Sukkah 104

Kapitel 104

א רע כל היום אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר (תהלים לז, לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו שנאמ' (תהלים לז, לג) ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו

1 allzeit nur böse war. R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: Der böse Trieb des Menschen übermächtigt sich seiner tagtäglich und trachtet ihn zu töten, denn es heißt: der Frevler lauert auf den Gerechten und trachtet ihn zu töten, und wenn der Heilige, gepriesen sei er, ihm nicht beistehen würde, könnte er sich seiner nicht erwehren, denn es heißt: der Herr läßt ihn nicht in seine Hand geraten und verdammt ihn bei seiner Rechten nicht.

ב תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ אם אבן הוא נימוח דכתיב (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים וכתיב (איוב יד, יט) אבנים שחקו מים אם ברזל הוא מתפוצץ דכתיב (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע

2 In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Begegnet dir dieses Scheusal, so schleppe es ins Lehrhaus mit; ist er Stein, so wird er zerrieben, ist er Eisen, so zersplittert er. Ist er Stein, so wird er zerrieben, denn es heißt: oh, ihr Durstigen alle, kommt zum Wasser , und es heißt: wie Wasser Steine zerreibt. Ist er Eisen, zersplittert er, denn es heißt: mein Wort ist ja wie Feuer, Spruch des Herrn, und wie ein Hammer Felsen zersplittert.

ג א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעוה"ז ומעיד עליו לעולם הבא שנאמר (משלי כט, כא) מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון שכן באטב"ח של ר' חייא קורין לסהדה מנון

3 R. Šemuél b. Naḥmani sagte im Namen R. Jonathans: Der böse Trieb verleitet den Menschen auf dieser Welt und zeugt gegen ihn in der zukünftigen Welt, denn es heißt: wenn man von Jugend auf seinen Knecht verzärtelt, so wird er am Ende ein Widerspenstiger [Manon], und in der AṬBḤ-Chiffredes R. Ḥija wird Sahada [Zeuge] ‘Manon’ genannt.

ד רב הונא רמי כתיב (הושע ד, יב) כי רוח זנונים התעה וכתיב (הושע ה, ד) בקרבם בתחלה התעם ולבסוף בקרבם

4 R. Hona wies auf einen Widerspruch hin. Es heißt: denn ein hurerischer Geist hat sie betört, und es heißt: ist in ihnen!? Zuerst betört er sie, nachher ist er in ihnen.

ה אמר רבא בתחלה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש שנאמר (שמואל ב יב, ד) ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח וכתיב ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו

5 Raba sprach: Zuerst nannte er ihn einen Reisenden, nachher einen Gast und zuletzt einen Mann, denn es heißt: und es kam ein Reisender zum reichen Manne, da schonte er, eines von seinen Schafen und seinen Rindern zu nehmen, um es dem Gaste zuzubereiten; darauf heißt es: da nahm er das Lamm des Armen und bereitete es für den Mann, der zu ihm kam.

ו אמר רבי יוחנן אבר קטן יש לו לאדם מרעיבו שבע משביעו רעב שנאמר (הושע יג, ו) כמרעיתם וישבעו וגו'

6 R. Joḥanan sagte: Der Mensch hat ein kleines Glied, das, wenn er es hungern läßt, satt ist, und wenn er es sättigt, hungrig ist, denn es heißt: wenn sie sich kasteiten, wurden sie satt &c.

ז אמר רב חנא בר אחא אמרי בי רב ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן גלות כשדים וישמעאלים ויצר הרע גלות דכתיב (ישעיהו נב, ה) ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם וגו' כשדים דכתיב (ישעיהו כג, יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה

7 R. Ḥana b. Aḥa sagte: In der Schule Rabhs sagten sie: Vier Dinge sind es, die erschaffen zu haben der Heilige, gepriesen sei er, bereut, und zwar: das Exil, die Chaldäer, die Jišma͑éliten und der böse Trieb. Das Exil, denn es heißt: und nun, was habe ich hier, Spruch des Herrn, da mein Volk umsonst hingenommen worden ist &c.? Die Chaldäer, denn es heißt: siehe das Land der Chaldäer, ein Volk, das nicht sein sollte.

ח ישמעאלים דכתיב (איוב יב, ו) ישליו אהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו יצר הרע דכתיב (מיכה ד, ו) ואשר הרעתי

8 Die Jišma͑éliten, denn es heißt: wohlbehalten stehen den Räubern ihre Zelte, und sorglos leben, die Gottes Zorn erregen, wer seinen Gott in seiner Hand führt. Der böse Trieb, denn es heißt: daß ich Böses verursacht hatte.

ט אמר רבי יוחנן אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאיהן של ישראל חד דכתיב ואשר הרעתי וחד דכתיב (ירמיהו יח, ו) הנה כחומר ביד היוצר כן אתם וגו' ואידך (יחזקאל לו, כו) והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר

9 R. Joḥanan sagte: Wenn nicht folgende drei Schriftverse, würden die Füße der Feinde Jisraéls gewankt haben. Einer lautet: Daß ich Böses verursacht hatte. Einer lautet: Siehe, wie der Ton in der Hand des Töpfers, so seid ihr &c. Und einer lautet: Ich entferne das steinerne Herz aus eurem Leibe und gebe euch ein fleischernes Herz.

י רב פפא אמר אף מהאי נמי (יחזקאל לו, כז) ואת רוחי אתן בקרבכם וגו'

10 R. Papa sagte: Auch folgender, es heißt: Ich will meinen Geist in euch geben &c.

יא (זכריה ב, ג) ויראני ה' ארבעה חרשים מאן נינהו ארבעה חרשים אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק מתיב רב ששת אי הכי היינו דכתיב (זכריה ב, ד) ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה הני לשובה אתו

11 Und der Herr zeigte mir vier Schmiede. Wer sind diese vier Schmiede? R. Ḥana b. Bizna erwiderte im Namen R. Šimo͑n des Frommen: Der Messias, der Sohn Davids, der Messias, der Sohn Josephs, Elijahu und der Priester der Gerechtigkeit. R. Šešeth wandte ein: Demnach sind sie diejenigen, über die es [weiter] heißt: und er sprach zu mir: Jene sind die Hörner, die Jehuda zerstreut haben; diese sollen es ja sammeln!?

יב א"ל שפיל לסיפיה דקרא ויבואו אלה להחריד אותם לידות את קרנות הגוים הנושאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה וגו' א"ל בהדי חנא באגדתא למה לי

12 Jener erwiderte: Hinab zum Schlüsse des Verses: diese aber sind gekommen, um sie in Schrecken zu setzen, um die Hörner der Völker niederzuschlagen, die das Horn wider das Jisraélland erhoben, um es zu zerstreuen &c. Hierauf sprach dieser: Was bin ich Ḥana gegenüber in der Agada!?

יג (מיכה ה, ד) והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם מאן נינהו שבעה רועים דוד באמצע אדם שת ומתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה בשמאלו ומאן נינהו שמנה נסיכי אדם ישי ושאול ושמואל עמוס וצפניה צדקיה ומשיח ואליהו:

13 Und es wird Friede sein. Wenn Asur in unser Land einfällt und unsere Paläste betritt, so werden wir ihm sieben Hirten entgegenstellen und acht fürstliche Männer. Wer sind diese sieben Hirten? – David in der Mitte, Adam, Šeth und Methušelaḥ zu seiner Rechten, Abraham, Ja͑qob und Moše zu seiner Linken. – Wer sind diese acht fürstlichen Männer? – Jišaj, Šau͑l, Šemuél, Amos, Çephanja, Çidqija, der Messias und Elijahu.

יד ארבעה סולמות כו': תנא גובהה של מנורה חמשים אמה (כו'): וארבעה ילדים של פרחי כהונה ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג: איבעיא להו מאה ועשרים לוג כולהו או דלמא לכל חד וחד תא שמע ובידיהם כדי שמן של שלשים שלשים לוג שהם כולם מאה ועשרים לוג

14 VIER LEITERN &C. Es wird gelehrt: Die Höhe des Kandelabers betrug fünfzig Ellen. VIER KNABEN VON DEN PRIESTERJÜNGLINGEN MIT HUNDERTZWANZIG LOG FASSENDEN KRÜGEN IN DEN HÄNDEN. Sie fragten: Hundertzwanzig Log in allen zusammen, oder in jedem einzelnen? – Komm und höre: Mit je dreißig Log fassenden Ölkrügen in den Händen, zusammen hundertzwanzig Log.

טו תנא והן משובחין היו יותר מבנה של מרתא בת בייתוס אמרו על בנה של מרתא בת בייתוס שהיה נוטל שתי יריכות של שור הגדול שלקוח באלף זוז ומהלך עקב בצד גודל ולא הניחוהו אחיו הכהנים לעשות כן משום (משלי יד, כח) ברב עם הדרת מלך

15 Es wird gelehrt: Sie waren dem Sohne der Martha, der Tochter des Boëthos, überlegen. Man erzählt vom Sohne der Martha, der Tochter des Boëthos, daß er zwei Keulen von einem großen Ochsen im Preise von tausend Zuz nahm und Ferse an Zehe ging. Seine Priesterbrüder ließen dies aber nicht zu, denn: in der Menge des Volkes besteht des Königs Herrlichkeit. –

טז מאי משובחים אילימא משום יוקרא הני יקירי טפי אלא התם כבש ומרובע ולא זקיף הכא סולמות וזקיף טובא:

16 Wieso waren sie überlegen: wollte man sagen wegen des Gewichtes, so waren jene ja schwerer!? Da war es eine Rampe, viereckig und nicht steil, hier aber waren es ja nur Leitern und sehr steil.

יז ולא היה חצר בירושלים: תנא

17 Es GAB KEINEN HOF IN JERUŠALEM. Es wird gelehrt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel