Shevuot 37

Kapitel 37

א דבעי למיכתב בהמה וחיה לכדרבי כתיב נמי שרץ כדתנא דבי רבי ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה
1 Da er Vieh und Wild besonders nennen muß, wegen der LehreRabbis, so nennt er auch das Kriechtier besonders. So wurde auch in der Schule R. Jišma͑éls gelehrt: Wenn ein Abschnitt gelehrt und wiederholt wird, so ist er nur wegen einer in diesem vorkommenden Neuerung wiederholt worden.–
ב ורבי אליעזר האי בה מאי עביד ליה פרט למתעסק
2 Wofür verwendet R. Elie͑zer [das Wort] <i>dessen</i>!? – Dies schließt die Indolenzaus.
ג ורבי יוחנן אמר משמעות דורשין איכא בינייהו וכן אמר רב ששת משמעות דורשין איכא בינייהו דרב ששת מחליף דרבי אליעזר לרבי עקיבא ודרבי עקיבא לרבי אליעזר
3 R. Joḥanan aber sagte, ein Unterschied bestehe zwischen ihnen nur in der Auslegung. Ebenso sagte auch R. Šešeth, ein Unterschied bestehe zwischen ihnen nur in der Auslegung. R. Šešeth verwechselte oft die Ansicht R. Elie͑zers mit der des R. A͑qiba, und die des R. A͑qiba mit der des R. Elie͑zer.
ד בעא מיניה רבא מרב נחמן העלם זה וזה בידו מהו אמר ליה הרי העלם טומאה בידו וחייב אדרבה הרי העלם מקדש בידו ופטור
4 Raba fragte R. Naḥman: Wie ist es, wenn er beidesnicht kannte? Dieser erwiderte: Hierbei liegt Entfallen der Unreinheitvor, somit ist er schuldig. – Im Gegenteil, hierbei liegt Unkenntnis der Heiligkeit vor, somit sollte er frei sein!?
ה אמר רב אשי חזינן אי מטומאה קא פריש הרי העלם טומאה בידו וחייב אי ממקדש קא פריש הרי העלם מקדש בידו ופטור אמר ליה רבינא לרב אשי כלום פריש ממקדש אלא משום טומאה כלום פריש מטומאה אלא משום מקדש אלא לא שנא
5 R. Aši erwiderte: Wir sehen nun: zieht er sich wegen des Bewußtwerdens der Unreinheit zurück, so liegt hierbei Entfallen der Unreinheit vor, sodann ist er schuldig, zieht er sich wegen des Bewußtwerdens der Heiligkeit zurück, so liegt hierbei Entfallen der Heiligkeit vor, sodann ist er frei. Rabina entgegnete R. Aši: Er zieht sich ja bei Bewußtwerden der Heiligkeit nur wegen der Unreinheit, und bei Bewußtwerden der Unreinheit nur wegen der Heiligkeit zurück!? Vielmehr gibt es hierbei keinen Unterschied.
ו תנו רבנן שני שבילין אחד טמא ואחד טהור והלך בראשון ולא נכנס בשני ונכנס חייב
6 Die Rabbanan lehrten: Wenn von zwei Stegen einer unrein und einer rein ist, und er einen gegangen und [in den Tempel] nicht eingetreten ist, und darauf den andern gegangen und eingetretenist, so ist erschuldig;
ז הלך בראשון ונכנס הזה ושנה וטבל ואח"כ הלך בשני ונכנס חייב ר"ש פוטר ורבי שמעון בן יהודה פוטר בכולן משום ר' שמעון:
7 wenn er den einen gegangen und eingetreten ist, und darauf besprengt wurde und wiederum besprengt wurdeund untergetaucht ist, dann den anderen gegangen und eingetreten ist, so ist er schuldig, und nach R. Šimo͑n frei. R. Šimo͑n b. Jehuda sagt, nach R. Šimo͑n sei er
ח בכולן
8 in allen Fällen frei. –
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel