Sotah 26

Kapitel 26

א קיים זה כל מה שכתוב בזה

1 Der eine hat alles gehalten, was in der anderen geschrieben steht. —

ב ואי לא עסיק ביה משה ישראל לא הוו מיעסקי ביה והכתיב (יהושע כד, לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם ותו אי לא איעסקו ביה ישראל בניו לא הוו מיעסקי ביה והכתיב (יהושע כד, לב) ויהיו לבני יוסף לנחלה

2 Würden denn, wenn Moše sich mit ihm nicht befaßt hätte, die Jisraéliten sich mit ihm nicht befaßthaben, es heißt ja: und die Gebeine Josephs, die die Kinder Jisraél aus Miçrajim brachten, begruben sie in Šekhem!? —Sie sprachen: laßt ihn gewähren, es ist für ihn mehr Ehrung, wenn es durch Große erfolgt, als wenn es durch Geringe erfolgt. — Würden denn, wenn die Jisraéliten sich mit ihm nicht befaßt hätten, seine Söhne sich mit ihm nicht befaßthaben, es heißt ja:und sie blieben den Söhnen Josephs zum Besitztume!? —

ג אמרו הניחו לו כבודו במרובים יותר מבמועטין ותו אמרו הניחו לו כבודו בגדולים יותר מבקטנים

3 Sie sagten: laßt sie gewähren, es ist für ihn mehr Ehrung, wenn es durch viele erfolgt, als wenn es durch wenige erfolgt.

ד קברו בשכם מאי שנא בשכם אמר ר' חמא בר' חנינא משכם גנבוהו ולשכם נחזיר אבידתו

4 Begruben sie in Šekhem. Weshalb gerade in Šekhem? R. Ḥama b. R. Ḥanina erwiderte: [Sie sagten:] aus Šekhem stahlensie ihn und nach Šekhem wollen wir das Verlorene zurückbringen. —

ה קשו קראי אהדדי כתיב (שמות יג, יט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו וכתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל וגו'

5 Die Schriftverse widersprechen ja einander, es heißt:und Moše nahm die Gebeine Josephs mit, und es heißt: und die Gebeine Josephs, die die Kinder Jisraél mitnahmen!?

ו א"ר חמא בר' חנינא כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו מעלה עליו הכתוב על שגמרו כאילו עשאו

6 R. Ḥama b. R. Ḥanina erwiderte: Wenn jemand etwas tut und es nicht beendigt und ein anderer kommt und es beendigt, so rechnet die Schrift es dem an, der es beendigt hat, als bitte er es allein getan.

ז רבי אלעזר אומר אף מורידין אותו מגדולתו דכתיב (בראשית לח, א) ויהי בעת ההיא וירד יהודה

7 R. Elea͑zar sagte: Man setzt ihnauch von seiner Würde ab, denn es heißt:und es geschah in jener Zeit, da zog Jehudahinab.

ח רבי שמואל בר נחמני אמר אף קובר אשתו ובניו דכתיב (בראשית לח, יב) ותמת בת שוע אשת יהודה וגו' וכתיב וימת ער ואונן

8 R. Šemuél b. Naḥmani sagte: Er begräbt auch Frau und Kinder, denn es heißt:da starb die Tochter Šua͑s, die Frau Jehudas &c. Ferner heißt es: da starben E͑r und Onan.

ט אמר רב יהודה אמר רב מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו מפני שלא מיחה בכבוד אביו דקאמרי ליה (בראשית מד, כד) עבדך אבינו ולא אמר להו ולא מידי

9 R. Jehuda sagte im Namen Rabhs: Weshalb wird Joseph schon bei Lebzeiten Gebeinegenannt? Weil er nicht für die Ehrung seines Vaters eintrat. [Seine Brüder] sprachen zu ihm:dein Knecht unser Vater, und er sagte ihnen dazu nichts.

י ואמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי חמא ברבי חנינא מפני מה מת יוסף קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות

10 Ferner sagte R. Jehuda im Namen Rabhs, nach anderen R. Ḥama b. R. Ḥanina: Weshalb starb Joseph früher als seine Brüder? Weil er sich herrisch benahm.

יא (בראשית לט, א) ויוסף הורד מצרימה א"ר אלעזר אל תיקרי הורד אלא הוריד שהוריד איצטגניני פרעה מגדולתן

11 Und Joseph wurde nach Miçrajim hinabgebracht. R. Elea͑zar sagte: Man lese nicht hinabgebracht, sondern brachte hinab, denn er brachte die Sterndeuter des Pareo͑ von ihrer Würdehinab.

יב ויקנהו פוטיפר סריס פרעה אמר רב שקנאו לעצמו (בא גבריאל וסירסו) בא גבריאל ופירעו מעיקרא כתיב פוטיפר ולבסוף פוטיפרע

12 Da kaufte ihn Poṭiphar, ein Hofbedienter des Pareo͑. Rabh sagte: Er kaufte ihn für seine Person, da kam Gabriél und kastrierte ihn, und hierauf kam Gabriél wieder und verstümmelte ihn. Zuerst wird er Poṭiphar, nachher aber Poṭiphera͑genannt.

יג מי לנו גדול ממשה וכו' (דברים ג, כו) ויאמר ה' אלי רב לך א"ר לוי ברב בישר ברב בישרוהו ברב בישר (במדבר טז, ג) רב לכם ברב בישרוהו רב לך

13 UND AUCH DARIN GAB ES KEINEN BEDEUTENDEREN ALS MOŠE &C.Der Herr sprach zu mir: Laß genug sein. R. Levi sagte: Mit ‘genug’ redete er an und mit ‘genug’ redete man ihn an; mit ‘genug’ redete er an, denn es heißt:genug euch, mit ‘genug’ redete man ihn an, wie es heißt: laß genug sein.

יד דבר אחר רב לך רב יש לך ומנו יהושע

14 Eine andere Erklärung: Laß genug [rabh] sein, du hast einen Meister[rabh], das ist Jehošua͑.

טו דבר אחר רב לך שלא יאמרו הרב כמה קשה ותלמיד כמה סרבן וכל כך למה תנא דבי ר' ישמעאל לפום גמלא שיחנא

15 Eine andere Erklärung: Laß genug sein, damit man nicht sage: wie hart ist der Meister und wie zudringlich ist der Schüler. — Weshalb dies alles? In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Entsprechend dem Kamele die Last.

טז (דברים לא, ב) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת"ל היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש דכתיב (שמות כג, כו) את מספר ימיך אמלא

16 Und er sprach zu ihnen: Hundertundzwanzig Jahre bin ich heute. Wozu heißt es heute? — Heute sind meine Tage und Jahre voll geworden. Dies lehrt dich, daß der Heilige, gepriesen sei er, die Jahre der Frommen (vom Tag) bis auf den Tag und (vom Monat) bis auf den Monat voll werden läßt, wie es heißt:die Zahl deiner Tage werde ich voll machen.

יז לא אוכל עוד לצאת ולבא מאי לצאת ולבא אילימא לצאת ולבא ממש והכתיב (דברים לד, ז) ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא נס ליחה וכתיב (דברים לד, א) ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ותניא שתים עשרה מעלות היו שם ופסען משה בפסיעה אחת

17 Ich vermag nicht mehr auszuziehen und einzuziehen. Was heißt auszuziehen und einzuziehen, wollte man sagen, wörtlich, ausziehenund einziehen, so heißt es ja:hundertundzwanzig Jahre war Moše alt, als er starb&c. Ferner heißt es:Moše stieg hinauf von A͑rboth Moab auf den Berg Nebo, und hierzu wird gelehrt, daß da zwölf Stufen waren und Moše sie mit einem Schritte bestieg!?

יח א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן לצאת ולבוא בדברי תורה מלמד שנסתתמו ממנו שערי חכמה

18 R. Šemuél h. Naḥmani erwiderte im Namen R. Jonathans: Auszuziehen und einzuziehen in den Angelegenheiten der Tora. Dies lehrt, daß die Pforten der Weisheit sich ihm geschlossen hatten.

יט (דברים לא, יד) וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד תנא אותה שבת של דיו זוגי היתה ניטלה רשות מזה וניתנה לזה

19 Da gingen Moše und Jehošua͑ hin und stellten sich in das Offenbarungszelt. Es wird gelehrt: Es war ein Zwei-Lehrer-Šabbath, und das Amt wurde dem einen genommen und dem anderen übertragen.

כ (ותניא) א"ר יהודה אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו היכן משה מת בחלקו של ראובן דכתיב (דברים לד, א) ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ונבו בחלקו של ראובן קיימא דכתיב (במדבר לב, לז) ובני ראובן בנו וגו' ואת נבו וגו'

20 Es wird gelehrt: R. Jehuda sagte: Wenn es nicht ein geschriebener Schriftvers wäre, dürfte man es nicht sagen. Gestorben ist Moše im Gebiete Reúbens, denn es heißt: Moše stieg hinauf von A͑rboth Moab auf den Berg Nebo, und Nebo lag im Gebiete Reúbens, wie es heißt:und die Söhne Reúbens, sein Sohn &c. und Nebo &c.

כא (נבו ששם מתו ג' נביאים משה ואהרן ומרים)

21 (Es heißt Nebo, weil da drei Propheten [nebiím], Moše, Ahron und Mirjam, starben).

כב והיכן משה קבור בחלקו של גד דכתיב (דברים לג, כא) וירא ראשית לו וגו' ומחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי ארבעה מילין אותן ארבעה מילין מי הוליכו

22 Begraben worden ist Moše im Gebiete Gads, denn es heißt:er hat das erste sich ersehen&c. [Die Entfernung] vom Gebiete Reúbens bis zum Gebiete Gads beträgt vier Mil; wer hat ihn nun die vier Mil getragen?

כג מלמד שהיה משה מוטל בכנפי שכינה ומלאכי השרת אומרים (דברים לג, כא) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל והקדוש ברוך הוא אומר (תהלים צד, טז) מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און

23 Dies lehrt, daß Moše auf den Fittigen der Göttlichkeit lag. Die Dienstengel sprachen:Das Recht des Herrn führt er aus, seine Gerichte mit Jisraél. Der Heilige, gepriesen sei er, sprach:Wer tritt für mich gegen die Bösewichter, wer stellt sich für mich gegen die Übeltäter.

כד ושמואל אמר (קהלת ח, א) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר ורבי יוחנן אמר (איוב כח, יב) החכמה מאין תמצא ורב נחמן אמר (דברים לד, ה) וימת שם משה וגו' סמליון אמר וימת שם משה ספרא רבה דישראל

24 Šemuél sagte: [Er sprach:]Wer ist wie der Weise, wer versteht die Deutung der Dinge? R. Joḥanan sagte: [Er sprach:]Die Weisheit, woher kommt sie? R. Naḥman sagte:Und Moše starb daselbst &c. Semaljonsprach: Und Moše starb daselbst, der große Gelehrte Jisraéls.

כה תניא רבי אליעזר הגדול אומר שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל בת קול משמיע ואומר וימת משה ספרא רבה דישראל ויש אומרים לא מת משה כתיב הכא וימת שם וכתיב התם (שמות לד, כח) ויהי שם עם ה' מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש

25 Es wird gelehrt: R. Elie͑zer der Große sagte: Durch zwölf zu zwölf Mil, entsprechend dem jisraélitischen Lager, ertönte eine Hallstimme und sprach: Und Moše starb daselbst, der große Gelehrte Jisraéls. Manche sagen: Moše starb überhaupt nicht. Hier heißt es: starb daselbst, und dortheißt es: er blieb daselbst mit dem Herrn; wie dort [zu verstehen ist], er stand und tat Dienst, ebenso auch hier, er stand und tat Dienst.

כו (דברים לד, ו) ויקבר אותו בגיא בארץ מואב מול בית פעור א"ר ברכיה סימן בתוך סימן ואפ"ה ולא ידע איש את קבורתו

26 Und er begrub ihn im Tale im Lande Moab, gegenüber Bet Peo͑r. R. Berekhja sagte: ein Zeichen zu einem Zeichen, dennoch kennt niemand sein Grab.

כז וכבר שלחה מלכות הרשעה אצל

27 Einst sandte die ruchlose Regierung an

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel