Sukkah 17

Kapitel 17

א <big>מתני׳</big> סוכה ישנה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין ואיזו היא סוכה ישנה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום אבל אם עשאה לשם חג אפילו מתחילת השנה כשרה:

1 EINE ALTE FESTHÜTTE IST NACH DER SCHULE ŠAMMAJS UNBRAUCHBAR UND NACH DER SCHULE HILLELS BRAUCHBAR. WELCHE HEISST EINE ALTE FESTHÜTTE? DIE MAN DREISSIG TAGE VOR DEM FESTE ERRICHTET HAT. HAT MAN SIE ABER FÜR DAS FEST ERRICHTET, SO IST SIE BRAUCHBAR, SELBST WENN SEIT ANFANG DES JAHRES.

ב <big>גמ׳</big> מ"ט דבית שמאי אמר קרא (ויקרא כג, לד) חג הסוכות שבעת ימים לה' סוכה העשויה לשם חג בעינן

2 GEMARA. Was ist der Grund der Schule Šammajs? – Die Schrift sagt: sieben Tage Hüttenfest für den Herrn; es muß eine Hütte sein, die für das Fest gemacht wurde. –

ג ובית הלל ההוא מיבעי ליה לכדרב ששת דאמר רב ששת משום ר"ע מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לה'

3 Und die Schule Hillels!? – Dieser [Schriftvers] ist wegen einer Lehre des R. Šešeth nötig, denn R. Šešeth sagte im Namen R. A͑qibas: Woher, daß das Holz der Festhütte während der ganzen sieben Tage [zur Verwendung] verboten ist? Es heißt: sieben Tage Hüttenfest für den Herrn.

ד ותניא רבי יהודה בן בתירה אומר כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לה' מה חג לה' אף סוכה לה'

4 Ferner wird gelehrt: R. Jehuda b. Bethera sagte: Wie das Festopfer den Namen Gottes trägt, ebenso trägt auch die Festhütte den Namen Gottes, denn es heißt: sieben Tage Hüttenfest für den Herrn; wie das Fest[opfer] für den Herrn, ebenso die Festhütte für den Herrn. –

ה ובית שמאי נמי מיבעי ליה להכי אין הכי נמי

5 Auch die Schule Šammajs braucht ja diesen [Schriftvers] hierfür!? Allerdings, dem ist auch so. –

ו אלא מאי טעמייהו דבית שמאי כתיב קרא אחרינא (דברים טז, יג) חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים סוכה העשויה לשם חג בעינן

6 Was ist demnach der Grund der Schule Šammajs? – Es gibt noch einen anderen Schriftvers: das Hüttenfest sollst du dir sieben Tage machen; es muß eine Hütte sein, die für das Fest gemacht wurde. –

ז ובית הלל ההוא מיבעי ליה לעושין סוכה בחולו של מועד

7 Und die Schule Hillels!? – Dieser Vers deutet darauf, daß man auch am Halbfeste eine Festhütte mache. –

ח ובית שמאי סבירא להו כרבי אליעזר דאמר אין עושין סוכה בחולו של מועד

8 Und die Schule Šammajs!? – Sie ist der Ansicht R. Elie͑zers, welcher sagt, man mache am Halbfeste keine Festhütte. –

ט ובית הלל לית להו דרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב עשאה מן הקוצין ומן הנימין ומן הגרדין פסולה מן הסיסין כשרה

9 Hält denn die Schule Hillels nichts von dem, was R. Jehuda im Namen Rabhs gelehrt hat!? R. Jehuda sagte nämlich im Namen Rabhs: Hat man [die Çiçith] aus Kettenfransen, Noppen oder Webezotten gefertigt, so sind sie untauglich, wenn von [fertigen] Knäulen, so sind sie tauglich.

י כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי אף מן הסיסין נמי פסולה (אלמא) דבעינן טויה לשמה ה"נ נבעיא סוכה עשויה לשמה

10 Als ich dies Šemuél vortrug, sprach er zu mir: Auch wenn man sie von [fertigen] Knäulen gefertigt hat, sind sie untauglich, weil das Spinnen zu diesem Zwecke erfolgen muß. Ebenso sollte auch hierbei die Festhütte als solche gemacht werden müssen!?

יא שאני התם דאמר קרא (דברים כב, יב) גדילים תעשה לך לך לשם חובך הכא נמי חג הסוכות תעשה לך לך לשם חובך

11 Anders ist es da; die Schrift sagt: du sollst dir Quasten fertigen, dir: zum Behufe deiner Pflicht. – Auch hierbei heißt es ja: das Hüttenfest sollst da dir machen, dir: zum Behufe deiner Pflicht!? –

יב ההוא מיבעי ליה למעוטי גזולה התם נמי מיבעי ליה למעוטי גזולה

12 Dies schließt das Geraubte aus. – Auch da schließt es ja das Geraubte aus!? –

יג התם כתיב קרא אחרינא (במדבר טו, לח) ועשו להם משלהם:

13 Da gibt es noch einen anderen Schriftvers: sie sollen sich [Çiçith] machen, aus eigenem.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel