Sotah 77

Kapitel 77

א והזה לאחריו לאחריו הזה לפניו הזאתו פסולה לפניו והזה על צדדין שבפניו הזאתו כשרה

1 und hinten besprengt hat oder hinten besprengen wollte und vom besprengt hat, so ist die Besprengung ungültig; wenn er vom besprengen wollte und seitwärts nach vom besprengt hat, so ist die Besprengung gültig.

ב אמר רבא בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה שנאמר (נחמיה ח, ה) ובפתחו עמדו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה שנא' (איוב לב, טז) והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד ר' זירא אמר רב חסדא מהכא (נחמיה ח, ג) ואזני כל העם אל ספר התורה

2 Raba b. R. Hona sagte: Sobald die Torarolle geöffnet worden ist, darf man nicht mehr sprechen, nicht einmal über eine Halakha, denn es heißt:und als er es öffnete, stand das ganze Volk, und unter ‘stehen’ ist das Schweigen zu verstehen, denn es heißt:ich wartete, ob sie nicht reden würden, sie standen und antworteten nicht. R. Zera entnimmt dies im Namen R. Ḥisdas hieraus:Und die Ohren des ganzen Volkes waren auf das Buch der Tora gerichtet.

ג ואמר ר' יהושע בן לוי כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו שנאמר (תהלים קלד, ב) שאו ידיכם קדש וברכו את ה'

3 Ferner sagte R. Jehošua͑ b. Levi: Ein Priester, der die Hände nicht gewaschen hat, darf die Hände nicht erheben, denn es heißt:erhebt eure Hände in Heiligkeit und preiset den Herrn.

ד שאלו תלמידיו את ר' אלעזר בן שמוע במה הארכת ימים אמר להן מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא ולא פסעתי על ראשי עם קודש ולא נשאתי כפי בלא ברכה

4 Seine Schüler fragten R. Elea͑zar b. Šamua͑: Wodurch hast du dein langes Leben? Er erwiderte ihnen: Nie habe ich das Bethaus als Durchgang benutzt, nie schritt ich über die Köpfe des heiligen Volkes, und nie habe ich meine Hände ohne Segensspruch erhoben.

ה מאי מברך אמר רבי זירא אמר רב חסדא אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה

5 Wie lautet der Segensspruch? R. Zera erwiderte im Namen R. Ḥisdas: [Gepriesen sei,] der uns mit der Heiligkeit Ahrons geheiligt und uns befohlen hat, sein Volk Jisraél in Liebezu segnen. –

ו כי עקר כרעיה מאי אמר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל לא יהא בה מכשול ועון וכי מהדר אפיה מציבורא מאי אמר אדבריה רב חסדא לרב עוקבא ודרש רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו

6 Was spricht er, wenn er die Füße in Bewegung setzt? – ‘Möge es dein Wille sein, o Herr, unser Gott, daß diesem Segen, mit dem dein Volk Jisraél zu segnen du uns befohlen hast, kein Anstoß und keine Sünde entgegentrete.’ – Was spricht er, wenn er sein Gesicht von der Gemeindeabwendet? R. Ḥisda führte R. U͑qaba umher und trug ihm vor: [Er spreche:] Herr der Welt, wir haben getan, was du uns befohlen hast, übe an uns,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel