Shabbat 48

Kapitel 48

א ולית הילכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דא"ר יהושע בן לוי יום הכפורים שחל להיות בשבת המתפלל נעילה צריך להזכיר של שבת יום הוא שנתחייב בארבע תפלות

1 Die Halakha ist aber nicht wie all diese Lehren, sondern wie R. Jehošua͑ b. Levi gesagt hat: Wenn der Versöhnungstag auf einen Šabbath fällt, so muß man des Šabbaths im Schlußgebete erwähnen, weil an diesem Tage vier Gebete zu verrichten sind. –

ב קשיא הילכתא אהילכתא אמרת הילכתא כריב"ל וקיימא לן הילכתא כרבא דאמר רבא יו"ט שחל להיות בשבת שליח ציבור היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב שאילמלא שבת אין שליח צבור יורד ערבית ביו"ט

2 Eine Halakha widerspricht ja der anderen: du sagst, die Halakha sei, wie R. Jehošua͑ b. Levi, dagegen ist es feststehend, daß die Halakha wie Raba ist, welcher sagt, wenn ein Fest auf einen Šabbath fällt, brauche der Vorbeter, der vor das Betpult tritt, im Abendgebete des Festes nicht zu erwähnen, denn wenn nicht der Šabbath, würde der Vorbeter am Feste nicht zum Abendgebete vortreten!? –

ג הכי השתא התם בדין הוא דאפילו בשבת נמי לא צריך ורבנן הוא דתקוני משום סכנה אבל הכא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות:

3 Es ist ja nicht gleich; da brauchte man es eigentlich auch am Šabbath nicht, hätten die Rabbanan es nicht wegen der Gefahr angeordnet, hierbei aber sind an diesem Tage vier Gebete zu verrichten.

ד ולא באליה כו': חכמים היינו תנא קמא איכא בינייהו דרב ברונא אמר רב ולא מסיימי:

4 KEIN SCHWANZFETT &C. Die Weisen sagen ja dasselbe, was der erste Tanna!? – Ein Unterschied besteht zwischen ihnen bezüglich der Lehre des R. Beruna im Namen Rabhs. Es ist aber nicht bekannt.

ה <big>מתני׳</big> אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט רבי ישמעאל אומר אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת וחכמים מתירין בכל השמנים בשמן שומשמין בשמן אגוזים בשמן צנונות בשמן דגים בשמן פקועות בעטרן ובנפט ר' טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד:

5 MAN DARF AM FESTE KEIN VERBRENN-ÖL BRENNEN. R. JIŠMA͑ÉL SAGT, MAN DÜRFE WEGEN DER EHRUNG DES ŠABBATHS KEIN TEERÖL BRENNEN. DIE WEISEN ERLAUBEN ALLE ÖLE: SESAMÖL, NUSSÖL, RETTICHÖL, FISCHTRAN, ÖL WILDER GURKEN, TEERÖL UND NAPHTA. R. TRYPHON SAGT, MAN DÜRFE NICHTS ANDERES ALS OLIVENÖL BRENNEN.

ו <big>גמ׳</big> מ"ט לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט מנהני מילי אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה אמר קרא (שמות יב, י) ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר שאין ת"ל עד בקר מה ת"ל עד בקר בא הכתוב ליתן לו בקר שני לשריפתו

6 GEMARA. Aus welchem Grunde? – Weil man nicht am Feste Heiliges verbrennen darf. – Woher dies? – Ḥizqija sagte, auch wurde es in der Schule Ḥizqijas gelehrt: Die Schrift sagt: ihr sollt nichts davon bis zum Morgen übrig lassen; was davon bis zum Morgen übrig bleibt; [die Worte] bis zum Morgen brauchen ja nicht wiederholt zu werden, und wenn sie dennoch wiederholt werden, so gibt dir der Schriftvers zum Verbrennen noch einen zweiten Morgen.

ז אביי אמר אמר קרא (במדבר כח, י) עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביו"ט

7 Abajje erwiderte: Die Schrift sagt: ein Brandopfer von Šabbath zu Šabbath; nicht aber ein Brandopfer des Wochentages zum Šabbath, noch ein Brandopfer des Wochentages am Feste.

ח רבא אמר אמר קרא (שמות יב, טז) הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשירין לבדו ולא מילה שלא בזמנה דאתיא בק"ו

8 Raba erwiderte: Die Schrift sagt: nur das allein dürft ihr bereiten; nur das, aber keine Werkzeuge; allein, nicht aber eine außerzeitliche Beschneidung, hinsichtlich welcher man sonst [einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere folgern würde.

ט רב אשי אמר (שבת) (ויקרא כג, ג) שבתון

9 R. Aši erwiderte: Ein Ruhetag,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel