Sotah 70

Kapitel 70

א מאן אמריך (להא) דאימריית ומאן אתא עלך דאיפייסת

1 wer hat dich geärgert, daß du so erbost warst, und wer ist es, der dich nun beruhigt hat?

ב (שמואל א ו, יט) ויך בעם שבעים איש וחמשים אלף איש רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר שבעים איש היו וכל אחד ואחד שקול כחמשים אלף וחד אמר חמשים אלף היו וכל אחד ואחד שקול כשבעים סנהדרין

2 Er schlug vom Volke fünfzigtausendundsiebzig Mann. R. Abahu und R. Elea͑zar [streiten hierüber]; einer sagt, es waren siebzig Mann, und jeder einzelne wog fünfzigtausend auf, und einer sagt, es waren fünfzigtausend, und jeder einzelne wog die siebzig [Mitglieder des] Synedriums auf.

ג (שמואל ב ו, יג) ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים ויזבח שור ומריא וכתיב (דברי הימים א טו, כו) שבעה פרים ושבעה אילים אמר רב פפא בר שמואל על כל פסיעה ופסיעה שור ומריא על כל שש ושש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים

3 Und als die Träger der Lade des Herrn sechs Schritte taten, schlachtete er einen Stier und ein Mastvieh, dagegen heißt es:sieben Farren und sieben Widder. R. Papa b. Šemuél erklärte: Auf jeden Schritt einen Stier und ein Mastvieh, und auf je sechs Schritte sieben Farren und sieben Widder.

ד אמר ליה רב חסדא אם כן מילאת את כל ארץ ישראל במות אלא אמר רב חסדא על כל שש ושש פסיעות שור ומריא על כל ששה סדרים של שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים

4 R. Ḥisda sprach zu ihm: Demnach hast du das ganze Jisraél-land mit Opferhöhen ausgefüllt!? Vielmehr, erklärte R. Ḥisda, auf je sechs Schritte einen Stier und ein Mastvieh, und auf je sechs Reihen von je sechs Schritten sieben Farren und sieben Widder.

ה כתיב (דברי הימים א יג, ט) כידון וכתיב (שמואל ב ו, ו) נכון אמר רבי יוחנן בתחלה כידון ולבסוף נכון

5 Es heißt Kidon und es heißt Nakhon? R. Joḥanan erwiderte: Zuerst Kidon und nachher Nakhon.

ו נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים היו אחד שהקים משה בארץ מואב שנאמר (דברים א, ה) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר וגו' ולהלן הוא אומר (דברים כז, ג) וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת וגו' ואתיא באר באר

6 Es ergibt sich also, daß es dreierlei Steine waren. Die einen stellte Moše im Lande Moáb auf, denn es heißt: jenseits des Jarden, im Lande Moáb, begann Moše zu erklären, und dortheißt es: und schreibe auf diese Steine alle Worte dieser Lehre [erklärlich] &c., und man folgere esaus [dem Ausdrucke] erklären.

ז ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן שנאמר (יהושע ד, ט) ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן ואחד שהקים בגלגל שנאמר (יהושע ד, כ) ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו'

7 Die einen stellte Jehošua͑ in der Mitte des Jarden auf, wie es heißt:und zwölf Steine ließ Jehošua͑ in der Mitte des Jarden aufrichten. Und die einen stellte er in Gilgal auf, wie es heißt:und diese zwölf Steine, die sie nahmen &c.

ח ת"ר כיצד כתבו ישראל את התורה רבי יהודה אומר על גבי אבנים כתבוה שנאמר (דברים כז, ח) וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגו' ואחר כך סדו אותן בסיד

8 Die Rabbanan lehrten: Wie schrieben die Jisraéliten die Tora nieder? R. Jehuda sagte: Sie schrieben sie auf Steine, wie es heißt: und schreibe auf die Steine alle Worte dieser Lehre &c., und hierauf überstrichen sie diese mit Kalk.

ט אמר לו רבי שמעון לדבריך היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה אמר לו בינה יתירה נתן בהם הקב"ה ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת שהיה להן ללמד ולא למדו

9 R. Šimo͑n sprach zu ihm: Wie konnten nach deiner Ansichtdie weltlichen Völker die Tora lernen!? Dieser erwiderte: Der Heilige, gepriesen sei er, verlieh ihnen außergewöhnlichen Verstand; sie sandten ihre Schreiber, und diese schälten den Kalk ab und übertrugen es. In jener Stunde ward ihr Urteil für die Unterwelt besiegelt, denn sie sollten sie lernen, und haben sie nicht gelernt.

י ר' שמעון אומר על גבי סיד כתבוה וכתבו להן למטה (דברים כ, יח) למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל וגו' הא למדת שאם היו חוזרין בתשובה היו מקבלין אותן

10 R. Šimo͑n sagte: Sie schrieben es auf den Kalk, und unten schrieben sie: damit sie euch nicht lehren, dies alles zu tun &c. Du lernsthieraus, daß, wenn sie sich bekehrt hätten, man sie aufgenommen haben würde.

יא אמר רבא בר שילא מ"ט דרבי שמעון דכתיב (ישעיהו לג, יב) והיו עמים משרפות סיד על עסקי סיד

11 Raba b. Šila sagte: Folgendes ist der Grund R. Šimo͑ns: es heißt: und Völker werden zu Kalk verbrannt, wegen der Angelegenheit des Kalkes. –

יב ור' יהודה כי סיד מה סיד אין לו תקנה אלא שריפה אף אותם הכותים אין להם תקנה אלא שריפה

12 Und R. Jehuda!? – Gleich dem Kalke; wie es für den Kalk keine andere Zubereitung als das Brennen gibt, ebenso gibt es für die weltlichen Völker kein anderes Mittel als das Brennen.

יג כמאן אזלא הא דתניא (דברים כא, י) ושבית שביו לרבות כנענים שבחוצה לארץ שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן

13 Es wird gelehrt:Und du von ihm Gefangene machst; dies schließt die Kenaa͑niter außerhalb des Landes ein, daß, wenn sie sich bekehren, man sie aufnehme.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel