Shevuot 59

Kapitel 59

א מתני׳ <big>שבועת</big> העדות נוהגת באנשים ולא בנשים ברחוקין ולא בקרובין בכשרין ולא בפסולין ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד

1 DER ZEUGNISEID GILT BEI MÄNNERN UND NICHT BEI FRAUEN, BEI FREMDEN UND NICHT BEI VERWANDTEN, BEI [ALS ZEUGEN] ZULÄSSIGEN UND NICHT BEI UNZULÄSSIGEN, AUCH NUR BEI SOLCHEN, DIE ALS ZEUGEN GEEIGNET SIND;

ב בפני בית דין ושלא בפני ב"ד מפי עצמו ומפי אחרים אין חייבין עד שיכפרו בהן בב"ד דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בין מפי עצמו ובין מפי אחרים אינן חייבין עד שיכפרו בהן בב"ד

2 SOWOHL VOR GERICHT ALS AUCH AUSSERHALB DES GERICHTES, WENN [DER EID] AUS IHREM MUNDE GEKOMMEN IST; WENN ABER AUS DEM MUNDE ANDERER, SO SIND SIE NUR DANN SCHULDIG, WENN SIE VOR GERICHT GELEUGNET HABEN – SO R. MEÍR. DIE WEISEN SAGEN: EINERLEI OB [DER EID] AUS IHREM MUNDE GEKOMMEN IST, ODER AUS DEM MUNDE ANDERER, SIE SIND NUR DANN SCHULDIG, WENN SIE VOR GERICHT GELEUGNET HABEN.

ג וחייבין על זדון השבועה ועל שגגתה עם זדון העדות ואינן חייבין על שגגתה ומה הן חייבין על זדון השבועה קרבן עולה ויורד:

3 SIE SIND SCHULDIG SOWOHL BEI VORSÄTZLICHKEIT HINSICHTLICH DES EIDES, ALS AUCH BEI UNVORSÄTZLICHKEIT HINSICHTLICH DESSEN UND VORSÄTZLICHKEIT HINSICHTLICH DES ZEUGNISSES, NICHT ABER, WENN AUCH IN DIESER HINSICHT UNVORSÄTZLICHKEIT VORLAG. WAS SIND SIE WEGEN DES VORSÄTZLICHEN [FALSCHEN] EIDES SCHULDIG? EIN AUF- UND ABSTEIGENDES OPFER.

ד <big>גמ׳</big> מנהני מילי דת"ר (דברים יט, יז) ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר

4 GEMARA. Woher dies? – Die Rabbanan lehrten:So sollen die beiden Männer stehen; die Schrift spricht von den Zeugen.

ה אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין כשהוא אומר (דברים יט, יז) אשר להם הריב הרי בעלי דינין אמור הא מה אני מקיים ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר ואם נפשך לומר נאמר כאן שני ונאמר להלן (דברים יט, יז) שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים

5 Du sagst, von den Zeugen, vielleicht ist dem nicht so, sondern von den Prozessierenden? Wenn es heißt:die den Streit haben, so ist ja schon von den Prozessierenden gesprochen, und wenn es noch heißt: so sollen die beiden Männer stehen, so spricht die Schrift hier von den Zeugen.

ו מאי אם נפשך לומר וכי תימא מדלא כתב ואשר להם הריב כוליה קרא בבעלי דינין משתעי נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים

6 Wenn du aber dagegen einwenden willst, so heißt es hier beide und dortheißt es ebenfalls beide, wie nun dort von den Zeugen gesprochen wird, ebenso auch hier von den Zeugen. – Was könnte man dagegen einwenden? – Man könnte einwenden: da es nicht heißt: und die den Streit führen, so spreche der ganze Schriftvers von den Prozessierenden, so heißt es hier beide und dort heißt es ebenfalls beide, wie nun dort von den Zeugen gesprochen wird, ebenso auch hier von den Zeugen.

ז תניא אידך ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין אמרת וכי שנים באים לדין שלשה אין באין לדין ואם נפשך לומר נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים

7 Ein Anderes lehrt: So sollen die beiden Männer stehen; die Schrift spricht von den Zeugen. Du sagst, von den Zeugen, vielleicht ist dem nicht so, sondern von den Prozessierenden? Ich will dir sagen: kommen etwa nur zwei vor Gericht und nicht drei!? Wenn du aber dagegen einwenden willst, so heißt es hier beide und dort heißt es ebenfalls beide, wie nun dort von den Zeugen gesprochen wird, ebenso auch hier von den Zeugen. –

ח מאי אם נפשך לומר וכי תימא בתובע ונתבע קא משתעי קרא נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים

8 Was könnte man dagegen ein wenden? – Man könnte einwenden, die Schrift spreche vom Kläger und vom Beklagten, so heißt es hier beide und dort heißt es ebenfalls beide, wie nun dort von den Zeugen gesprochen wird, ebenso auch hier von den Zeugen.

ט תניא אידך ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין אמרת וכי אנשים באין לדין נשים אין באות לדין ואם נפשך לומר נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים

9 Ein Anderes lehrt: So sollen die beiden Männer stehen; die Schrift spricht von den Zeugen. Du sagst, von den Zeugen, vielleicht ist dem nicht so, sondern von den Prozessierenden? Ich will dir sagen: kommen denn nur Männer vor Gericht und nicht Frauen!? Wenn du aber dagegen einwenden willst, so heißt es hier beide und dort heißt es ebenfalls beide, wie nun dort von den Zeugen gesprochen wird, ebenso auch hier von den Zeugen. –

י מאי אם נפשך לומר וכי תימא אשה לאו אורחה משום (תהלים מה, יד) כל כבודה בת מלך פנימה נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים

10 Was könnte man dagegen ein wenden? – Man könnte einwenden, diessei nicht die Art einer Frau, denn:ganz Pracht ist die Königstochter drinnen, so heißt es hier beide und dort heißt es ebenfalls beide, wie nun dort von den Zeugen gesprochen wird, ebenso auch hier von den Zeugen.

יא ת"ר ועמדו שני האנשים מצוה לבעלי דינין שיעמדו אמר ר' יהודה שמעתי שאם רצו להושיב את שניהם מושיבין איזהו אסור שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך

11 Die Rabbanan lehrten: So sollen die beiden Männer stehen; es ist Gebot, daß die Prozessierenden stehen sollen. R. Jehuda sagte: Ich hörte, daß es [dem Gerichte] freistehe, beiden das Sitzen zu gestatten; verboten ist es nur, daß der eine stehe und der andere sitze, daß der eine ausführlich rede und dem anderen zugerufen werde: fasse dich kurz.

יב ת"ר (ויקרא יט, טו) בצדק תשפוט עמיתך שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך ד"א בצדק תשפוט עמיתך הוי דן את חבירך לכף זכות

12 Die Rabbanan lehrten:Mit Gerechtigkeit sollst du deinen Nächsten richten; es darf nicht der eine sitzen und der andere stehen, der eine ausführlich reden und dem anderen zugerufen werden: fasse dich kurz. Eine andere Auslegung: Mit Gerechtigkeit sollst du deinen Nächsten richten; urteile deinen Genossen zum Guten.

יג תני רב יוסף בצדק תשפוט עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות השתדל לדונו יפה

13 R. Joseph lehrte: Mit Gerechtigkeit sollst du deinen Nächsten richten; sei bestrebt, dem, der mit dir istinbetreff der Tora und der Gebote, gut zu richten.

יד רב עולא בריה דרב עילאי הוה ליה דינא קמיה דרב נחמן שלח ליה רב יוסף עולא חברנו עמית בתורה ובמצות אמר למאי שלח לי לחנופי ליה הדר אמר למישרא בתיגריה

14 R. U͑la, Sohn des R. I͑leaj, hatte einst einen Prozeß vor R. Naḥman; da ließ ihm R. Joseph sagen: Unser Freund U͑la ist Kollege hinsichtlich der Gesetzeskunde und der Gebote. Dieser erwiderte: Wozu sagte er mir dies, etwa damit ich ihm schmeichle!? Jener erwiderte: Damit mit seinem Streite begonnenwerde;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel