Taanit 37

Kapitel 37

א אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות וכן עיר שיש בה דבר או מפולת אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות

1 DIE BETREFFENDE STADT FASTE UND LÄRME, DIE IHRER UMGEGEND ABER FASTEN, LÄRMEN JEDOCH NICHT; R. A͑QIBA SAGT, DIESE LÄRMEN, FASTEN JEDOCH NICHT. DESGLEICHEN AUCH, WENN IN EINER STADT PEST ODER EINSTURZ HERRSCHT; DIE BETREFFENDE STADT FASTE UND LÄRME, DIE IHRER UMGEBUNG ABER FASTEN, LÄRMEN JEDOCH NICHT; R. A͑QIBA SAGT, DIESE LÄRMEN, FASTEN JEDOCH NICHT.

ב איזהו דבר עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה ג' מתים בג' ימים זה אחר זה הרי זה דבר פחות מכאן אין זה דבר

2 WAS GILT ALS PEST? WENN AUS EINER STADT, DIE FÜNFHUNDERT MANN STELLT, IN DREI TAGEN HINTEREINANDER DREI TOTE HINAUSGEBRACHT WERDEN. WENN WENIGER, SO IST DIES KEINE PEST.

ג על אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל הארבה ועל החסיל ועל החיה רעה ועל החרב מתריעין עליה מפני שהיא מכה מהלכת

3 WEGEN FOLGENDER [PLAGEN] LÄRME MAN ALLERORTEN: WEGEN DES KORNBRANDES, WEGEN DES ROSTES, WEGEN DER HEUSCHRECKEN, WEGEN DER NAGER, WEGEN DER WILDEN TIERE UND WEGEN DES SCHWERTES; WEGEN DIESER LÄRME MAN, WEIL SIE UMHERZIEHENDE PLAGEN SIND.

ד מעשה שירדו זקנים מירושלים לעריהם וגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן רבי יוסי אומר לא על שאכלו אלא על שנראו:

4 EINST VERFÜGTEN DIE ÄLTESTEN EIN FASTEN, WEIL AUF IHRER HEIMREISE AUS JERUŠALEM IN AŠQELON KORNBRAND IM UMFANGE EINES OFENLOCHES BEMERKT WURDE. FERNER VERFÜGTEN SIE EIN FASTEN, WEIL WÖLFE JENSEITS DES JARDEN ZWEI KINDER FRASSEN. R. JOSE SAGT, NICHT WEIL SIE FRASSEN, SONDERN WEIL SIE GESEHEN WURDEN.

ה על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה נכרים או נהר ועל הספינה המיטרפת בים ר' יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה שמעון התימני אומר אף על הדבר ולא הודו לו חכמים:

5 WEGEN FOLGENDER [UNGLÜCKSFÄLLE] LÄRME MAN AM ŠABBATH: WENN EINE STADT VON EINEM TRUPP UMZINGELT ODER VON EINEM STROME [BEDROHT] WIRD ODER WENN EIN SCHIFF AUF DEM MEERE UMHERGETRIEBEN WIRD; R. JOSE SAGT, [MAN RUFE] UM HILFE, ABER KEIN SCHREIEN [ZU GOTT]. ŠIMO͑N DER TEMANITE SAGT, AUCH WEGEN DER PEST; DIE WEISEN ABER PFLICHTEN IHM NICHT BEI.

ו על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן חוץ מרוב גשמים מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו התפלל ולא ירדו גשמים

6 WEGEN JEDER PLAGE – VON DER DIE GEMEINDE VERSCHONT BLEIBEN MÖGE – LÄRME MAN, AUSSER WEGEN DES ÜBERMÄSSIGEN REGENS. EINST SPRACH MAN ZU ḤONI DEM KREISZEICHNER: BETE, DASS REGEN NIEDERFALLE. DA SPRACH ER ZU IHNEN: GEHET HINAUS UND BRINGET DIE PESAḤÖFEN HEIM, DAMIT SIE NICHT AUFWEICHEN. DARAUF BETETE ER, ALLEIN ES FIEL KEIN REGEN NIEDER.

ז מה עשה עג עוגה ועמד בתוכה ואמר לפניו רבש"ע בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות התחילו לירד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה

7 WAS TAT ER NUN? ER ZEICHNETE EINEN KREIS, STELLTE SICH IN DIESEN UND SPRACH VOR IHM: HERR DER WELT, DEINE KINDER HABEN SICH AN MICH GEWANDT, WEIL ICH WIE EIN HÄUSLING VOR DIR BIN; ICH SCHWÖRE BEI DEINEM HEILIGEN NAMEN, DASS ICH MICH VON HIER NICHT RÜHRE, BIS DU DICH DEINER KINDER ERBARMT HAST. DA BEGANN DER REGEN ZU TRÖPFELN. DA SPRACH ER: NICHT UM SO ETWAS BAT ICH, SONDERN UM REGEN FÜR BRUNNEN, GRUBEN UND HÖHLEN. DA BEGANN [DER REGEN] STÜRMISCH NIEDERZUSCHLAGEN. DA SPRACH ER: NICHT UM SO ETWAS BAT ICH, SONDERN UM EINEN REGEN DER WILLFÄHRIGKEIT, SEGENSREICH UND WOHLTUEND.

ח ירדו כתיקנן עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים באו ואמרו לו כשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן אמר להם צאו וראו אם נמחית אבן הטועין

8 NUN FIEL ER WIE GEHÖRIG, BIS DIE JISRAÉLITEN IN JERUŠALEM SICH VOR DEM REGEN AUF DEN TEMPELBERG FLÜCHTEN MUSSTEN. SODANN KAMEN SIE UND SPRACHEN ZU IHM: WIE DU GEBETET HAST, DASS ER NIEDERFALLE, SO BETE AUCH, DASS ER AUFHÖRE. DA SPRACH ER ZU IHNEN! GEHT HIN UND SEHT ZU, OB DER MAHNSTEIN AUFGEWEICHT IST.

ט שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר (משלי כג, כה) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:

9 DARAUF LIESS IHM ŠIMO͑N B.ŠAṬAḤ SAGEN: WÄREST DU NICHT ḤONI, SO WÜRDE ICH ÜBER DICH DEN BANN VERHÄNGT HABEN; WAS ABER KANN ICH GEGEN DICH MACHEN, WO DU GEGEN GOTT UNGEZOGEN BIST, UND ER DIR DENNOCH DEINEN WILLEN TUT, WIE EIN KIND GEGEN SEINEN VATER UNGEZOGEN IST, UND ER IHM DENNOCH SEINEN WILLEN TUT!? ÜBER DICH SPRICHT DIE SCHRIFT: freuen mögen sich dein Vater und deine Mutter, frohlocken, die dich gebar.

י (מתני') היו מתענין וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה לא ישלימו לאחר הנץ החמה ישלימו ר"א אומר קודם חצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו

10 WENN WÄHREND DES FASTENS VOR SONNENAUFGANG REGEN FÄLLT, SO BEENDE MAN [DAS FASTEN] NICHT, WENN NACH SONNENAUFGANG, SO BEENDE MAN ES. R. E͑LIE͑ZER SAGT, WENN VOR MITTAG, SO BEENDE MAN ES NICHT, WENN NACH MITTAG, SO BEENDE MAN ES.

יא מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות אמר להם ר' טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו יו"ט ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול:

11 EINST VERFÜGTEN SIE IN LUD EIN FASTEN, UND ALS VOR MITTAG REGEN FIEL, SPRACH R. TRYPHON ZU IHNEN: GEHET HEIM, ESSET UND TRINKET UND BEGEHET EINEN FESTLICHEN TAG. DA GINGEN SIE HEIM, ASSEN UND TRANKEN UND BEGINGEN EINEN FESTLICHEN TAG. GEGEN ABEND KAMEN SIE UND LASEN DAS GROSSE LOBLIED.

יב <big>גמ׳</big> סדר תעניות האלו האמור ברביעה ראשונה ורמינהי רביעה ראשונה ושניה לשאול שלישית להתענות

12 GEMARA. DIESE GENANNTE ORDNUNG VON DEN FASTEN GILT NUR VOM ERSTEN REGENFALLE. Ich will auf einen Widerspruch hinweisen: Wegen [des Ausbleibens] des ersten und des zweiten Regenfalles bitte man [um Regen], wegen des dritten faste man!?

יג אמר רב יהודה ה"ק סדר תעניות האמור אימתי בזמן שיצאה רביעה ראשונה ושניה ושלישית ולא ירדו גשמים אבל ירדו גשמים ברביעה ראשונה וזרעו ולא צמחו אי נמי צמחו וחזרו ונשתנו מתריעין עליהן מיד

13 R. Jehuda erwiderte: Er meint es wie folgt: diese genannte Ordnung von den Fasten gilt nur dann, wenn die Zeit des ersten, zweiten und dritten Regenfalles ohne Regen vorüber ist, wenn es aber zur Zeit des ersten Regenfalles geregnet hat, jedoch keine Gewächse hervorgekommen, oder hervorgekommen und entartet sind, so lärme man dieserhalb sofort.

יד אמר רב נחמן דוקא נשתנו אבל יבשו לא פשיטא נשתנו תנן לא צריכא דאקון מהו דתימא אקנתא מילתא היא קמשמע לן:

14 R. Naḥman sagte: Nur wenn entartet, nicht aber wenn sie dürr geworden sind. – Selbstverständlich, wir haben ja ‘entartet’ gelernt!? – In dem Falle, wenn sie wieder zu grünen beginnen; man könnte glauben, das Grünen sei von Nutzen, so lehrt er uns.

טו וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם כו': מאי מכת בצורת אמר רב יהודה אמר רב מכה המביאה לידי בצורת אמר רב נחמן נהרא אנהרא

15 EBENSO, WENN ZWISCHEN EINEM REGEN UND DEM ANDEREN REGEN DER REGEN VIERZIG TAGE AUSSETZT &C. Was heißt ‘Plage der Dürre’? R. Jehuda erwiderte im Namen Rabhs: Eine Plage, die zur Dürre bringt. R. Naḥman sagte: Wenn von einem Flusse nach einem anderen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel