Shevuot 20

Kapitel 20

א חטאת הכפורים ואיתקוש חיצון לפנימי:

1 Die Schrift sagt:außer dem Sündopfer der Entsündigung, der äußere gleicht dem inneren.

ב רבי שמעון בן יהודה אומר משמו כו':

2 R. ŠIMO͑N B. JEHUDA SAGTE IN SEINEM NAMEN &C.

ג מאי שנא דראשי חדשים דלא מכפרי אדרגלים דאמר קרא (ויקרא י, יז) עון עון אחד הוא נושא ואינו נושא שני עונות דרגלים נמי לא ניכפרו אדראשי חדשים דאמר קרא (ויקרא י, יז) אותה אותה הוא נושא עון ואין אחר נושא עון אותה לא משמע ליה

3 Die des Neumonds sühnen wohl deshalb nicht das, was die der Feste, weil die SchriftVerfehlung sagt, sie sühnen nur eine Verfehlung, nicht aber zwei Verfehlungen, ebenso sollten doch auch die der Feste nicht das sühnen, was die der Neumonde, denn die Schrift sagt dieses, dieses sühnt die Verfehlung, nicht aber ein anderes!? – [Die Auslegung des Wortes] dieses leuchtet ihm nicht ein. –

ד מ"ש דרגלים דלא מכפרי אדיום הכפורים דאמר קרא (שמות ל, י) אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה אי הכי דיום הכפורים נמי לא ניכפרו אדרגלים אחת כתיב כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות אחת לא משמע ליה

4 Die der Feste sühnen wohl deshalb nicht das, was der des Versöhnungstages, weil die Schrift sagt: einmal im Jahre; diese Sühne findet nur einmal im Jahre statt, ebenso sollten auch die des Versöhnungstages nicht das sühnen, was die der Feste, denn es heißt einmal, es schafft nur einmal Sühne, nicht aber zweimal!? – [Die Auslegung des Wortes] einmal leuchtet ihm nicht ein. –

ה אמאי דכי כתיב אחת בשעיר הנעשה בפנים כתיב אי הכי דרגלים נמי נכפרו אדיום הכפורים דכי כתיב אחת בשעיר הנעשה בפנים כתיב

5 Weshalb? – Das einmal wird beim innerhalb hergerichteten Bocke gebraucht. –Demnach sollten doch auch die der Feste das sühnen, was der des Versöhnungstages, denn das einmal wird beim innerhalb hergerichteten Bocke gebraucht!?

ו לעולם אחת משמע ליה ושאני הכא דאמר קרא (שמות ל, י) וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה קרנותיו דמזבח הפנימי הוא דכפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות הא דחיצון אפילו שתי כפרות

6 Tatsächlich leuchtet ihm [die Auslegung des Wortes] einmal wohl ein, jedoch ist es hierbei anders, denn die Schrift sagt:und Ahron soll einmal im Jahre an seinen Hörnern die Sühne vollziehen, die Hörner des inneren Altars schaffen nur einmal im Jahre Sühne, nicht aber zweimal, die des äußeren aber auch zweimal.

ז אמר עולא אמר רבי יוחנן תמידין שלא הוצרכו לצבור נפדין תמימים

7 U͑la sagte im Namen R. Joḥanans: [Tiere für das] beständige Opfer, die von der Gemeinde nicht mehr verwendetwerden, werden fehlerfreiausgelöst.

ח יתיב רבה וקאמר לה להא שמעתא א"ל רב חסדא מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך וכי קדושה שבהן להיכן הלכה

8 Einst saß Rabba und trug diese Lehre vor, da sprach R. Ḥisda zu ihm: Wer wird auf dich und auf deinen Meister R. Joḥanan hören; wo sollte denn die ihnen anhaftende Heiligkeit hingekommen sein!?

ט אמר ליה את לא תסברא דלא אמרינן קדושה שבהן להיכן הלכה והתנן מותר הקטורת מה היו עושין בה מפרישין ממנה שכר האומנין ומחללין אותה על מעות האומנין ונותנין אותה לאומנין בשכרן וחוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה

9 Jener erwiderte: Du bist also nicht der Ansicht, daß wir nicht danach fragen, wo denn die ihnen anhaftende Heiligkeit hingekommen sei; aber wir haben ja gelernt: Wofür verwendete man den Überschuß des Räucherwerkes? Man sonderte ihn zur Löhnung für die Verfertiger aus. Man weihte ihn durch den für die Verfertiger bestimmten Lohn aus, den man ihnen als Löhnung gab, und kaufte ihn [für Geld aus der neuen Hebe] zurück.

י ואמאי נימא קדושה שבהן להיכן הלכה

10 Wieso nun, man sollte doch sagen: wo ist denn die ihm anhaftende Heiligkeit hingekommen!? –

יא א"ל קטורת קאמרת שאני קטורת

11 Anders ist es beim Raucherwerke,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel