Taanit 51

Kapitel 51

א אלא על נפש שבעה וכרס מלאה איני והא רב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר וגזר תענית וירדו להם גשמים עד חצות ואמר הלל ואחר כך אכלו ושתו שאני בני מחוזא דשכיחי בהו שכרות:

1 nur bei befriedigtem Gemüte und gefülltem Bauche lese. – Aber R. Papa kam ja einst ins Bethaus von Abi Gober, nachdem er ein Fasten verfügt hatte und Regen vormittags gefallen war, und ließ das Loblied lesen, und erst nachher aßen und tranken sie!? – Anders die Einwohner von Maḥoza, weil bei ihnen Trunkenheit häufig ist.

ב <big>הדרן עלך סדר תעניות אלו</big>

ג מתני׳ <big>בשלשה</big> פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים

3 AN DREI ZEITEN IM JAHRE ERHEBEN DIE PRIESTER IHRE HÄNDE [ZUM PRIESTERSEGEN] VIERMAL AN EINEM TAGE, BEIM MORGENGEBETE, BEIM ZUSATZGEBETE, BEIM VESPERGEBETE UND BEIM SCHLUSSGEBETE: AN FASTTAGEN, AN DEN STANDBEZIRKSTAGEN UND AM VERSÖHNUNGSTAGE.

ד אלו הן מעמדות לפי שנאמר (במדבר כח, ב) צו את בני ישראל את קרבני לחמי וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו

4 FOLGENDES BEWENDEN HAT ES MIT DEN STANDBEZIRKEN. ES HEISST: befiehl den Kindern Jisraél &c. meine Opfergaben, meine Speise; WIE SOLL NUN DAS OPFER FÜR EINEN DARGEBRACHT WERDEN, OHNE DASS ER DABEI STEHT!?

ה התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים של לוים ושל ישראלים

5 DAHER ORDNETEN DIE ERSTEN PROPHETEN VIERUNDZWANZIG PRIESTERWACHEN AN, UND BEI JEDER PRIESTERWACHE WAREN IN JERUŠALEM [MÄNNER DER] STANDBEZIRKE [VERTRETEN], BESTEHEND AUS PRIESTERN, LEVITEN UND JISRAÉLITEN.

ו הגיע זמן המשמר לעלות כהנים ולוים עולים לירושלים וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית (ואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע מיום ב' ועד יום חמישי ולא היו מתענין ערב שבת מפני כבוד השבת ולא באחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית וימותו)

6 KAM EINE PRIESTERWACHE AN DIE REIHE HINAUFZUZIEHEN, SO ZOGEN DIE ZU DIESER GEHÖRENDEN PRIESTER UND LEVITEN NACH JERUŠALEM HINAUF, WÄHREND DIE ZU DIESER GEHÖRENDEN JISRAÉLITEN SICH IN IHREN STÄDTEN VERSAMMELTEN UND AUS DER SCHÖPFUNGSGESCHICHTE LASEN. [DIE MÄNNER DES STANDBEZIRKES FASTETEN VIER TAGE IN DER WOCHE, VON MONTAG BIS DONNERSTAG; AM VORABEND DES ŠABBATHS FASTETEN SIE NICHT, WEGEN DER EHRUNG DES ŠABBATHS, UND AM SONNTAG NICHT, DAMIT SIE NICHT, VON RUHE UND WONNE IN MÜHSAL UND FASTEN ÜBERGEHEND, IN TODESGEFAHR GERATEN.]

ז ביום הראשון בראשית ויהי רקיע בשני יהי רקיע ויקוו המים בשלישי יקוו המים ויהי מאורות ברביעי יהי מאורות וישרצו המים בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ בששי ותוצא הארץ ויכלו השמים

7 AM SONNTAG [LASEN SIE DEN ABSATZ]: Am Anfang UND Es werde eine Veste; AM MONTAG: Es werde eine Veste UND Es sammle sich das Wasser; AM DIENSTAG: Es sammle sich das Wasser UND Es sollen Leuchten entstehen; AM MITTWOCH: Es sollen Leuchten entstehen UND Es wimmle das Wasser; AM DONNERSTAG: Es wimmle das Wasser UND Die Erde bringe hervor; AM FREITAG: Die Erde bringe hervor UND So wurde der Himmel vollendet.

ח פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד בשחרית במוסף ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת

8 EIN GRÖSSERER ABSATZ IST VON ZWEIEN UND EIN KLEINERER VON EINEM ZU LESEN. SO BEIM MORGENGEBETE UND BEIM ZUSATZGEBETE, UND BEIM VESPERGEBETE VERSAMMELTEN SIE SICH UND LASEN AUSWENDIG, WIE MAN DAS ŠEMA͑ LIEST. AM VORABEND DES ŠABBATHS VERSAMMELTEN SIE SICH BEIM VESPERGEBETE NICHT, WEGEN DER EHRUNG DES ŠABBATHS.

ט כל יום שיש בו הלל אין מעמד בשחרית קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה דברי ר' עקיבא

9 AN EINEM TAGE, AN DEM DAS LOBLIED GELESEN WIRD, FÄLLT DER BEISTAND MORGENS AUS; AN DEM EIN ZUSATZOPFER DARGEBRACHT WIRD, FÄLLT DER BEISTAND BEIM SCHLUSSGEBETE AUS; AN DEM ES HOLZOPFER GIBT, FÄLLT ER BEIM VESPERGEBETE AUS – SO R. A͑QIBA.

י אמר לו בן עזאי כך היה רבי יהושע שונה קרבן מוסף אין במנחה קרבן עצים אין בנעילה חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי

10 BEN A͑ZAJ SPRACH ZU IHM: R. JEHOŠUA͑ LEHRTE WIE FOLGT: AN DEM EIN ZUSATZOPFER DARGEBRACHT WIRD, FÄLLT ER BEIM VESPERGEBETE AUS, AN DEM ES HOLZOPFER GIBT, FÄLLT ER BEIM SCHLUSSGEBETE AUS. DA TRAT R. A͑QIBA ZURÜCK, UM WIE BEN A͑ZAJ ZU LEHREN.

יא זמן עצי כהנים והעם תשעה באחד בניסן בני ארח בן יהודה בעשרים בתמוז בני דוד בן יהודה בחמשה באב בני פרעוש בן יהודה בשבעה בו בני יונדב בן רכב בעשרה בו בני סנאה בן בנימן בחמשה עשר בו בני זתוא בן יהודה

11 AN NEUN [TAGEN IM JAHRE] WAR HOLZSPENDE FÜR PRIESTER UND VOLK: AM ERSTEN NISAN FÜR DIE FAMILIE ARAḤ VOM STAMME JEHUDA; AM ZWANZIGSTEN TAMMUZ FÜR DIE FAMILIE DAVID VOM STAMME JEHUDA; AM FÜNFTEN AB FÜR DIE FAMILIE PARO͑Š VOM STAMME JEHUDA; AM SIEBENTEN DESSELBEN FÜR DIE FAMILIE JONADAB B.REKHAB; AM ZEHNTEN DESSELBEN FÜR DIE FAMILIE SENAA͑ VOM STAMME BINJAMIN; AM FÜNFZEHNTEN DESSELBEN FÜR DIE FAMILIE ZATU VOM STAMME JEHUDA,

יב ועמהם כהנים ולוים וכל מי שטעה בשבטו ובני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות

12 UND MIT DIESER AUCH PRIESTER UND LEVITEN, ALLE, DIE IHREN STAMM NICHT GENAU KANNTEN, DIE FAMILIE DER KEULENSCHMUGGLER UND DIE FAMILIE DER FEIGENPRESSER;

יג בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה בעשרים באלול בני עדין בן יהודה באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה באחד בטבת לא היה בו מעמד שהיה בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים

13 AM ZWANZIGSTEN DESSELBEN FÜR DIE FAMILIE PAḤATH MOAB VOM STAMME JEHUDA: AM ZWANZIGSTEN ELUL FÜR DIE FAMILIE A͑DIN VOM STAMME JEHUDA; AM ERSTEN ṬEBETH WIEDERUM FÜR DIE FAMILIE PARO͑Š. AM ERSTEN ṬEBETH FIEL DER BEISTAND AUS, WEIL AN DIESEM DAS LOBLIED GELESEN UND DAS ZUSATZOPFER UND DAS HOLZOPFER DARGEBRACHT WURDE.

יד חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז

14 FÜNF [UNGLÜCKLICHE] EREIGNISSE TRAFEN UNSERE VORFAHREN AM SIEBZEHNTEN TAMMUZ, UND FÜNF AM NEUNTEN AB. AM SIEBZEHNTEN TAMMUZ WURDEN

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel