Sukkah 8

Kapitel 8

א פחות משלשה טפחים כשרה

1 wenn aber weniger als drei Handbreiten, brauchbar. –

ב מאי שנא התם דאמרת פחות מארבע אמות ומאי שנא הכא דאמרת פחות משלשה טפחים

2 Womit ist es da anders, daß du da weniger als vier Ellen, hierbei aber weniger als drei Handbreiten sagst!? –

ג התם דאיתיה לדופן פחות מארבע אמות סגיא הכא לשוויי לדופן פחות משלשה טפחים אין אי לא לא

3 Da, wo eine Wand vorhanden ist, ist [ein Abstand] weniger als vier Ellen zulässig, hierbei aber, wo die Wand erst werden soll, gilt sie als solche bei [einem Abstand] unter drei Handbreiten, sonst aber nicht.

ד היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה עמוד שהוא גבוה עשרה טפחים ויש בו הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא

4 Über den Fall, wenn sie höher als zwanzig Ellen ist und man darin eine zehn Handbreiten hohe Säule errichtet, die den für die Festhütte erforderlichen Umfang hat, wollte Abajje sagen, man dehne die Wände nach oben,

ה א"ל רבא בעינן מחיצות הניכרות וליכא

5 da sprach Raba zu ihm: Es sind erkennbare Wände erforderlich, die nicht vorhanden sind.

ו ת"ר נעץ ארבעה קונדיסין וסיכך על גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין

6 Die Rabbanan lehrten: Wenn man vier Stangen aufstellt und darüber Hüttenbedachung legt, so ist es [als Festhütte] nach R. Ja͑qob brauchbar und nach den Weisen unbrauchbar.

ז אמר רב הונא מחלוקת על שפת הגג דר' יעקב סבר אמרינן גוד אסיק מחיצתא ורבנן סברי לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא אבל באמצע הגג דברי הכל פסולה ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקת

7 R. Hona sagte: Der Streit besteht nur, wenn am Rande des Daches, denn R. Ja͑qob ist der Ansicht, wir sagen, man dehne die Wändenach oben, und die Rabbanan sind der Ansicht, wir sagen nicht, man dehne die Wände nach oben; wenn aber in der Mitte des Daches, stimmen alle überein, daß es unbrauchbar sei. R. Naḥman sagte: Der Streit besteht, wenn in der Mitte des Daches.

ח איבעיא להו באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת תיקו

8 Sie fragten: Besteht der Streit nur über den Fall, wenn in der Mitte des Daches, wenn aber am Rande des Daches, stimmen alle überein, daß es brauchbar ist, oder besteht der Streit über diesen und jenen Fall? – Die Frage bleibt unentschieden.

ט מיתיבי נעץ ד' קונדיסין בארץ וסיכך על גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין

9 Man wandte ein: Wenn man vier Stangen in die Erde steckt und darüber Hüttenbedachung legt, so ist es nach R. Ja͑qob [als Festhütte] brauchbar und nach den Weisen unbrauchbar.

י והא ארץ דכאמצע הגג דמי וקא מכשיר רבי יעקב תיובתא דרב הונא תיובתא

10 In der Erde ist es ja ebenso, wie in der Mitte des Daches, dennoch ist es nach R. Ja͑qob brauchbar!? Dies ist eine Widerlegung R. Honas. Eine Widerlegung.

יא ועוד באמצע הוא דפליגי אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה לימא תיהוי תיובתיה דרב הונא בתרתי

11 Ferner streiten sie ja, wenn in der Mitte, wenn aber am Rande des Daches, stimmen alle überein, daß es brauchbar ist, somit ist dies eine Widerlegung R. Honas in beidem!? –

יב אמר לך רב הונא פליגי באמצע הגג והוא הדין על שפת הגג והאי דקמיפלגי באמצע הגג להודיעך כחו דר' יעקב דאפילו באמצע הגג נמי מכשיר

12 R. Hona kann dir erwidern: sie streiten über den Fall, wenn in der Mitte des Daches, und dies gilt auch von dem Falle, wenn am Rande des Daches, und nur deshalb streiten sie über den Fall, wenn in der Mitte des Daches, um dir die weitergehende Ansicht R. Ja͑qobs hervorzuheben, daß es nämlich brauchbar ist, auch wenn man sie in der Mitte des Daches aufstellt.

יג ת"ר נעץ ארבעה קונדיסין בארץ וסיכך על גבן ר' יעקב אומר רואין כל שאילו יחקקו ויחלקו ויש בהן טפח לכאן וטפח לכאן נידונין משום דיומד ואם לאו אין נידונין משום דיומד שהיה רבי יעקב אומר דיומדי סוכה טפח וחכמים אומרים עד שיהו שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח:

13 Die Rabbanan lehrten: Wenn man vier Stangen in die Erde steckt und darüber Hüttenbedachung legt, so werden sie, wie R. Ja͑qob sagt, falls sie gehöhlt und gekantet eine Handbreite nach der einen Seite und eine Handbreite nach der anderen Seite haben, als Doppelpfeiler betrachtet, wenn aber nicht, nicht als Doppelpfeiler betrachtet. R. Ja͑qob sagt nämlich, für die Festhütte genügen Doppelpfeiler von je einer Handbreite; die Weisen aber sagen, zwei [Wände] müssen vorschriftsmäßig sein und für die dritte genügt eine Handbreite.

יד ושאינה גבוהה עשרה טפחים: מנלן

14 EINE, DIE KEINE ZEHN HANDBREITEN HOCH IST. Woher dies? –

טו אתמר רב ורבי חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו

15 Es wurde gelehrt: Rabh, R. Ḥanina, R. Joḥanan und R. Ḥabiba –

טז בכולה סדר מועד כל כי האי זוגא חלופי רבי יוחנן ומעיילי רבי יונתן

16 manche setzen in der ganzen Sektion von den Feiertagen, überall, wo diese Gelehrtengesellschaft vorkommt, R. Jonathan statt R. Joḥanan – lehrten:

יז ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה וכתיב (שמות כה, כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת

17 Die Bundeslade hatte neun [Handbreiten] und der Sühnedeckel eine Handbreite, zusammen zehn, und es heißt: dort werde ich mich dir offenbaren und mit dir reden vom Sühnedeckel aus.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel