Shevuot 30

Kapitel 30

א וכי תימא דמחמיץ להו לשירים ומקדש בהו והכתיב (ויקרא ו, י) לא תאפה חמץ חלקם ואמר ריש לקיש אפילו חלקם לא תאפה חמץ

1 Glaubst du: gibt es denn ein Speisopfer aus Gesäuertem!? Wolltest du erwidern, man lasse das Zurückbleibendesäuern und weihe damit, so heißt es ja:es nicht gesäuert gebacken werden; einen Anteil &c., und Reš Laqiš erklärte, selbst ein Teil darf nicht gesäuert gebacken werden. –

ב אלמה לא אפשר דמקדש בשתי הלחם בעצרת משום דלא אפשר

2 Wieso denn nicht, man kann ja mit den zwei Broten des Wochenfesteseinweihen!? – Dies ist nicht möglich;

ג היכי ניעביד נבנייה מאתמול וניקדשיה מאתמול שתי הלחם בשחיטת כבשים הוא דקדשי

3 wie sollte man es denn machen: wollte man die Bauarbeiten am Tage vorher verrichten und die Weihung am Tage vorher vollziehen, so werden ja die zwei Brote erst durch das Schlachten der Lämmerheilig;

ד נבנייה מאתמול וניקדשיה האידנא בעינן קידוש בשעת הבנין

4 wollte man die Bauarbeiten am Tage vorher verrichten und die Weihung an diesem selbst vollziehen, so muß ja die Weihung beim Bauen erfolgen;

ה נבנייה ביום טוב ונקדשיה ביום טוב אין בנין מקדש דוחה יום טוב

5 wollte man die Bauarbeiten am Feste verrichten und die Weihung am Fest vollziehen, so verdrängt ja das Bauen des Heiligtums nicht [die Feier des] Festes;

ו נשבקה לבתר הכי ונבנייה וניקדשיה איפסילא ליה בלינה

6 wollte man es auf den folgenden [Tag] verschieben und dann die Bauarbeiten verrichten und die Weihung vollziehen, so werden sieja durch das Übernachten untauglich;

ז נבנייה ממעלי יומא ונשייר ביה פורתא דעד דקדיש יומא לאלתר נגמריה וניקדשיה אין בנין בית המקדש בלילה דאמר אביי מנין שאין בנין בית המקדש בלילה שנאמר (במדבר ט, טו) וביום הקים את המשכן ביום מקימו בלילה אין מקימו הלכך לא אפשר:

7 wollte man die Bauarbeiten am Tage vorher verrichten und etwas zurücklassen, und sobald die Heiligkeit des Tages vorüber ist, sofort beenden und die Weihung vollziehen, so darf ja der Tempel nicht nachts gebaut werden!? Abajje sagte nämlich: Woher, daß das Bauen des Tempels nicht nachts erfolgen darf? Es heißt:an dem Tage aber, an dem er die Wohnung aufrichtete, sie werde nur am Tage auf gerichtet, nicht aber nachts. Dies ist also nicht möglich.

ח ובשיר: ת"ר שיר של תודה בכנורות ובנבלים ובצלצלים על כל פינה ופינה ועל כל אבן גדולה שבירושלים ואומר (תהלים ל, ב) ארוממך ה' כי דליתני וגו' ושיר של פגעים ויש אומרין שיר של נגעים

8 GESANG. Die Rabbanan lehrten: Der Gesang [war begleitet] von Zithern, Harfen und Zymbeln in jedem Winkel und auf jedem großen Steine in Jerušalem. Man sprach [den Psalm:]Ich will dich erheben, Herr, daß du mich herausgezogen hast &c. Ferner auch das Lied von den Plagegeistern, und wie manche sagen, das Lied von den Plagen.

ט מאן דאמר דנגעים דכתיב (תהלים צא, י) ונגע לא יקרב באהלך ומאן דאמר פגעים דכתיב (תהלים צא, ז) יפול מצדך אלף

9 Manche sagen, von den Plagen, denn es heißt darin:es wird keine Plage deinem Zelte nahen;manche sagen, von den Plagegeistern, denn es heißt darin: es fallen tausend an deiner Seite.

י ואומר (תהלים צא, א) יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן עד (תהלים צא, ט) כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך וחוזר ואומר (תהלים ג, א) מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה על עמך ברכתך סלה:

10 Man liest:Der im Schirm des Höchsten sitzt, im Schatten des Allmächtigen weilt, bis:Denn du, Herr, bist mein Schutz; den Höchsten machtest du zu deiner Zuflucht. Ferner liest man:Ein Psalm Davids, als er vor seinem Sohne Abšalom floh, bis:Bei dem Herrn ist die Hilfe; über dein Volk komme dein Segen. Sela.

יא רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגאני היכי עביד הכי והאמר ר' יהושע בן לוי אסור להתרפאות בדברי תורה להגן שאני

11 R. Jehošua͑ b. Levi las diese Schriftverseund schlief darauf ein. – Wieso tat er dies, R. Jehošua͑ b. Levi sagte ja, man dürfe sich keine Heilung verschaffen durch Worte der Tora? – Anders ist es, wenn nur als Schutz. –

יב ואלא כי אמר אסור דאיכא מכה אי דאיכא מכה אסור ותו לא והתנן הלוחש על המכה אין לו חלק לעולם הבא הא איתמר עלה א"ר יוחנן ברוקק שנו לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה:

12 Demnach bezieht sich das Verbot auf den Fall, wenn es sich um eine Wunde handelt; aber ist es denn, wenn es sich um eine Wunde handelt, nur verboten und nichts weiter, wir haben ja gelernt, wer über eine Wunde flüstert, habe keinen Anteil an der zukünftigen Welt!? – Hierzu wird ja gelehrt, R. Joḥanan sagte, dies gelte von dem Falle, wenn man dabei ausspuckt, weil man beim Ausspucken den Gottesnamen nicht nennen darf.

יג ב"ד מהלכין ושתי תודות אחריהן וכו': למימרא דבית דין קמי תודה אזלי והכתיב (נחמיה יב, לב) וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה הכי קאמר בית דין מהלכין ושתי תודות מהלכות ובית דין אחריהם

13 IHNEN FOLGT DAS GERICHTSKOLLEGIUM MIT ZWEI DANKOPFERN HINTER IHNEN&C. Demnach geht das Gerichtskollegium vor dem Dankopfer, dagegen heißt es ja aber:und hinter ihnen her zogen Hoša͑ja und die Hälfte der Obersten von Jehuda!? – Er meint es wie folgt: das Gerichtskollegium folgt und zwei Dankopfer folgen, das Gerichtskollegium aber hinter diesen. –

יד כיצד מהלכות רבי חייא ורבי שמעון ברבי חד אמר זו כנגד זו וחד אמר זו אחר זו מאן דאמר זו כנגד זו הפנימית הך דמקרבא לחומה מאן דאמר זו אחר זו הפנימית הך דמקרבא לב"ד

14 Wie war der Zug [der Dankopfer]? – R. Ḥija und R. Šimo͑n b. Rabbi [streiten hierüber]; einer sagt, eines neben dem anderen, und einer sagt, eines hinter dem anderen. Nach demjenigen, welcher sagt, eines neben dem anderen, ist unter ‘inneres’ dasjenige zu verstehen, das sich nahe der Mauer befand; und nach demjenigen, welcher sagt, eines hinter dem anderen, ist unter ‘inneres’ dasjenige zu verstehen das sich nahe dem Gerichtskollegium befand. –

טו תנן הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת בשלמא למאן דאמר זו אחר זו אמטו להכי פנימית נאכלת משום דאתיא חיצונה קמה וקדשה לה אלא למאן דאמר זו כנגד זו תרוייהו בהדי הדדי קא מיקדשי

15 Wir haben gelernt: das innere wurde gegessen und das äußere verbrannt. Einleuchtend ist es nun, daß das innere gegessen wurde, nach demjenigen, der eines hinter dem anderen sagt, denn das erste ging voran und heiligte [den Ort], nach demjenigen aber, der eines neben dem anderen sagt, erwirken ja beide gleichzeitig die Heiligkeit!? –

טז וליטעמיך למאן דאמר זו אחר זו חדא מי מיקדשא הא כל שלא נעשית בכל אלו תנן ואפי' למ"ד באחת מכל אלו הני תרוייהו חדא מצוה היא

16 Auch nach deiner Ansicht [ist ja einzuwenden:] kann denn nach demjenigen, der eines hinter dem anderen sagt, [eines] Heiligkeit erwirken, wir haben ja gelernt: wenn dies alles nicht erfolgt? Und selbst nach demjenigen, welcher erklärt: einesvon allem, sind ja beide zusammen eine Vorschrift!?

יז אלא א"ר יוחנן

17 Vielmehr ist mit R. Joḥanan zu erklären,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel