה דכתיב וישב משה דברים שמשבבין דעתו של אדם ולבסוף פירש מתן שכרה דכתיב ויגד משה דברים שמושכין לבו של אדם כאגדה ואיכא דאמרי בתחילה פירש מתן שכרה דכתיב וישב משה דברים שמשיבין דעתו של אדם ולבסוף פירש עונשה דכתיב ויגד משה דברים שקשין לאדם כגידין

8 Was sprach der Heilige, gepriesen sei er, zu Moše? Was sprach Moše zu Jisraél? Was sprach Jisraél zu Moše? Was berichtete Moše der Allmacht? Das ist das Gebot von der Abgrenzung – so R. Jose b. Jehuda. Rabbi sagte: Zuerst hatte er ihnen die Strafandrohungen auseinandergesetzt, denn es heißt: und Moše erwiderte, Dinge, die dem Gemüte des Menschen widrig sind, und später setzte er ihnen die Belohnungen auseinander, denn es heißt: und Moše erzählte, Dinge, die das Herz des Menschen wie eine Erzählung anziehen. Manche sagen: Zuerst hatte er ihnen die Belohnungen auseinandergesetzt, denn es heißt: und Moše erwiderte, nämlich Dinge, die das Herz des Menschen beruhigen, und später setzte er ihnen die Strafandrohungen auseinander, denn es heißt: und Moše erzählte, nämlich Dinge, die für den Menschen herb sind, wie Wermut. –

ט תא שמע ששי ששי בחודש ששי בשבת קשיא לרבנן הא נמי רבי יוסי היא ששי למאי רבא אמר

9 Komm und höre: Der sechste, der sechste des Monats und der sechste der Woche. Dies ist ja ein Einwand gegen die Rabbanan!? – Hier ist ebenfalls die Ansicht R. Joses vertreten. – Wovon der sechste? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel