Sotah 89

Kapitel 89

א וי"ו לא משמע ליה (מאי קאמר רחמנא המיוחדין שבשופטיך) אלא מעתה ויצאו שנים ומדדו שנים לר' יהודה הרי כאן תשעה לרבי שמעון הרי כאן שבעה

1 Die Auslegung des und leuchtet ihm nicht ein; der Allbarmherzige sagt damit nur, daß sie von den auserwählten der Richter sein müssen. – Es heißt ja aber auch: es sollen hinausgehen, zwei, es sollen messen, zwei, demnach müßten es nach R. Jehuda neun und nach R. Šimo͑n sieben sein!? –

ב ההוא מיבעי ליה לכדתניא ויצאו הן ולא שלוחיהן ומדדו שאפי' נמצא בעליל לעיר היו מודדין שמצוה לעסוק במדידה

2 Dies deutet auf folgende Lehre: Es sollen hinausgehen, sie selbst und nicht ihre Vertreter; und sollen messen, selbst wenn [der Erschlagene] direkt an derStadt gefunden wird, muß gemessen werden, denn es ist Gebot, sich mit dem Messen zu befassen.

ג מתניתין דלא כר"א בן יעקב דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר זקניך זו סנהדרין שופטיך זה מלך וכהן גדול מלך דכתיב (משלי כט, ד) מלך במשפט יעמיד ארץ כהן גדול דכתיב (דברים יז, ט) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה וגו'

3 Unsere Mišna vertritt nicht die Ansicht des R. Elie͑zer b. Ja͑qob, denn es wird gelehrt: R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagte: deine Ältesten, das ist das Synedrium; deine Richter, das sind der König und der Hochpriester. Der König, denn es heißt:ein König erhält das Land durch Recht, der Hochpriester, denn es heißt:du sollst zu den Priestern, den Leviten kommen,dem Richter, der sein wird &c. –

ד איבעיא להו רבי אליעזר בן יעקב במלך וכהן גדול הוא דפליג אבל בסנהדרי אי כרבי יהודה אי כרבי שמעון סבירא ליה או דלמא בסנהדרי נמי פליג עד דאיכא כולה סנהדרי

4 Sie fragten: Streitet R. Elie͑zer b. Ja͑qob nur hinsichtlich des Königs und des Priesters, hinsichtlich des Synedriums aber ist er der Ansicht R. Jehudas oder der Ansicht R. Šimo͑ns, oder aber streitet er auch hinsichtlich des Synedriums, daß nämlich das ganze Synedrium anwesend sein müsse?

ה אמר רב יוסף ת"ש מצאן זקן ממרא אבי פגי והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה תלמוד לומר (דברים יז, ח) וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם

5 R. Joseph erwiderte: Komm und höre: Man könnte glauben, daß, wenn der sich widersetzende Gelehrtesiein Beth Phage trifft und sich ihnen widersetzt, dies als Widersetzlichkeit gelte, so heißt es:du sollst dich aufmachen und nach der Stätte gehen; dies lehrt, daß die StätteBedingung sei.

ו דנפוק כמה אילימא דנפוק מקצתן דלמא הנך דאיכא גואי כוותיה סבירא להו אלא פשיטא דנפוק כולהו

6 Wieviel sollen hinausgegangen sein: wenn ein Teil, so können ja die anderen, die sich innenbefinden, seiner Ansicht sein, doch wohl, wenn alle hinausgegangen sind.

ז ולמאי אי לדבר הרשות מי מצו נפקי והכתיב (שיר השירים ז, ג) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג שאם נצרך אחד מהם לצאת אם יש שם עשרים ושלשה כנגד סנהדרי קטנה יוצא ואם לאו אינו יוצא

7 Wozu: wenn zu einer freigestellten Handlung, so dürfen sie ja nicht hinausgehen, denn es heißtdein Schoß ein gerundetes Becken, dem der Mischweinnicht fehlt, wenn einer hinausgehen will, so darf er es nur dann, wenn dreiundzwanzig zurückbleiben, entsprechend dem kleinen Synedrium, sonst aber nicht,

ח אלא פשיטא לדבר מצוה למאי לאו למדידת עגלה ורבי אליעזר בן יעקב היא א"ל אביי לא דלמא להוסיף על העיר ועל העזרות כדתנן אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בבית דין של שבעים ואחד

8 doch wohl zur Ausübung eines Gebotes. Wahrscheinlich zur Messung beim [Genickbrechen des] Kalbes, und zwar nach R. Elie͑zer b. Ja͑qob!? Abajje erwiderte: Nein, vielleicht zur Erweiterung der Stadt oder der Tempelhöfe. Wir haben nämlich gelernt: Man darf die Stadt und die Tempelhöfe nur durch das Gericht von einundsiebzig [Mitgliedern] erweitern.

ט תניא כוותיה דרב יוסף מצאן אבית פגי והמרה עליהן כגון שיצאו למדידת עגלה או להוסיף על העיר ועל העזרות יכול תהא המראתו המראה ת"ל וקמת ועלית מלמד שהמקום גורם

9 Übereinstimmend mit R. Joseph wird gelehrt: Man könnte glauben, daß, wenn er sie in Beth Phage trifft, wenn sie beispielsweise zur Messung beim [Genickbrechen des] Kalbes oder zur Erweiterung der Stadt oder der Tempelhöfe hinausgegangen sind, und sich ihnen widersetzt, dies als Widersetzlichkeit gelte, so heißt es: du sollst dich aufmachen und gehen; dies lehrt, daß die Stätte Bedingung sei.

י נמצא טמון בגל או תלוי באילן לימא מתניתין ר' יהודה היא ולא רבנן דתניא (דברים כד, יט) ושכחת עומר בשדה פרט לטמון דברי רבי יהודה וחכ"א בשדה לרבות את הטמון

10 WIRD ER IN EINEM STEINHAUFEN VERSTECKT ODER AN EINEM BAUME HANGEND GEFUNDEN. Es wäre anzunehmen, daß unsere Mišna die Ansicht R. Jehudas vertritt und nicht die der Rabbanan, denn es wird gelehrt: Und du eine Garbe auf dem Felde vergissest, ausgenommen die verborgene – so R. Jehuda; die Weisen erklären: auf dem Felde, einbegriffendie verborgene.

יא אמר רב אפי' תימא רבנן הכא מענייניה דקרא התם מענייניה דקרא

11 Rabh erwiderte: Du kannst auch sagen, die der Rabbanan, denn hier ist der Zusammenhang des Schriftverses zu berücksichtigen und dort ist der Zusammenhang des Schriftverses zu berücksichtigen.

יב דכתיב (דברים כא, א) כי ימצא חלל היכא דמשתכח באדמה פרט לטמון והתם מענייניה דקרא דכתיב (דברים כד, יט) כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר שכחה דומיא דקציר מה קציר בגלוי אף שכחה בגלוי כתב רחמנא בשדה לרבות את הטמון

12 Hierbei heißt es: wenn ein Erschlagener gefunden wird, wo er auch gefunden wird, auf der Erde, ausgenommenim Verborgenen. Dort ist der Zusammenhang des Schriftverses zu berücksichtigen, denn es heißt:wenn du deine Ernte auf deinem Felde mähest und eine Garbe auf dem Felde vergissest, das Vergessen gleich dem Mähen, wie das Mähen im Freien erfolgt, ebenso auch das Vergessen im Freien, und wenn der Allbarmherzige noch auf dem Felde schreibt, so schließt dies die verborgene ein. –

יג לרבי יהודה נמי תיפוק ליה משכחה דומיא דקציר אין הכי נמי

13 Demnach sollte esauch R. Jehuda durch Vergleichung des Vergessenen mit dem Mähen folgern!? – Dem ist auch so. –

יד ואלא בשדה למה לי מיבעי ליה לרבות שכחת קמה ורבנן שכחת קמה מנא להו נפקא להו מכי תקצור קצירך בשדך

14 Wozu heißt es demnach auf dem Felde!? – Dies ist dazu nötig, um das Vergessene des Halmgetreideseinzuschließen. – Woher wissen es die Rabbanan vom Vergessenen des Halmgetreides? – Sie entnehmen es aus [dem Schriftverse:] wenn du deine Ernte auf deinem Felde mähest. –

טו ור' יהודה מיבעי ליה לכדרבי אבהו אמר ר' אלעזר דאמר רבי אבהו אמר ר"א פרט לשצפו עומרין לתוך שדה חבירו ורבנן מבשדה בשדך ור' יהודה בשדה בשדך לא משמע ליה

15 Und R. Jehuda!? – Dies ist wegen einer Lehre R. Abahus im Namen R. Elea͑zars nötig, denn R. Abahu sagte im Namen R. Elea͑zars, ausgenommen sei der Fall, wenn seine Garben in das Feld eines anderen hineingeweht worden waren. – Und die Rabbanan!? – Dies geht hervor aus [dem Worte] deinemFelde. – Und R. Jehuda!? – Ihm leuchtet [die Folgerung aus] deinem Felde nicht ein.

טז בעי ר' ירמיה צפו עומרין לתוך שדהו מהו אויר שדה כשדה דמי או לאו כשדה דמי

16 R. Jirmeja fragte: Wie ist es, wenn auf seinem Felde Garben sich in der Schwebebefinden: gleicht der Luftraum des Feldes dem Felde, oder gleicht er ihm nicht?

יז א"ל רב כהנא לרב פפי ואמרי לה רב כהנא לרב זביד תפשוט ליה מדרבי אבהו א"ר אלעזר דאמר פרט לשצפו עומרין לתוך שדה חבירו דחבירו אין לתוך שדהו לא

17 R. Kahana sprach zu R. Papi, und wie manche sagen, R. Kahana zu R. Zebid: Dies ist aus der Lehre R. Abahus im Namen R. Elea͑zars zu entscheiden: ausgenommen sei der Fall, wenn seine Garben in das Feld eines anderen hineingeweht worden waren; nur wenn in das Feld eines anderen, nicht aber, wenn in sein eigenes Feld. –

יח וליטעמיך לתוך שדה חבירו צפו אין מונחין לא והא בעינן בשדך וליכא

18 Nach deiner Auffassung wäre zu folgern: auch auf dem Felde eines anderen nur dann, wenn sie sich schwebend befinden, nicht aber, wenn sie [am Boden] liegen, und dagegen heißt es ja: auf deinem Felde, nicht aber im Felde eines anderen!?

יט אלא לתוך שדה חבירו ואפילו מונחין והאי דקאמר צפו דלא משכחת לה אלא בצפו

19 Vielmehr: in das Feld eines anderen, selbst wenn sie [am Boden] liegen, nur gebraucht er deshalb [den Ausdruck] ‘hineingeweht’, weil es nur auf diese Weise Vorkommen kann. –

כ תא שמע עומר שהחזיק בו להוליכו לעיר והניחו על גבי חבירו ושכחו התחתון שכחה והעליון אינו שכחה רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון שניהם אינן שכחה התחתון מפני שהוא טמון והעליון מפני שהוא צף עד כאן לא פליגי אלא בתחתון אבל בעליון דברי הכל לא הואי שכחה

20 Komm und höre: Wenn er eine Garbe angefaßt hat, um sie in die Stadt zu bringen, und sie auf eine andere gelegt und vergessen hat, so ist die untere Vergessenes und die obere kein Vergessenes. R. Šimo͑n b. Jehuda sagt im Namen R. Šimo͑ns, beide seien kein Vergessenes, die untere nicht, weil sie verborgen ist, die obere nicht, weil sie schwebend ist. Sie streiten nur über die untere, hinsichtlich der oberen aber stimmen alle überein, daß sie kein Vergessenes sei. –

כא שאני התם כיון דאחזיק ביה זכה ביה אי הכי מאי איריא על גבי חבירו אפילו בשדה נמי אין הכי נמי והאי דקתני על גבי חבירו משום תחתון

21 Anders ist es da, wo er sie bereits angefaßt hatte, denn dadurch hat er sie erworben. – Wieso heißt esdemnach: auf eine andere, dies sollte ja auch von dem Falle gelten, wenn er sie aufs Feld [gelegt hat]!? – Dem ist auch so, und nur wegen der unterenlehrt er: auf eine andere. –

כב והא מפני שהוא צף קאמר אימא מפני שהוא כצף

22 Er begründet ja aber: weil sie schwebend ist!? – Lies: weil sie wie schwebend ist.

כג אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא אמר ליה ההוא מדרבנן לאביי שני חללים זה על גבי זה מהיכן הוא מודד

23 Einst sprach Abajje: Ich fühle michwie Ben A͑zaj in den Straßen von Tiberjas. Da sprach einer von den Jüngern zu Abajje: Von welchem ist, wenn zwei Erschlagene sich aufeinanderbefinden, zu messen:

כד מין במינו הוי טמון ומין במינו לא הוי צף ומעליון מודד או דלמא מין במינו הוי צף ומין במינו לא הוי טמון ומתחתון מודד

24 gibt es bei Dingen derselben Art ein Verbergen und kein Schweben, somitist vom oberen zu messen, oder gibt es bei Dingen derselben Art ein Schweben und kein Verbergen, somitist vom unteren zu messen,

כה או דלמא מין במינו הוי טמון ומין במינו הוי צף ולא מתחתון מודד ולא מעליון מודד

25 oder aber gibt es bei Dingen derselben Art ein Verbergen und ein Schweben, somitist weder vom unteren noch vom oberen zu messen?

כו א"ל

26 Dieser erwiderte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel