Shabbat 95

Kapitel 95

א אסוקי הבלא דזיתים מסקי הבלא דשומשמין לא מסקי הבלא
1 Hitze aufsteigen aber lassen nur Oliventrester, Sesamtrester lassen keine Hitze aufsteigen.
ב רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא חזיוה לההוא עבדא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא נזהיה רבה א"ל ר' זירא מאי שנא ממיחם על גבי מיחם א"ל התם אוקומי קא מוקים הכא אולודי קא מוליד
2 Rabba und R. Zera kehrten beim Exilarchen ein und sahen einen Knecht einen Krug auf die Öffnung eines Kessels hinstellen; da schrie ihn Rabba an. Darauf sprach R. Zera zu ihm: Womit ist dies anders, als [das Aufstellen] eines Kessels auf einen Kessel? Dieser erwiderte: Dieser erhält nur die [Wärme], während sie hierbei erzeugt wird.
ג הדר חזייה דפרס דסתודר אפומיה דכובא ואנח נטלא עילויה נזהיה רבה א"ל ר' זירא אמאי אמר ליה השתא חזית לסוף חזייה דקא מעצר ליה א"ל מאי שנא מפרונקא א"ל התם לא קפיד עילויה הכא קפיד עילויה:
3 Später sah er ihn ein Kopftuch über die Öffnung einer Kufe ausbreiten und ein Schöpfgefäß darüber legen; da schrie ihn Rabba an. Darauf sprach R. Zera zu ihm: Warum? Dieser erwiderte: Jetzt wirst du sehen. Hierauf sah er, wie jener es ausdrückte. Da sprach er: Womit ist dies anders, als ein altes Kleidungsstück? Dieser erwiderte: Da achtet man nicht darauf, hierbei achtet man darauf.
ד ולא בתבן: בעא מיניה רב אדא בר מתנה מאביי מוכין שטמן בהן מהו לטלטלן בשבת
4 N<small>ICHT IN</small> S<small>TROH</small>. R. Ada b. Mathna fragte Abajje: Darf man Watte, darin man [Speisen] warmgestellt hat, am Šabbath fortbewegen?
ה א"ל וכי מפני שאין לו קופה של תבן עומד ומפקיר קופה של מוכין
5 Dieser erwiderte: Würde jemand denn, weil ihm ein Haufen Stroh fehlt, einen Haufen Watte preisgeben!? —
ו לימא מסייע ליה טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר ובלשונות של ארגמן ובמוכין ואין מטלטלין אותן
6 Es wäre anzunehmen, daß folgendes eine Stütze für ihn ist: Man darf in Wollflocken, in Wollflieden, in Purpurstreifen oder in Watte warmstellen, und man darf sie nicht fortbewegen. —
ז אי משום הא לא איריא הכי קאמר אם לא טמן בהן אין מטלטלין אותן
7 Wenn nur dies, so ist dies nichts, denn er meint es wie folgt: hat man darin nicht warmgestellt, so darf man sie nicht fortbewegen. — Wozu braucht er dies demnach zu lehren? —
ח אי הכי מאי למימרא מהו דתימא חזי למזגא עלייהו קמ"ל:
8 Man könnte glauben, weil sie als Lehnstütze verwendbar sind, so lehrt er uns.
ט רב חסדא שרא לאהדורי אודרא לבי סדיא בשבתא איתיביה רב חנן בר חסדא לרב חסדא מתירין בית הצואר בשבת אבל לא פותחין ואין נותנין את המוכין לא לתוך הכר ולא לתוך הכסת ביו"ט ואין צריך לומר בשבת
9 R. Ḥisda erlaubte, am Šabbath das Werg zurück in das Polster zu stopfen. Da wandte R. Ḥanan b. Ḥisda gegen R. Ḥisda ein: Man darf am Šabbath die Halsöffnung aufnesteln, nicht aber auftrennen; ferner darf man am Feste keine Watte in das Polster oder in das Kissen tun, geschweige denn am Šabbath!? —
י לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי
10 Das ist kein Einwand; dies gilt von neuen, jenes von gebrauchten.
יא תניא נמי הכי אין נותנין את המוכין לא לתוך הכר ולא לתוך הכסת בי"ט ואין צריך לומר בשבת נשרו מחזירין אותן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב
11 Desgleichen wird gelehrt: Man darf am Feste keine Watte in das Polster oder in das Kissen tun, geschweige denn am Šabbath; ist sie herausgefallen, so darf man sie am Šabbath zurück hineintun, um so mehr am Feste.
יב אמר רב יהודה אמר רב הפותח בית הצואר בשבת חייב חטאת
12 R. Jehuda sagte im Namen Rabhs: Wer die Halsöffnung am Šabbath auftrennt, ist ein Sündopfer schuldig.
יג מתקיף לה רב כהנא
13 R. Kahana wandte ein:
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel