Shabbat 263

Kapitel 263

א שכן אם עבר זמנה בטלה אלא היינו טעמא דרבי אליעזר דאמר קרא (ויקרא יב, ג) וביום השמיני ימול בשר ערלתו ואפילו בשבת

1 wohl jene, die, wenn die festgesetzte Zeit vorüber ist, keine Geltung mehr haben. – Vielmehr, folgendes ist der Grund R. Elie͑zers: die Schrift sagt: Am achten Tage soll seine Vorhaut beschnitten werden, auch am Šabbath. –

ב וליכתוב רחמנא במילה וליתו הנך וליגמור מיניה משום דאיכא למיפרך מה למילה שכן נכרתו עליה שלש עשרה בריתות:

2 Sollte es der Allbarmherzige von der Beschneidung gelehrt haben, von der man es hinsichtlich jener folgern könnte!? – Man könnte einwenden: wohl die Beschneidung, wegen der dreizehn Bündnisse geschlossen wurden.

ג ע"כ לא פליגי רבנן עליה אלא במכשירי מילה אבל מילה גופה דברי הכל דוחה שבת מנלן אמר עולא הלכה וכן אמר רבי יצחק הלכה

3 Die Rabbanan streiten gegen [R. Elie͑zer] nur hinsichtlich der Erfordernisse zur Beschneidung, alle stimmen jedoch überein, daß die Beschneidung selbst den Šabbath verdrängt. Woher dies? U͑la erwiderte: Dies ist eine überlieferte Halakha. Ebenso sagte R. Jiçḥaq, es sei eine überlieferte Halakha.

ד מיתיבי מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת רבי אלעזר בן עזריה אומר מה מילה שהיא אחת מאיבריו של אדם דוחה את השבת קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת

4 Man wandte ein: Woher, daß die Lebensrettung den Šabbath verdrängt? Dies erklärte R. Elea͑zar b. A͑zarja: Wenn die Beschneidung, die nur an einem Gliede des Menschen vorgenommen wird, den Šabbath verdrängt, so ist [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern, daß die Lebensrettung den Šabbath verdrängt.

ה ואי סלקא דעתך הלכה קל וחומר מהלכה מי אתי והתניא אמר לו רבי אלעזר (בן עזריה) עקיבא עצם כשעורה מטמא הלכה ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה

5 Wieso kann, wenn du sagst, dies sei eine überlieferte Halakha, von einer Halakha [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere gefolgert werden!? Es wird nämlich gelehrt: R. Elea͑zar b. A͑zarja sprach zu ihm: A͑qiba, die Verunreinigung durch einen gerstengroßen Knochen [eines Leichnams] ist eine überlieferte Halakha, und die Verunreinigung durch ein Viertellog Blut [eines Leichnams] soll durch [einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere gefolgert werden, aber man kann von einer überlieferten Halakha keinen [Schluß vom] Leichteren auf das Schwerere folgern.

ו אלא אמר רבי אלעזר אתיא אות אות

6 Vielmehr, sagte R. Elea͑zar, dies ist aus [dem Worte] Zeichenzu folgern. –

ז אלא מעתה תפילין דכתיב בהן אות לידחי שבת

7 Demnach sollten auch die Tephillin den Šabbath verdrängen, bei denen es ebenfalls Zeichen heißt!? –

ח אלא אתיא ברית ברית

8 Vielmehr, es ist [aus dem Worte] Bündniszu folgern. –

ט גדול דכתיב ביה ברית לידחי שבת

9 Demnach sollte auch [die Beschneidung] eines Erwachsenen, bei der es ebenfalls Bündnis heißt, den Šabbath verdrängen!? –

י אלא אתיא דורות דורות

10 Vielmehr, dies ist aus [dem Worte] Geschlechtzu folgern. –

יא ציצית דכתיב ביה דורות לידחי שבת

11 Demnach sollte auch das Çiçithgebot, bei dem es ebenfalls Geschlecht heißt, den Šabbath verdrängen!?

יב אלא אמר רב נחמן בר יצחק דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות לאפוקי הנך דחד חד הוא דכתיב בהן

12 Vielmehr, erklärte R. Naḥman b. Jiçḥaq, man folgere hinsichtlich dessen, wobei es Zeichen, Bündnis und Geschlecht heißt, von dem, wobei es Zeichen, Bündnis und Geschlecht heißt, während bei jenen nur eines [dieser Worte] gebraucht wird.

יג ור' יוחנן אמר אמר קרא ביום ביום אפילו בשבת

13 R. Joḥanan erwiderte: Die Schrift sagt: am [achten] Tage, am Tage, auch am Šabbath.

יד אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן אלא מעתה מחוסרי כפרה דכתיב בהו ביום הכי נמי דדחו שבת ההוא מיבעי ליה ביום ולא בלילה

14 Reš Laqiš sprach zu R. Joḥanan: Demnach sollten auch [die Opfer] derer, die der Sühne benötigen, bei denen es ebenfalls Tagheißt, den Šabbath verdrängen!? — Bei diesen deutet dies darauf, daß es nur am Tage und nicht nachts zu erfolgen hat. —

טו האי נמי מיבעי ליה ביום ולא בלילה ההוא מבן שמנת ימים נפקא

15 Demnach sollte es auch [bei der Beschneidung] darauf deuten, daß es nur am Tage und nicht nachts zu erfolgen habe!? — Dies geht aus [den Worten] acht Tage althervor. —

טז האי נמי מביום צוותו נפקא

16 Auch bei jenen geht es ja aus [den Worten:] am Tage, da er ihm befohlen hat, hervor!? —

יז אע"ג דנפקא מביום צוותו אצטריכא סד"א הואיל וחס רחמנא עליה לאתויי בדלות בלילה נמי ליתי קמ"ל

17 Obgleich es aus [den Worten:] am Tage, da er ihm befohlen hat, hervorgeht, ist es dennoch [hervorzuheben] nötig; man könnte glauben, daß diese, da der Allbarmherzige sie bei Armut geschont hat, [ihre Opfer] auch nachts darbringen dürfen, so lehrt er uns.

יח מתקיף לה רבינא אלא מעתה יהא זר כשר בהן ויהא אונן כשר בהן הא אהדריה קרא

18 Rabina wandte ein: Demnach sollte bei diesen auch ein Laie und ein Trauernder zulässig sein!? — Die Schrift hat sie ja wieder eingeschlossen.

יט רב אחא בר יעקב אמר אמר קרא שמיני שמיני אפילו בשבת

19 R. Aḥa b. Ja͑qob erklärte: Die Schrift sagt: am achten, am achten, auch am Šabbath. — [Das Wort] am achten ist ja dazu nötig, den siebenten auszuschließen!? —

כ האי שמיני מיבעי ליה למעוטי שביעי שביעי מבן שמנת ימים נפקא

20 Hinsichtlich des siebenten geht es hervor aus [den Worten]: acht Tage alt. —

כא ואכתי מיבעי ליה חד למעוטי שביעי וחד למעוטי תשיעי דאי מחד הוה אמינא שביעי הוא דלא מטא זמניה אבל משמיני ואילך זמניה הוא אלא מחוורתא כדרבי יוחנן

21 Aber immerhin ist ja eines nötig, um den siebenten Tag auszuschließen, und eines, um den neunten auszuschließen. Wenn nur eines vorhanden wäre, könnte man glauben, am siebenten nicht, weil die Zeit [zur Beschneidung] noch nicht herangereicht ist, vom achten ab aber habe sie begonnen!? — Am richtigsten ist vielmehr die Erklärung R. Joḥanans.

כב תניא כוותיה דרבי יוחנן ודלא כרב אחא בר יעקב שמיני ימול אפילו בשבת ומה אני מקיים (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממילה או אינו אלא אפי' מילה ומה אני מקיים שמיני ימול חוץ משבת ת"ל ביום אפילו בשבת

22 Es gibt eine Lehre übereinstimmend mit R. Joḥanan, gegen R. Aḥa b. Ja͑qob. Am achten ist zu beschneiden, auch am Šabbath. Wie aber halte ich aufrecht [die Worte:] wer ihn entweiht, soll sterben? Dies bezieht sich auf andere Arbeiten außer der Beschneidung. Vielleicht aber umgekehrt: Dies bezieht sich auch auf die Beschneidung, und (die Worte): am achten ist zu beschneiden, sind zu verstehen, außer am Šabbath!? Daher heißt es: am Tage, auch am Šabbath.

כג אמר רבא האי תנא מעיקרא מאי קא ניחא ליה ולבסוף מאי קא קשיא ליה

23 Raba sprach: Was veranlaßte anfangs diesen Tanna zu seiner Erklärung, und was veranlaßte ihn später zu seinem Einwurfe? —

כד הכי קאמר שמיני ימול אפילו בשבת ומה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר מלאכו' חוץ ממילה אבל מילה דחיא

24 Er lehrte wie folgt: Am achten ist zu beschneiden, auch am Šabbath. Wie aber halte ich aufrecht [die Worte:] wer ihn entweiht, soll sterben? Dies bezieht sich auf andere Arbeiten, außer der Beschneidung. Die Beschneidung aber verdrängt ihn,

כה מ"ט ק"ו הוא ומה צרע' שדוחה את העבודה

25 denn es ist [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern: der Aussatz verdrängt ja den Tempeldienst

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel