Sotah 21

Kapitel 21

א דכתיב (שמואל ב יב, יא) הנני מקים עליך רעה מביתך כיוצא בדבר אתה אומר (בראשית לז, יד) וישלחהו מעמק חברון א"ר חנינא בר פפא בעצה עמוקה של אותו צדיק שקבור בחברון דכתיב (בראשית טו, יג) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך

1 denn es heißt:siehe, ich lasse über dich Unheil aus deinem Hause erstehen.Desgleichen heißt es:er sandte ihn aus dem Tale Ḥebron. R. Ḥanina b. Papa sagte: Infolge des tiefen Beschlusses jenes Frommen, der in Ḥebron begrabenist, denn es heißt:wissen sollst du, daß Fremdlinge sein werden deine Kinder.

ב (שמואל ב יח, יח) כי אמר אין לי בן ולא הוו ליה בני והכתיב (שמואל ב יד, כז) ויולדו לאבשלום שלשה בנים ובת אחת אמר רב יצחק בר אבדימי שלא היה לו בן הגון למלכות רב חסדא אמר גמירי כל השורף תבואתו של חבירו אינו מניח בן ליורשו ואיהו קלייה לדיואב דכתיב (שמואל ב יד, ל) ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שעורים לכו והציתוה באש ויציתו עבדי אבשלום את החלקה באש

2 Denn er sprach: Ich habe keinen Sohn. Hatte er denn keine Söhne, es heißt ja:und Abšalom wurden drei Söhne und eine Tochter geboren!? R. Jiçḥaq b. Evdämi erwiderte: Er hatte keinen für die Königswürde geeigneten Sohn. R. Ḥisda sagte: Es ist uns überliefert, daß, wenn jemand das Getreide eines anderen verbrennt, er keinen Sohn hinterlasse, der ihn beerbt, und er hatte das des Joab verbrannt, wie es heißt:da sprach Abšalom zu seinen Knappen: Sehet den Acker Joabs an meiner Seite; er hat daselbst Gerste, gehet und zündet ihn mit Feuer an. Da zündeten die Knechte Abšaloms den Acker mit Feuer an.

ג וכן לענין הטובה מרים וכו' מי דמי התם חדא שעתא הכא שבעה יומי אמר אביי אימא ולענין הטובה אינו כן

3 EBENSO HINSICHTLICH DES GUTEN. MIRJAM &C. Ist es denn gleich, da war es nur eine Weile und dortsieben Tage!? Abajje erwiderte: Lies: anders ist es aber hinsichtlich des Guten.

ד א"ל רבא הא וכן לענין הטובה קתני אלא אמר רבא הכי קתני וכן לענין הטובה דבאותה מדה ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות

4 Raba sprach zu ihm: Es heißt ja aber: ebenso hinsichtlich des Guten!? Vielmehr, erklärte Raba, meint er es wie folgt: ebenso hinsichtlich des Guten, daß mit gleichem Maße gemessen wird, jedoch ist das Maß des Guten größer als das Maß der Vergeltung.

ה (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק א"ר יצחק פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר ותתצב דכתיב (שמואל א ג, י) ויבא ה' ויתיצב וגו' אחותו דכתיב (משלי ז, ד) אמור לחכמה אחותי את מרחוק דכתיב (ירמיהו לא, ג) מרחוק ה' נראה לי לדעת דכתיב (שמואל א ב, ג) כי אל דעות ה' מה דכתיב (דברים י, יב) מה ה' אלהיך שואל מעמך יעשה דכתיב (עמוס ג, ז) כי לא יעשה [ה'] אלהים דבר לו דכתי' (שופטים ו, כד) ויקרא לו ה' שלום

5 Und seine Schwester stellte sich von fern. R. Jiçḥaq sagte: Dieser ganze Schriftvers bezieht sich auf die Göttlichkeit. Stellte sich, denn es heißt:da kam der Herr und stellte sich hin &c. Seine Schwester, denn es heißt:sprich zur Weisheit: du bist meine Schwester. Von fern, denn es heißt:aus der Ferne erschien mir der Herr. Um zu wissen, denn es heißt:denn ein Gott des Wissens ist der Herr. Was, denn es heißt:was der Herr, dein Gott, von dir verlangt. Geschehen, denn es heißt:denn Gott, der Herr, wird nichts geschehen lassen. Mit ihm, denn es heißt:und er nannte ihn: der Herr ist Frieden.

ו (שמות א, ח) ויקם מלך חדש וגו' רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו מאן דאמר חדש ממש דכתיב חדש ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו דלא כתיב וימת וימלוך (שמות א, ח) אשר לא ידע את יוסף דהוה דמי כמאן דלא ידע ליה כלל

6 Und es trat ein neuer König auf &c. Rabh und Šemuél [streiten hierüber]; einer sagt, ein wirklich neuer, und einer sagt, dessen Verordnungen neu waren. Einer sagt, ein wirklich neuer, denn es heißt neuer; einer sagt, dessen Verordnungen neu waren, denn es heißt nicht: er starb und es regierte. — Wieso heißt es:der Joseph nicht kannte!? — Er tat so, als kannte er ihn nicht.

ז (שמות א, ט) ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל תנא הוא התחיל בעצה תחילה לפיכך לקה תחילה הוא התחיל בעצה תחילה דכתיב ויאמר אל עמו לפיכך לקה תחילה כדכתיב (שמות ז, כט) ובכה ובעמך ובכל עבדיך

7 Und er sprach zu seinem Volke: Siehe, das Volk der Kinder Jisraél. Es wird gelehrt: Er begann mit dem Ratschlag, daher wurde er auch zuerst geschlagen. Er begann mit dem Ratschlag, wie es heißt: und er sprach zu seinem Volke; daher wurde er zuerst geschlagen, wie es heißt: über dich, über dein Volk und über all deine Diener.

ח (שמות א, י) הבה נתחכמה לו להם מיבעי ליה א"ר חמא ברבי חנינא באו ונחכם למושיען של ישראל

8 Wohlan, wir wollen klug gegen ihn verfahren. Es sollte ja ‘gegen sie’ heißen!? R. Ḥama b. R. Ḥanina erwiderte: [Er sprach:] Kommt, wir wollen den Retter Jisraéls überlisten.

ט במה נדונם נדונם באש כתיב (ישעיהו סו, טו) כי הנה ה' באש יבא וכתיב כי באש ה' נשפט וגו' בחרב כתיב [(ישעיהו סו, טז) ובחרבו את כל בשר]

9 Womit richten wir sie? Richten wir sie mit Feuer, so heißt es:siehe, der Herr kommt im Feuer daher; ferner heißt es:denn mit Feuer rechtet der Herr &c. Wenn mit dem Schwerte, so heißt es:und ein gezücktes Schwert in seiner Hand.

י אלא בואו ונדונם במים שכבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם שנאמר (ישעיהו נד, ט) כי מי נח זאת לי וגו' והן אינן יודעין שעל כל העולם כולו אינו מביא אבל על אומה אחת הוא מביא

10 Wollen wir sie vielmehr mit Wasser richten, denn der Heilige, gepriesen sei er, hat bereits geschworen, daß er keine Sintflut mehr über die Welt bringen werde, wie es heißt:denn eine Noaḥflut ist mir dies &c. Sie wußten aber nicht, daß er nur über die ganze Welt eine solche nicht bringen werde, wohl aber bringt er eine über eine einzelne Nation.

יא אי נמי הוא אינו מביא אבל הן באין ונופלין בתוכו וכן הוא אומר (שמות יד, כז) ומצרים נסים לקראתו והיינו דא"ר אלעזר מאי דכתיב (שמות יח, יא) כי בדבר אשר זדו עליהם בקדירה שבישלו בה נתבשלו מאי משמע דהאי זדו לישנא דקדירה הוא דכתיב (בראשית כה, כט) ויזד יעקב נזיד

11 Oder auch: er wird nicht [die Flut über sie] bringen, sondern sie kommen und stürzen in diese, wie es auch heißt:und die Miçrijim flohen ihm entgegen. Das ist es, was R. Elea͑zar gesagt hat: Es heißt:denn das, womit sie frevelten [zadu], kam über sie; in dem Topfe, in dem sie kochten, wurden sie gekocht. — Woher ist es erwiesen, daß zadu den Begriff ‘Topf’ hat? — Es heißt:da kochte Ja͑qob eine Topfspeise [nazid].

יב א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי שלשה היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו

12 R. Ḥija b. Abba sagte: Drei waren an diesem Ratschlage beteiligt. Bilea͑m, Ijob und Jithro.

יג בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית שנאמר (דברי הימים א ב, נה) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב וכתיב (שופטים א, טז) ובני קיני חתן משה וגו'

13 Bilea͑m, der den Rat erteilte, wurdeerschlagen; Ijob, der schwieg, wurde durch Züchtigungen bestraft; Jithro, der floh, war es beschieden, daß Enkelkinder von ihm in der Quaderhalle saßen, denn es heißt:und die Geschlechter der Schriftgelehrten, die Ja͑baç bewohnen, die Tirea͑tim, die Šimea͑tim und die Sukatim; das sind die Qinim, die von Ḥamath, dem Stammvater des Hauses Rekhabhs, abstammen, und ferner heißt es:und die Söhne des Qeni, des Schwiegervaters Mošes &c.

יד (שמות א, י) ונלחם בנו ועלה מן הארץ ועלינו מיבעי ליה א"ר אבא בר כהנא כאדם שמקלל את עצמו ותולה קללתו בחבירו

14 Er wird gegen uns streiten und aus dem Lande ziehen. Es sollte ja heißen: und wir werdenziehen!? R. Abba b. Kahana erwiderte: Wie wenn jemand einen Fluch über sich selbst sprechen will, ihn aber einem anderen anhängt.

טו (שמות א, יא) וישימו עליו שרי מסים עליהם מיבעי ליה תנא דבי ר' אלעזר בר' שמעון מלמד שהביאו מלבן ותלו לו לפרעה בצוארו וכל אחד ואחד מישראל שאמר להם איסטניס אני אמרו לו כלום איסטניס אתה יותר מפרעה

15 Und sie setzten über ihn Fronvögte. Es sollte ja heißen: über sie!? In der Schule des R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n wurde gelehrt: Dies lehrt, daß sie eine Ziegelform holten und sie dem Pareo͑ an den Hals hängten, und wenn jemand von Jisraél sagte, er seiempfindlich, erwiderten sie ihm: Bist du etwa empfindlicher als der Pareo͑!?

טז שרי מסים דבר שמשים (לבנים)

16 Fronvögte [missim], etwas zum Fertigen[mesim].

יז למען ענותו בסבלותם [ענותם מיבעי ליה] למען ענותו לפרעה בסבלותם דישראל

17 Um ihn mit Fronarbeiten zu drücken; um den Pareo͑ wegen der Fronarbeiten Jisraéls zu drücken.

יח ויבן ערי מסכנות לפרעה רב ושמואל חד אמר שמסכנות את בעליהן וח"א שממסכנות את בעליהן דאמר מר כל העוסק בבנין מתמסכן

18 Und sie bauten Vorratsstädte [miskenoth] für den Pareo͑. Rabh und Šemuél [streiten hierüber]; einer erklärt, die die Besitzer in Gefahr bringen[mesaknoth], und einer erklärt, die die Besitzer zur Armut bringen [memaskenoth]. Der Meister sagte nämlich: wer sich mit Bauerei abgibt, verarmt.

יט (שמות א, יא) את פיתום ואת רעמסס רב ושמואל חד אמר פיתום שמה ולמה נקרא שמה רעמסס שראשון ראשון מתרוסס וחד אמר רעמסס שמה ולמה נקרא שמה פיתום שראשון ראשון פי תהום בולעו

19 Pithom und Ramses. Rabh und Šemuél [streiten hierüber]; einer sagt, sein eigentlicher Name war Pithom, und Ramses wird es deshalb genannt, weil es nach und nach abbröckelte[mithroses], und einer sagt, sein eigentlicher Name war Ramses, und Pithom wird es deshalb genannt, weil es nach und nach von der Mündung des Abgrundes [pi tehom] verschlungen wurde.

כ (שמות א, יב) וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ כן רבו וכן פרצו מיבעי ליה אמר ר"ל רוח הקדש מבשרתן כן ירבה וכן יפרוץ (שמות א, יב) ויקוצו מפני בני ישראל מלמד שהיו דומין בעיניהם כקוצים

20 Je mehr sie ihn aber drücken, desto mehr nimmt er zu und breitet sich aus. Es sollte ja heißen: nahmen sie zu und breiteten sich aus!? Reš Laqiš erwiderte: Der heilige Geist verkündete ihnen: desto mehr wird er zunehmen, desto mehr wird er sich ausbreiten.

כא (שמות א, יב) ויעבידו מצרים את בני ישראל

21 Und es graute ihnen [vajaquçu] vor den Kindern Jisraél. Dies lehrt, daß sie ihnen wie Dornen [qoçim] in den Augen waren.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel