Taanit 23

Kapitel 23

א הא דאמרת מתענין לשעות והוא שלא טעם כלום עד הערב א"ל אביי הא תענית מעלייתא היא לא צריכא דאימלך אימלוכי
1 Das, was du sagst, es gebe ein Fasten für Stunden, gilt nur in dem Falle, wenn man bis zum Abend nichts kostet. Abajje sprach zu ihm: Dann ist es ja ein richtiger Fasttag!? – In dem Falle, wenn man es sich erst später überlegt hat.
ב ואמר רב חסדא כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית מיתיבי אנשי משמר מתענין ולא משלימין התם לצעורי נפשיה בעלמא הוא
2 Ferner sagte R. Ḥisda: Ein Fasten, über das die Sonne nicht untergegangen ist, ist kein Fasten. Man wandte ein: Die Männer der Priesterwache fasten, beenden aber [das Fasten] nicht!? – Da erfolgt es nur als Kasteiung. –
ג תא שמע דא"ר אליעזר (בן) צדוק אני מבני בניו של סנאב בן בנימין ופעם אחת חל ט' באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיו"ט שלנו הוא התם נמי לצעורי נפשיה בעלמא הוא
3 Komm und höre: R. Elea͑zar b. Çadoq sagte: Ich gehöre zur Familie Senaá vom Stamme Benjamin; einst fiel der Neunte Ab auf einen Šabbath und wir verlegten [das Fasten] auf den Sonntag, beendeten es aber nicht, weil wir an diesem unseren Festtag hatten. – Da erfolgte es ebenfalls nur als Kasteiung. –
ד תא שמע דאמר רבי יוחנן אהא בתענית עד שאבוא לביתי התם לשמוטיה נפשיה מבי נשיאה הוא דעבד
4 Komm und höre: R. Joḥanan sprach: Ich will im Fasten verweilen, bis ich nach Hause komme. – Er tat dies nur, um sich [der Einladung] des Fürsten zu entziehen.
ה אמר שמואל כל תענית שלא קיבל עליו מבעוד יום לאו שמיה תענית ואי יתיב מאי אמר רבה בר שילא דמי למפוחא דמליא זיקא
5 Šemuél sagte: Das Fasten, das man sich nicht [am Tage vorher] auferlegt hat, heißt nicht Fasten. – Wie ist es, wenn man [in solchem Fasten] verweilt? Rabba b.Šila erwiderte: Es gleicht einem Blasebalg voll Wind. –
ו אימת מקביל ליה רב אמר במנחה ושמואל אמר בתפלת המנחה אמר רב יוסף כוותיה דשמואל מסתברא דכתיב במגילת תענית להן כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא ייסר
6 Wann muß man es sich auferlegen? – Rabh sagt, zur Vesperzeit, und Šemuél sagt, beim Vespergebete. R. Joseph sprach: Die Ansicht Šemuéls ist einleuchtend, denn in der Fastenrolle heißt es: Jedoch kann jeder, wenn es [bereits vorher] bestimmt war, es sich auferlegen.
ז מאי לאו ייסר עצמו בצלו לא יאסר עצמו
7 Doch wohl beim Gebete auferlegen. – Nein, dann ist [das Essen] verboten.
ח פליגי בהא רבי חייא ורבי שמעון ברבי חד אמר ייסר וחד אמר יאסר מ"ד ייסר כדאמרינן למאן דאמר יאסר מאי היא
8 Hierüber streiten R. Ḥija und R. Šimo͑n b.Rabbi; einer liest: jesar [auferlegen], und einer liest jeaser [verboten]. – Allerdings stimmt die Lesart jesar mit unserer Erklärung überein, wie ist aber die Lesart jeaser zu erklären? –
ט דתניא במגילת תענית כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא יאסר כיצד יחיד שקיבל עליו שני וחמישי (ושני) של כל השנה כולה ואירעו בם ימים טובים הכתובין במגילת תענית אם נדרו קודם לגזרתנו יבטיל נדרו את גזרתנו ואם גזרתנו קודמת לנדרו תבטל גזרתנו את נדרו
9 In der Fastenrolle wird gelehrt: Jedoch ist es jedem, wenn es [bereits vorher] bestimmt war, verboten. Zum Beispiel: wenn ein Einzelner sich auferlegt hat, am Montag und am Donnerstag und am Montag des ganzen Jahres [zu fasten], und in der Fastenrolle genannte Feiertage auf diese fallen, so hebt sein Gelübde, wenn es früher erfolgt ist als unsere Anordnung, unsere Anordnung auf, und wenn unsere Anordnung früher erfolgt ist als sein Gelübde, so hebt unsere Anordnung sein Gelübde auf.
י תנו רבנן עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי רבי אליעזר בר שמעון אומר עד קרות הגבר אמר אביי לא שנו אלא שלא גמר סעודתו אבל גמר סעודתו אינו אוכל
10 Die Rabbanan lehrten: Bis wann darf man essen und trinken? Bis die Morgenröte aufsteigt – so Rabbi; R. Elea͑zar b.Šimo͑n sagt, bis zum Hahnenruf. Abajje sagte: Dies gilt nur von der Beendigung der Mahlzeit, hat man sie aber beendet, so darf man nicht mehr essen.
יא איתיביה רבא גמר ועמד הרי זה אוכל התם כשלא סילק איכא דאמרי אמר רבא לא שנו אלא כשלא ישן אבל ישן אינו אוכל איתיביה אביי ישן ועמד הרי זה אוכל התם במתנמנם
11 Raba wandte gegen ihn ein: Wenn man die Mahlzeit beendet hat und auf gestanden ist, so darf man wiederum essen!? – Da handelt es sich um den Fall, wenn man die Tafel noch nicht abgeräumt hat. Manche lesen: Raba sagte: Dies nur, wenn man nicht geschlafen hat, hat man aber geschlafen, so darf man nicht mehr essen. Abajje wandte gegen ihn ein: Wenn man geschlafen hat und aufgestanden ist, so darf man wiederum essen!? – Da handelt es sich um den Fall, wenn man nur eingenickt ist. –
יב היכי דמי מתנמנם אמר רב אשי
12 Was heißt ‘eingenickt’? R. Aši erwiderte:
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel