Sukkah 107

Kapitel 107

א מהו דתימא אפילו כרבנן ולאפוקי מדרבי יוחנן דאמר שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא קמ"ל

1 Man könnte glauben, auch den Rabbanan, nur schließe dies die Lehre R. Joḥanans aus; dieser sagte, man habe seiner Pflicht genügt, wenn man die neun Töne in neun Stunden (am Tage) gehört hat, so lehrt er uns. –

ב ואימא הכי נמי אם כן מאי ולא כלום:

2 Vielleicht ist dem auch so!? – Wozu heißt es demnach ‘absolut nicht’!?

ג ע"ש שבתוך החג כו': ואילו למעלה עשירית לא קתני מתניתין מני רבי אליעזר בן יעקב היא דתניא שלש למעלה עשירית ר' אליעזר בן יעקב אומר שלש על גבי המזבח

3 AM VORABEND DES ŠABBATHS WÄHREND DES [HÜTTEN]FESTES &C. Er lehrt aber nicht von drei [Tönen] auf der zehnten Stufe, somit vertritt unsere Mišna die Ansicht des R. Elie͑zer b. Ja͑qob, denn es wird gelehrt: Drei an der zehnten Stufe; R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagt, drei am Altar.

ד האומר למעלה עשירית אינו אומר ע"ג המזבח והאומר ע"ג המזבח אינו אומר למעלה עשירית

4 Wer auf der zehnten Stufe sagt, nach dem erfolgte es nicht am Altar, und wer am Altar sagt, nach dem erfolgte es nicht auf der zehnten Stufe.–

ה מ"ט דר' אליעזר בן יעקב כיון דתקע לפתיחת שערים למעלה עשירית למה לי דתקע האי לאו שער הוא הלכך ע"ג המזבח עדיף ורבנן סברי כיון דתקע למילוי המים ע"ג המזבח למה לי הלכך למעלה העשירית עדיף

5 Was ist der Grund des R. Elie͑zer b. Ja͑qob? – Wenn bereits beim Öffnen der Tore geblasen wurde, wozu auf der zehnten Stufe, die ja doch kein Tor ist. Am Altar ist es daher angebrachter. – Und der der Rabbanan? – Wenn bereits beim Wasserschöpfen geblasen wurde, wozu am Altar. Auf der zehnten Stufe war es daher angebrachter.

ו כי אתא ר' אחא בר חנינא מדרומא אייתי מתניתא בידיה (במדבר י, ח) ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות שאין ת"ל יתקעו שכבר נאמר (במדבר י, י) ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם ומה ת"ל יתקעו הכל לפי המוספין תוקעין הוא תני לה והוא אמר לה לומר שתוקעין על כל מוסף ומוסף

6 Als R. Aḥa b. Ḥanina aus dem Süden kam, brachte er folgende Lehre mit: Und die Söhne Ahrons, die Priester, sollen die Trompeten blasen; wozu wird hier das Blasen geboten, wo es bereits heißt: ihr sollt die Trompeten blasen zu euren Brandopfern und euren Friedensoρfern!? Das Blasen richtet sich nach den Zusatzopfern. Er lehrte sie und er selbst erklärte sie: man blies bei jedem Zusatzopfer. –

ז תנן ע"ש שבתוך החג היו שם מ"ח ואם איתא ליתני שבת שבתוך החג משכחת לה חמשין וחד א"ר זירא לפי שאין תוקעין לפתיחת שערים בשבת

7 Wir haben gelernt: Am Vorabend des Šabbaths während des [Hütten]festes waren es achtundvierzig. Wenn dem so wäre, sollte er von einem Šabbath während des [Hütten]festes lehren, an dem es einundfünfzig sein müßten!? R. Zera erwiderte: Am Šabbath wurde beim Öffnen der Pforten nicht geblasen.

ח אמר רבא מאן הא דלא חש לקימחא חדא דבכל יום תנן ועוד אי נמי כהדדי נינהו ליתני שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמונה דשמעת מינה תרתי שמעת מינה דרבי אליעזר בן יעקב ושמעת מינה דר' אחא בר חנינא

8 Raba sprach: Wer ist es, der auf sein Mehl nicht achtet!? Erstens haben wir ja ‘an jedem Tage’ gelernt, und zweitens sollte er, auch wenn sie einander gleichen, vom Šabbath während des [Hütten]festes lehren, daß es an einem solchen achtundvierzig waren, da daraus zweierlei zu entnehmen wäre: hieraus wäre die Lehre des R. Elie͑zer b. Ja͑qob zu entnehmen, und hieraus wäre die Lehre des R. Aḥa b. Ḥanina zu entnehmen!?

ט אלא אמר רבא לפי שאין תוקעין למילוי מים בשבת דבצרי טובא וליתני נמי ר"ה שחל להיות בשבת דהא איכא תלתא מוספין מוסף דר"ה מוסף דר"ח מוסף דשבת

9 Vielmehr, erklärte Raba, weil man am Šabbath beim Wasserschöpfen nicht bläst; so mit sind es bedeutend weniger. – Sollte er doch (auch) vom auf einen Šabbath fallenden Neujahrsfeste lehren, an dem es drei Zusatzopfer sind: das Neumondzusatzopfer, das Neujahrszusatzopfer und das Šabbathzusatzopfer!? –

י ע"ש שבתוך החג אצטריך ליה לאשמעינן כדרבי אליעזר בן יעקב אטו מי קאמר ליתני הא ולא ליתני הא ליתני הא וליתני הא תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר

10 Vom Vorabend des Šabbaths während des [Hütten]festes zu lehren, ist dies nötig, wegen der Lehre des R. Elie͑zer b. Ja͑qob. – Sagen wir etwa, daß er es von diesem lehren und von jenem nicht lehren sollte, er sollte es von beiden lehren!? – Manches lehrt er und manches läßt er fort. – Was läßt er noch außerdem fort? –

יא שייר ערב הפסח

11 Er läßt den Vorabend des Pesahfestes fort. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel